‘אנחנו עושים בושות!’: מול השטיפה בסיעה, גלנט אולי התגעגע לעזה
1.
זה היה היום הראשון של כנס הקיץ, אבל כמו שכנס החורף נפתח בעצבות, ימים אחדים אחרי הטבח של ה-7 לאוקטובר, כך היה גם יום שני האחרון. 7 חודשים אחרי, והעצב עדיין תולה בחלל מסדרונות המשכן.
לזכות גם בספר תורה מהודר וגם 120,000 ש”ח? הפעם זה אפשרי
בני משפחות חטופים מסתובבות במסדרונות או יושבות לצד שולחנות מיוחדים שהקצה להם יו”ר הכנסת לצד המזנון. האבטחה מוקפדת יותר, ואנשי משמר הכנסת קופצים אל כל צליל חשוד. על רקע הזעם נגד הממשלה, אך טבעי שצריך מאמץ רב יותר כדי לשמור על בטחונם של האוחזים בהגה.
אפילו מזנון הח”כים, שבימים כתיקונם היה פתוח עד לשעות הקטנות של הלילה ועד תום הדיונים במליאה, ננעל בסביבות השעה 16:00 אחר הצהריים, ואז מוחשך.
ישיבות סיעת הליכוד, שפעם התקיימו בכל יום שני בסביבות השעה 15:00, מושכות אליהן חברי מרכז ופעילים הפכו נדירות. הקבינט והקריה הם המקומות בהם מבלה ראש הממשלה את זמנו.
אבל השבוע זה קרה. ישיבת סיעת ליכוד חגיגית.
מהקלטות שהגיעו מתוככי החדר הסגור עלה כי את מרכז הישיבה תפסו שני נושאים: בית הדין הפלילי בהאג והבקשה להוציא צווי מעצר נגד נתניהו וגלנט הנפיקו מהח”כים אמירות קשות – ובצדק. יו”ר הכנסת אמיר אוחנה הקריא הצהרה עליה התבקשו כולם לחתום. בהמשך הצטרפו מכל סיעות הבית, מלבד מהעבודה והמפלגות הערביות.
אבל הנושא היותר טעון היה ההצהרה של שר הבטחון במסיבת עיתונאים שכינס, בה הכריז כי הוא נגד שליטה של ישראל ברצועת עזה – ותקף את ראש הממשלה.
“אני חושב שהדרך הנכונה לייצר מצב שבו אנחנו… לא נצטרך לכבוש את אותם מקומות שכבר כבשנו פעם אחר פעם, היא להכניס לתוך השטח גורם שיבוא מבפנים. עכשיו כשאני אומר מבפנים, אני מתכוון שיש ברצועת עזה הרבה מאד אנשים שהם לא חמאס”.
צרחות עלו בחדר.
ח”כ משה סעדה הטיח לעברו: “אם אנחנו לא מבינים את שר הבטחון איך הציבור יבין? הוא לא נותן לנו את זהות הגורם”.
עוד צעקות נשמעו, ואז נשמע קולה של השרה מירי רגב: “כדי שגם אנחנו נבין, כדי שאלה מבחוץ יבינו, כדי שהממשלה שהיתה צריכה להבין תבין’…
שוב צעקות. השרה עידית סילמן ניסתה להסביר לח”כ טלי גוטליב, שהיתה גם היא בין הצועקות: “זה לא עובד ככה, נשמה, אחותי”.
משה סעדה נותר בשלו: “שאלתי שאלה אחת: מי הגורם?”
שוב צרחות.
2.
ואז הגיעה גם העקיצה.
זה התחיל מינורי. ח”כ ניסים ואטורי פונה לשר גלנט: “זה לא נכון להגיד שלי יש מאבק איתך, לא, לא כלום, אני אומר את האמת: אני רוצה פשוט שתהיה אמיתי עם עצמך.
“אתה לא יכול להגיד דברים נגד ראש הממשלה בזמן הזה, לא להציע דברים כמו שמליציות יקבלו נשק, כשאתה יודע שהיה ניסיון מסוים שכשל, זה מה שאני הבנתי בעצם באחת הישיבות, אם אני שומע נכון, ולא צריך להמציא דברים. לא צריך לדבר על ‘היום שאחרי’ כי זה פוגע בליכוד וזה פוגע בכולנו, פוגע במפלגה, פוגע בראש הממשלה ועכשיו אנחנו במלחמה”.
מכאן, זה הלך והתלהם. “כמו שאתה ביחסים טובים עם גנץ תהיה ביחסים טובים עם ראש הממשלה. אחרי זה תעשה מה שאתה רוצה, באמת! יש לנו דמוקרטיה, והחופש שלך לבחור איזה מפלגה שאתה רוצה. אבל בוא עכשיו כרגע, אנחנו מאוחדים במלחמה!”
