ההצהרה של בני גנץ היא תמוהה מצד אחד ומוזרה מצד שני.
משה ביטון ‘שיחק’ אותה. רוצה גם מסלול להצלחה? • כך מצטרפים
גנץ הציג אולטימטום לנתניהו לאשר תוכנית פעולה כוללת למלחמה עד ה-8 ביוני. צופה מן הצד היה יכול להבין מכך שגנץ הוא בכלל באופוזיציה ולא אחד משלושת החברים בעלי זכות ההצבעה בקבינט המלחמה המצומצם.
יתרה מכך, גנץ הרי היה זה שאישר את תוכנית המלחמה שהציג הרמטכ”ל, ואת כל המהלכים הצבאיים שנעשו ברצועה, והוא נושא, יחד עם נתניהו וגלנט, באחריות מרכזית לניהול הכושל של המלחמה.
גנץ דורש עכשיו מנתניהו למוטט את שלטון החמאס, אבל הוא, נתניהו וגלנט תמכו באסטרטגיה הכושלת שגיבש הרמטכ”ל להשגת מטרה זו. וגם עכשיו גנץ לא מעז לומר לציבור באומץ שרק באמצעות כיבוש מוחלט של רצועת עזה והקמת ממשל צבאי זמני תוכל ישראל לחסל את יכולותיו הצבאיות של החמאס ולמוטט את שלטונו.
גנץ ממשיך ודורש מנתניהו להקים מנהלת אמריקנית-אירופית-ערבית-פלסטינית, שתנהל אזרחית את הרצועה ותניח בסיס לחלופה עתידית “שאינה חמאס ואינה עבאס”. כלומר, גנץ גם דורש מארה”ב וממדינות ערב המתונות לשלוט ברצועה, כאשר מדינות אלו אמרו שוב ושוב באופן מפורש וחד משמעי שרק הרש”פ בראשות מחמוד עבאס תקבל את השליטה האזרחית ב”יום שאחרי” המלחמה.
הרי פורסמו פרטים מתוך מסמך שגובש בין הממשל האמריקני לבין הפורום של שרי החוץ של מצרים, ערב הסעודית, ירדן, איחוד האמירויות, קטר והרש”פ, בו יש דרישה חד משמעית לחזרת הרשות הפלסטינית לרצועת עזה.
אמירתו של גנץ מהיום, היא בעצם חזרה על ההזיה מלפני ארבעה חודשים בה דיבר על “צימוח של יכולות ניהול אזרחי” ברצועה.
למעשה, גנץ שמאז פרוץ המלחמה התנגד להקמת ממשל צבאי ישראלי זמני ברצועה, הוא אחראי מרכזי, לצד ראש הממשלה ושר הביטחון, לכך שהשלטון האזרחי של החמאס שרד עד עכשיו. הפתרון הצבאי והמדיני היה תמיד לנגד עיניו – לכבוש את כל הרצועה ולהקים ממשל צבאי זמני ובמקביל לקרוא לוועידה בינלאומית בהשתתפות ארה”ב ומדינות ערב המתונות, לרבות הרש”פ, כדי להחליט מי יהיה הגורם אליו תעביר ישראל עם הזמן את השליטה האזרחית ברצועה (ישראל צריכה לשמור על שליטה ביטחונית ברצועה לעתיד הנראה לעין, כמו ביו”ש).
בדרך זו אפשר היה להשיג את מטרת המלחמה העיקרית – מיטוט את שלטון החמאס וחיסול כוחו הצבאי – כבר ממזמן, וגם לשמור על לגיטימציה בינלאומית למלחמה. וגנץ, כחבר קבינט המלחמה, אחראי לכישלון המדיני, כמו שהוא אחראי לכישלון האסטרטגי והצבאי במלחמה.
למעשה, ההצהרה רק מוכיחה בכל הקשור לניהול המלחמה אין שום הבדל מהותי בין גנץ לבין נתניהו. לא רק שלצד נתניהו וגלנט, גנץ הוא אחראי מרכזי לניהול הכושל של המלחמה, אלא שהדברים שהוא אומר עכשיו לא באמת שונים מהדברים שאומר ראש הממשלה.
מישהו מבין מה ההבדל בין אמירתו של ביבי שהוא “לא מוכן להחליף את חמאסטן בפתחסטן” לבין הדברים שגנץ אומר על חלופה שלטונית “שאינה חמאס ואינה עבאס”?
גנץ תקף את נתניהו והאשים כי “מיעוט קטן השתלט על גשר הפיקוד”. אבל גנץ יושב בגשר הפיקוד מאז תחילת המלחמה, וגם עכשיו הוא לא מציע שום דרך שונה משל ביבי. ההצהרה שלו מלאה אמירות חסרות משמעות, והוא לא מסביר איך בדיוק אפשר להשיג את כל הדרישות באולטימטום שהציב, שחלקן סותרות אלו את אלו וחלקן כלל אינן ריאליסטיות.
באמירות נבובות וחסרות אומץ לב, לא בונים מנהיגות.