חבורת ‘אנדרדוס’ תראה לכם מה זה צחוקים על הווי החיים הדתי • ראיון

את ‘הפורים רוב’ בישיבת חברון, כמו גם בישיבות נוספות, כולם מכירים: קבוצת בחורים מוכשרים עולים על במה המורכבת משולחנות מחוברים, עשרות בני הישיבה מצטופפים למרגלותיה, והחבורה העליזה, והשתויה צריך לומר, פותחת במונולוגים, וגם בדיאלוגים, המאירים את הווי הישיבה באור הומוריסטי, מבדח, ציני לשמחתם של החברים.

גם בישיבת ההסדר קרית שמונה של הרב צפניה דרורי, החליטו שלושה חברים בשם מתן צור (26), יאיר יעקובי (31), ונדב נווה (28), לערוך תכנית בשם ‘פורים שפיל’ לקול תגובותיהם הנלהבות של חבריהם.

רק שלחבורה הקטנה הזו, שאליה הצטרף בהמשך חבר נוסף – אשר בן אבו (31) – היו גם תכניות מרחיקות לכת, שלא הצטמצמו בהכרח בתחומיה של הישיבה. בתוך שלוש שנים הם היו ל’אנדרדוס’ – להקת הקומיקאים הדתייה שמטריפה את הרשת, והפכה ללהיט של המגזר הדתי.

“שם התחילה האהבה שלנו לזה”, אומר מתן צור, “ואז החלטנו לעשות את זה בצורה מקצועית”.

היה זה בערב חג הסוכות, בדיוק לפני 3 שנים, והארבעה החלו לאסוף חומרים הומוריסטיים העוסקים בהווי החיים הדתי. כעבור שלושה חדשים החלו צילומים, והחומרים שוחררו ל’יוטיוב’. “חיכינו שיהיה לנו הרבה חומר, כדי שנוכל לשחרר אותו באופן מקצועי בכל שבוע, לקהל הרחב”.

והקהל, מסתבר, אכן רחב.

בתוך זמן קצר להקמתה זכתה החבורה העליזה לקהל אוהדים שצפו בסרטונים שהועלו ליוטיוב במספרים שלא היו מביישים גם את אלילי הזמר העולמי: נכון להיום, תשרי תשע”ה, חצה ערוץ הווידאו של אנדרדוס את רף ה-14 מיליון צפיות.

השירים שלהם כמו ‘שיר הסמס’ ו’אחלה חסודה’ נצפו בכ-600 אלף ו-700 אלף צפיות בהתאמה. בדף הפייסבוק שלהם מנויים 33 אלף עוקבים. “הכל בסייעתא דשמיא”, מבקש צור להבהיר. ”זה לא תלוי רק בנו”.

הופתעתם מההצלחה הכל-כך מהירה שלכם?

אנדרדוס: “חשבנו רחוק כבר בהתחלה, לא חשבנו על משהו איזוטרי, אבל גיששנו באפלה. לא ידענו למי להשוות את עצמנו, ובעיקר לא ידענו כמה מהר זה יקרה. כשאנשים התחילו לשתף את הסרטונים שלנו הבנו שיש לנו מוצר טוב”.

החבורה מתברר, חששה בעיקר מתופעת ‘כוכבי הרשת’ – הצוברים תאוצה, הופכים לויראליים ומשתזפים באורות הווינדוס, אך נעלמים באותה מהירות בה פרחו. אקט ממנו סבלו עשרות אלפי ‘הצלחות’ לפניהם. “רק כשראיתי את ההצלחה של ‘אחלה חסודה’, הבנתי שאנחנו כאן כדי להישאר”, אומר מתן.

אלא שהצלחה, גם מטאורית ביוטיוב החינמי, אינה מעידה בהכרח על הצלחה בחשבון הבנק האישי.