גלנט לא נשאר חייב. “יחסים טובים, אבל לא עד כדי כך, כמו שאתה ציירת אותם…”
“תרשום, אני הייתי הראשון לזהות”, המשיך ואטורי, לקול צחוקם של החברים.
“זה פייק ניוז”, התעקש גלנט.
“לא יודע, החיבוק שלכם שם זה היה כאילו אתה מבין…והפניתם גם גב לראש הממשלה. עכשיו, זה לא ראוי הדבר הזה!”, סיכם ואטורי.
3.
בתוכנית ‘אזור מלחמה’ בערוץ 13, בה אני חברת פאנל, הובאה ההקלטה הזו.
“החיבוק, החיבוק, הוא לא שכח לו את החיבוק”, אמר המגיש ברוך קרא. הכתבת בכנסת ליאור ורוצלבסקי סיפרה, שמישהו בהמשך העיר לו: “מה, אתה מנתח את שפת הגוף שלו?”
“ואטורי התכוון ש’חיבוק’ זה ‘האג'”, ניסה רוני בראון את כוחו באולפן.
“אני חושבת על יואב גלנט, שמגיע בכל זאת להציג בפניהם והכל, ועם כאלו חברים לסיעה הוא בטח מתגעגע לאיזה חפ”ק בעזה”, עקצה הפאנליסטית שרון כידון.
ואני ניסיתי להסביר את זה קצת אחרת. “יואב גלנט עשה מסיבת עיתונאים, יצא נגד חבריו, הם רואים את זה כאילו הוא בגד בהם, הם אמרו לו ‘אתה יכולת להגיד את הדברים האלו פה בסיעה, אנחנו דמוקרטיה, זה בסדר. אבל אתה הלכת וכינסת מסיבת עיתונאים”.
“ואולי אי אפשר היה לומר את הדברים האלו בסיעה”, טען ג’קי לוי.
שרי רוט: “בהפגנות אתמול ציטטו אותו, הביאו הקלטות שלו, שימשת בחומר נגדנו”.
ליאור ורוצלבסקי: “אני רק רוצה להגיד שמבחינת השר גלנט זה שירת אותו בשני מובנים: קודם כל הוא רצה שהדיון הזה יהיה על השולחן, שידברו על זה, כי לא דיברו על זה עד עכשיו, והנה כולנו מדברים על זה עכשיו, ודבר נוסף, הוא רצה מאד מאד לחדד את זה שהוא לא בעד הקמת מדינה פלשתינית כי על זה כולם הסתערו עליו ותקפו אותו, ואת זה הוא אמר כמה וכמה פעמים”.
שרי רוט: “ברוכי, עוד משהו שהיה לו מאד חשוב להגיד אתמול: ‘אני לא עוזב את הליכוד, זה ביתי’, הוא הדגיש את זה”.
ברוך קרא: נכון.
4.
הנה ההקלטה בה הוא נשמע אומר את הדברים.
גלנט: “אני חושב שהליכוד זו תנועה ממלכתית, ליברלית בהגדרתה, אנחנו ממשיכי דרכו של בגין, לא של בן גביר וכדאי שנזכור את הדבר הזה”.
ח”כ טלי גוטליב: מה הבעיה בבן גביר?
גלנט: אני דיברתי על תנועת הליכוד (ברקע נשמע אחד החברים: “טלי, די”) ואני מכבד את כולם, אנחנו יש לנו ערכים, יש לנו תפיסת עולם, יש לנו כיוון ואני מציע שאנחנו לא נמיר את ההבנה שלנו איך אנחנו צריכים להיות, אנחנו תנועה ממלכתית מרכזית”.
ואז הגיע הדובדבן שבקצפת: “בניגוד להרבה שמועות שניסו להגיד פה – עבורי הליכוד זה הבית שלי, הליכוד זה המקום שלי, הייתי בליכוד ואישאר בליכוד וחשוב לי להבהיר את זה”.
נקודה.
5.
הנה מה שאמרתי באולפן ‘אזור בחירה’ על הליכוד ובן גביר.
“אנשים קצת התבלבלו, הליכוד זה לא מפלגת בן גביר, ואולי בגלל זה הם יורדים במנדטים. כי אנשים לרגע חושבים… מי שרוצה ימין קיצוני מצביע למפלגות ימניות, הליכוד תמיד היה מפלגת מרכז”.
ברוך קרא התקשה להסכים עם הדברים. “אין משהו שתומך בזה, זה היה! בהדגשה על ‘היה’.”
שרי רוט: “בגלל שיש כמה צעקנים שצועקים ‘ימין’, ‘ימין’, ‘ימין’, זה לא אומר שזו הדעה הליכודית, אנחנו קצת מתבלבלים לפעמים”.
