אבישג ליבמן, אימו של אליקים הי”ד שנרצח בנובה אחרי שחילץ מבלים מהמסיבה, הוגדר חטוף וגופתו אותרה בקבר אחר – אמרה הבוקר (רביעי) בריאיון ל’קלמן ליברמן’ ברשת ב: “כמו שאני מכירה אותו, יכול להיות שאליקים היה מעדיף לא להיות חטוף בהשפלה ולמות ככה בגבורה. אבל בסוף אמא רוצה את הבן שלה לידה. קיוותי שהסוף יהיה אחר, שהוא בחיים, שבסוף הוא יתגבר על הסבל, נדאג לו לשיקום והוא יחיה ויקים משפחה. זה מה שהייתי רוצה שיקרה, אבל הקב”ה תכנן אחרת”.
האם סיפרה: “מסרטונים ועדויות יודעים שהוא טיפל בפצועים וחילץ עם טרקטורון אנשים מהמסיבה לכביש עם עוד חברים. הוא דיבר עם אבא של שני גבאי ואמר לו שלא יבוא, כי מפה לא יוצאים בחיים. הוא כל הזמן עשה ופעל באומץ לב ומסירות להציל כמה שיותר אנשים. עודד אנשים לצאת ולברוח. בסוף הוא נשרף יחד עם כל מי שהיה באמבולנס”.
האם השכולה שיחזרה את התהליך שבו התחילו להבין שאולי אליקים לא נחטף.
“קצת לפני פורים התחילו להגיד לנו שחושבים גם על כיוונים אחרים”, אמרה. “כמה שידעתי שאולי בזמן האחרון נמצאו גם דברים אחרים, לא התכוננתי לבשורה כזו קשה. קשה לעכל את זה. התחיל תהליך של פתיחות קברים, כל פעם קבר-שניים. תודה רבה למשפחות, זה לא היה פשוט להן להסכים. זה היה מטלטל. כל התקופה הייתה קשה מאוד. כל פעם שלא מצאו בקברים קודמים, היו לי תקוות שאליקים חי, יחזיק מעמד וישרוד”.
בסופו של התהליך הזה, אמרה ליבמן: “אם החטופים היו חוזרים הביתה והוא לא היה חוזר איתם, יכולנו לא לדעת לעולם מה קרה איתו. יש פה חסד בתוך כל הקושי הזה, שלפחות אנחנו יודעים מה קרה איתו”.
על מאבק מטה משפחות החטופים אמרה ליבמן: “למרות שאנחנו לא תמיד באותה דעה, יש המון גילויי אחדות עם המשפחות. אני מתפללת עליהם”.
בשבעה, היא סיפרה, הגיעו לנחם אותם משפחות של חטופים אחרים, שהיו איתם באותה סירה עד לא מזמן. לדבריה, “ברגע שהגיעה משפחה של חטוף, עצרנו הכול והתייחסנו אליהם, התרגשנו והתחבקנו. הם כאבו את כאבנו ואנחנו את כאבם. היו שם חיבורים מדהימים ועוצמות שאני מקווה שיפעלו בשמיים”.
ילדיה, אחים של אלקנה, וגם חתניה מגוייסים למלחמה.
“הם בהפסקה וכבר קיבלו צו להגיע לרפיח”, סיפרה. “אני מאמינה שכשהם יתאוששו, הם יחזרו לשם כדי להציל את שאר החטופים בעוצמה וניצחון. זו זכות גדולה, במיוחד שאנחנו מכירים חלק גדול מהמשפחות.
“אם הילדים שלי יצליחו להציל אותם, זו תהיה נחמה גדולה. אנחנו יכולים להחזיר אותם אם רק נאמין בעצמנו וניתן לעצמנו לנצח. ה’ נתן לנו שליחות וכנראה כוחות, אז כל מה שאפשר לעשות כדי לעזור לעם ישראל במצב הזה – נרגיש גם הרבה יותר טוב עם עצמנו שאנחנו יכולים לעשות ולהשפיע מאשר לשבת בבית ולא לעשות כלום. ברור לי שאם צריך להילחם ולעשות – נמשיך. כמובן שצריך לאגור כוחות, לא כל כך מהר יש את הכוחות, אבל ברור שאנחנו עדיין בשליחות.
“אני משקיעה את כל התפילות עכשיו שכבר ייגמר כל הסיוט הזה של הפצועים והחטופים”, אמרה. “עם ישראל צריך לעשות את כל העשיות שלו, אבל בסוף זה הקב”ה”.