אנדרדוס הפיקו פרסומות לחברות שונות, ולפני שנתיים השיקו מופע בימתי המבוסס על חומרים חדשים שלא הופיעו בערוץ היוטיוב. עד כה רשמה הקבוצה קרוב ל-100 הופעות, חלקם בפני קהלים של אלפי אנשים. “ברוך ה’, התגובות טובות. וזה חשוב. כי ביוטיוב כל אחד יכול לראות. לשלם כסף ולבוא פיזית להופעה זה כבר משהו אחר”, הם אומרים.

בני הקבוצה, שלושה מהם נשואים עם ילדים, לא סומכים רק על ההופעות ועוסקים בעבודות נוספות.

 מתן צור הוא תסריטאי בוגר ‘סם שפיגל’, ועיתונאי בעיתון ‘עולם קטן’ ו’מוצ”ש’, יאיר יעקובי הוא גם תסריטאי בחברת רוגטקה, אשר בן אבו לומד באקדמיה למוזיקה, ונדב נווה מלמד בישיבה תיכונית. נדב הוא היחיד מבני החבורה שלמד בימוי קולנועי בבית הספר ‘מעלה’, והוא אחראי לצילום ולבימוי של כל התסריטים.

מלבדו, עושים החברים הכל ביחד, ללא כל עזרה חיצונית: כותבים, מצלמים, עורכים, ומפיקים. “אין לנו משאבים בלתי מוגבלים, אנחנו עושים הכל בכוחות עצמנו, ובשיתוף מלא”, מסביר מתן צור. “כולנו כותבים ומקיימים לפעמים דקות ושעות ארוכות של דיונים על כל רעיון, ואפילו על כל מילה. האם לומר למשל ‘פפאיה’ במערכון או שם של פרי אחר [“מה מברכים על פפאיה”, מתוך ‘שיר הסמס’], הדיוק וההידוק חשובים מאד”.

איך אתם מספיקים גם לעבוד וגם לצלם?

“עד כה הפקנו למעלה ממאה סרטונים, ויש לנו עוד מספר דומה של טקסטים שממתינים לנו. אנחנו נפגשים אחת לשבוע למשך יום שלם ומקדישים את כולו לצילומים וכתיבה. לפעמים אנחנו גם חורגים ומקיימים קשר במשך השבוע”.

החומרים של אנדרדוס מורכבים מהווי החיים הדתי, ערוץ הומור חדש שלא היה קיים לפניהם, בטח לא באופן מקצועי, ורחב היקף כל-כך. כך ניתן לראות מערכונים מחיי הקהילה ובית הכנסת, גבאות, חזנות, שבת, ימים נוראים, פסח, שידוכים, קבצנים, חיפוש מניין, זמירות שבת, חברותא ועוד.

לעתים הניואנסים מגיעים לרזולוציה גבוהה מאוד. כך למשל במערכון ‘קפה קפה’ מגיש נדב לחבריו שתי כוסות, כשהוא מברר בדרך מאוד לא שגרתית למי מגיעה כוס הקפה הפחות חמה (כוס שלישית) בגין היותו אשכנזי ולמי מספיק ‘כלי שני’ עקב מוצאו הספרדי. האם מי שאינו דתי יבין זאת? יתפוס בכלל שהסיטואציה מתרחשת בשבת?

אני מספר למתן צור כי באוניברסיטת בר אילן, העברתי, כחלק מתכנית יהדות, מצגת עם קטעי וידאו של אנדרדוס, והופתעתי בכנות לגלות שבין המשתתפים היו גם חילוניות ‘פמיניסטיות’ שגילו בקיאות מדהימה בחומריה של הקבוצה.

“התופעות הללו לא זרות לי, פעם ניגש חבר לאחי המתגורר בתל אביב, שאיננו דתי, ואמר לו ‘אתה דומה להוא מאנדרדוס’, ואז הבנתי שהגענו גם ל’קהל התל אביבי’ מה שנקרא, אבל עדיין ליבת הקהל שלנו שייכת לדתיים לאומיים”, אומר צור.