קרא: תשמעי את קרעי, לפעמים הוא עוקף את בן גביר בסיבוב…
שרי רוט: “אז אמרתי, בגלל שיש כמה צעקנים זה לא אומר שזו הדעה”.
6.
לעיתים, יש השוכחים באמת שהליכוד הוא מפלגת מרכז עם נטיה קלה ימינה, רק קלה, בניגוד למפלגות הימין ‘עוצמה יהודית’ ו’הציונות הדתית’.
ואולי זה גם מה שמוריד את הליכוד בסקרים, מאז תחילת המלחמה. הרושם שנוצר, בעיקר מצעקות של ח”כים בשוליים, ימני מדי. אבל אמירות של “תראו להם, תשטחו אותם” פחות תואמות את הליכוד של בגין.
האמירה של יואב גלנט, ואחריו גם השר מיקי זוהר, שדיבר בישיבת הסיעה על כך שישראל לא יכולה לשלוט צבאית ברצועה, אולי התחילו להזיז את המטוטלת למרכז.
מיקי זוהר, בישיבת הסיעה: “אין שאלה שחייבת להיות שליטה, תפיסה בטחונית ברצועת עזה. הווי אומר, שאם יתפתחו קיני טרור, צה”ל יכול בכל רגע נתון על פי שיקול דעתו להיכנס, לטהר, להסיר את האיום, להיכנס כמה שצריך פנימה ולצאת. בהתאם לשיקוליו הבטחוניים”.
ואז הרים את קולו, ובטון כאוב המשיך: “ומי שאומר לשלוט בעזה, שיידע שאחר כך הוא הולך לבתים של האימהות שמפסידות, כנראה מאות אם לא יותר חיילים, ומסביר להן למה הילדים שלהן נפלו. לנהל את הרוצחים האלה, לנהל אנשים שתמכו בטרור, שעודדו טרור, שלקחו את חמאס כמנהיג שלהם, שהביא לרצח ההמוני הזה של השביעי לאוקטובר.. שאני אלך להיות הבייביסיטר שלהם? עכשיו תצטרך להסביר לאימהות למה הילדים נופלים בשביל העם הזה”.
החברים ניסו לצעוק לו “להיפך”… “אמרו את זה גם בלבנון”, אבל הוא נותר בשלו.
שוחחתי איתו וניסיתי להבין ממנו לאן הוא חותר.
“אני רוצה תפיסה ביטחונית כמו ביו״ש אבל מתנגד לממשל צבאי. שליטה ביטחונית תאפשר לנו להיכנס לרצועה בכל פעם שנחפוץ כדי לטהר טרור, אבל לדעתי ממשל צבאי יהיה אסון משום שבזמן שחיילנו יחלקו מזון ובגדים לעזתים ינסו לרצוח אותם על בסיס יומיומי”.
כלומר הרשות תשלוט בעזה כמו ביו”ש? שאלתי.
“ממש לא, אני מתנגד לרשות”.
זו בעצם דעתו של גלנט, בהבדל קטן. מיקי זוהר אמר את דבריו בתוך הסיעה, לא במסיבת עיתונאים. כך הוא לא הצטייר כ’אנטי ביבי’ ועוד בתוך מלחמה.
7.
ומי שסיכמה הכי טוב את הדיון הסוער בסיעה היתה ח”כ גלית דיסטל.
“אנחנו נמצאים במצב גורלי לעם היהודי שאני לא זוכרת מאז קום המדינה. כשאנחנו מתמודדים עם גורמים בינלאומיים שמגלים את האנטישמיות שהרימה את ראשה המכוער, המעט שאנחנו יכולים לעשות זה להיות אגרוף אחד, עזבו כבר בכנסת, לפחות בתוך המפלגה.
“כשעולים קולות פנימיים שאמורים להישמע בחדרי חדרים, הטיעונים המקצועיים הם שלך, גלנט, הכל בסדר, בחדרי חדרים לא בפומביות. אני מרגישה שאנחנו עושים בושות! אנחנו עושים בושות לציבור שבחר בנו, ולעם ישראל!
“לא יכול להיות שבזמן שכל העולם עומד נגדנו ומכוון אלינו את החיצים, גם מתוך המפלגה יקומו קולות שיתפרשו בציבוריות הישראלית כדבר אחד: מתקפה נגד הבן אדם שעומד ומתכלל את כל האירוע לבד. חשוף בצריח! נתון לביקורת מכולם!
“גנץ ואייזנקוט עושים פוליטיקה ותומכים בלהיראות א-פוליטיים וממלכתיים, לפחות לא מתוך הבית. יואב, לפחות לא מתוך הבית!”, זעקה לעבר שר הבטחון.
תגובות
אין תגובות