האם אתם מודעים לכך שאתם פופולריים גם בקרב המגזר החרדי?

“אנחנו אוהבים מאוד את המגזר החרדי. יש כאלו שאוהבים למצוא הבדלים בין המגזרים, אנחנו לא כאלה. בסופו של דבר אנחנו מאוד דומים. אנחנו מאוד אוהבים אותם וזה פשוט כיף לדעת שההומור שלנו עובד גם עליהם, ושהוא מקבל את ‘ההכשר’ של המגזר החרדי, שיש לו קריטריונים אחרים”.

ו’ההכשר’ הבלתי כתוב לא מופיע בחלל ריק.

אנדרדוס עוסקים רק בהווי החיים הדתי, אך לעולם לא ילעגו לו. במאה המערכונים שכבר הופקו, לא תימצא מילה גסה, ‘ירידה’ פרסונלית, לשון הרע, או לעג להלכה או לרב. “אנחנו לא ‘דתיים מחמד’. אנחנו בוגרי ישיבות. אנחנו באים מתוך החיים הדתיים שלנו, שאנו מאוד שלמים אתם, ורק מנסים להוסיף להם חיוך כיפי”.

זה לא אומר שאין סאטירה במערכונים ואמירות ציניות (גם, ‘לא מאוד חריפות’, הם מדגישים) על תופעות חברתיות כמו המהומה המעיקה המשתררת סביב מכירת המקומות של ימים נוראים, גבאים לא מסונכרנים, או הבירורים האין סופיים בשידוכים. אך ההתמקדות היא בתופעות חברתיות המאפיינות את הקהל הדתי ולא בחיים הדתיים עצמם. “אנחנו לא באים מבחוץ ומבקרים, אנחנו מספרים וצוחקים על עצמנו, וזו הסיבה שאנשים כנראה לא נפגעים”.

בני החבורה מספרים על פידבקים חיוביים המגיעים אליהם גם מהרבנים, כולל רבותיהם בישיבת קרית שמונה שנתנו להם להבין כי הם שבעי רצון מההומור הנקי היוצא תחת ידם.

האם היו מערכונים שפסלתם?

מתן צור: “בוודאי. ברגע שגילינו שמערכון עשוי להתפרש כלועג להלכה או משהו מעין זה, גם אם זו לא היתה כוונתינו. היה מערכון כזה שצילמנו, ולאחר שסיימנו אותו פשוט החלטנו לגנוז אותו, מאחר שחששנו שיהיו כאלו שיפרשו אותו לא נכון”.

יש דברים שלא תעשו?

“כל מה שלא בגבולות ההלכה או הצניעות לא נעשה. היה מערכון בו השתתפו גם נשים. לא היתה שאלה בכלל של ‘שמירת נגיעה’ או משהו מעין זה, מאחר שאני שומר על כך גם בחיי הפרטיים, אני לא אשנה את זה על הסט, או אשחק אחרת למצלמה”.

האם יש מקום להומור מן הסוג הזה גם בחברה החרדית? מתן צור סבור שכן: “לכל חברה יש הווי הפרטי שלה. את המסורות שלה, ואת המנהגים שלה, ומכאן שיש בה כר פורה מאד להומור. אם מישהו ירים את הכפפה ויעשה את זה בצורה עקבית, זה יתפוס בשטח שהוא זה שנותן בסופו של דבר את האינדיקציה”.

ומה התכניות הלאה?

מבחינת החבורה אפשר רק להתקדם. גם תכנית בפריים טיים של ‘רשת’ באה בחשבון. ”בערוץ 2”, הם אומרים, ”עדיין יעדיפו את ‘האח הגדול’ חולב הרייטינג, ופחות תכנית סאטירה מגזרית משהו, אבל אנחנו מאמינים שיש בהחלט מקום להומור החדש שלנו”.