בכותל המערבי מתקיים הערב (ראשון) טקס הדלקת נר הזיכרון במעמד נשיא המדינה יצחק הרצוג והרמטכ”ל הרצי הלוי.
בשעה 19:30 ירד הדגל לחצי התורן. בשעה 20:00 נשמעה צפירה בת דקה ברחבי הארץ.
לנשיא המדינה יצחק הרצוג הגישה את הלפיד להדלקת נר הזיכרון שרה וספי, אלמנה שכולה, אם שכולה וסבתא שכולה.
בעלה, סגן-אלוף יואב וספי, נפל במלחמת יום הכפורים בכ’ בתשרי תשל”ד, ששה עשר באוקטובר 1973. בזכות לחימתו הנועזת עוטר לאחר מותו בעטור העוז.
בנה של שרה, רב- טוראי ארנון וספי, נפל בקרב במלחמת “שלום הגליל”, בכ”ה באיר תשמ”ג, שמונה במאי 1983.
נכדה, סרן ארנון משה אברהם בנבניסטי, נפל בקרבות “חרבות ברזל” בצפון רצועת עזה בז’ בכסלו תשפ”ד, עשרים בנובמבר 2023.
הנשיא הרצוג התייצב לטקס בכותל בבגד קרוע לאות אבל: “הקרע הזה הוא סימן האבלות היהודי, הוא סמל לאבל ויגון של עם שלם בשנה זו – שנת אבל לאומית. סמל לקרע מדמם בלב העם. קרע בליבה של מדינת ישראל – שכולה, מיוסרת, בוכה בכי תמרורים, וממאנת להינחם על בנותיה ובניה – חיילים ואזרחים. אני פונה מכאן, ברגע הקדוש הזה, אל אחיותינו ואחינו החטופים, ואל משפחותיהם: לכל אורך הימים הלאומיים האלה, אנחנו לא שוכחים לרגע שאין גדולה ממצוות פדיון שבויים. כל העם אתכם! אנחנו חייבים לגלות אומץ ולבחור בחיים”.
“במעמד הקדוש הזה אני מזכיר לנו ולעולם כולו: מעולם לא רצינו ולא בחרנו במלחמה הנוראה הזו. לא בזו ולא בקודמותיה. כל שרצינו הוא לחזור לציון ממנה הוגלינו בכוח הזרוע, ולחדש בתוכה את חירותנו – במדינה יהודית ודמוקרטית. לבנות פה חיים, עתיד, תקווה. תמיד חלמנו על שלום ושכנות טובה עם כל העמים והמדינות באיזור, ולא נחדול מכך לעולם. אך כל עוד אויבינו יבקשו להשמידנו, לא נניח את חרבנו”.
בדבריו התייחס הנשיא במרומז גם לחוק הלאום: “אני זועק מכאן את זעקתן של המשפחות השכולות הדרוזיות והבדואיות שדרשו ממני ודורשות מכולנו להכיר בכבוד ובזכות להיות חלק מהסיפור הישראלי – כשווים בין שווים, במלוא מובן המילה”.
הוא חתום את נאומו: “הזכות להגן על ביטחון ישראל, הזכות לשרת בצה”ל – היא זכות עצומה. היא לא נטל. זכות מקודשת בדם”.
צילום: מעיין טואף/ לע״מ
הרמטכ”ל לקח בנאומו אחריות על מחדל 7 באוקטובר: “כמפקד צבא ההגנה לישראל במלחמה, אני נושא באחריות לכך שצה”ל כשל במשימתו להגן על אזרחי מדינת ישראל בשבעה באוקטובר. את משקלה על כתפיי אני חש בכל יום, ובליבי אני מבין היטב את משמעותה”.
הוא פנה למשפחות השכולות: “ביום בו מאבד מפקד אחד מחייליו, הופכת אחריותו לחיי פקודיו למחויבות נצח למורשתו, ולאוהביו שנותרו אחריו. אני הוא המפקד ששלח את בניכם ובנותיכם לקרב שממנו לא שבו ואל העמדות שמהן נחטפו. אני נושא איתי בכל יום את זכר הנופלים, ואני אחראי לענות לכם על השאלות הנוקבות המדירות שינה מעיניכם”.
הרמטכ”ל הלוי אמר: “במהלך המלחמה באתי לא אחת אל הכוחות הלוחמים ברצועת עזה. דמו בנפשכם את שדה הקרב, ומולי עומד קצין צעיר יחסית – אמיץ ושקול, חדור מטרה ומודע לכובד האחריות. הוא משתף בסיפורי הקרב ובתובנות חשובות, ואני מקשיב לו ולומד. בלכתי משם, הולכת איתי דמות המפקד שבו, ואני יודע שיש על מי לסמוך ובחלוף זמן לא רב מגיעה הידיעה – קרב נועז התחולל בגזרה; יש נפגעים והוא בין הנופלים. זיכרון מבטו הנחוש ומילותיו המחזקות ילכו איתי תמיד”.
הוא הוסיף: “בכל יום זיכרון אנו עומדים וקוראים ‘יזכור’ על פקודים, רעים ומפקדים שאינם; ‘על זיו העלומים, וחמדת הגבורה, וקדושת הרצון, ומסירות הנפש’. בקוראנו ‘זיו העלומים’, אנו זוכרים מי היו הנופלים, מה הספיקו בחייהם ומה לא זכו להגשים.
“פנים רבות לגבורת חיילי צה”ל לדורותיהם בשדה הקרב. סיפורי גבורתם נבדלים זה מזה בזמן, במקום, ובנסיבות, אך לכולם מרכיב משותף אחד: גיבורי צה”ל התגייסו לשורות הצבא מתוך תחושת החובה והמשמעות, ובשעת מבחן היה בהם האומץ לעשות את הדבר הנכון”.
משרד הביטחון עדכן כי מניין חללי מערכות ישראל משנת 1860 ועד היום עומד 25,040, כולל את חמשת חיילי צה”ל, שנפלו בסוף השבוע בקרבות בעזה וחייל נוסף שנהרג בתאונת דרכים. בתוך כך, המוסד לביטוח לאומי עדכן כי 5,100 אזרחים נרצחו בפעולות טרור.
מיום הזיכרון תשפ”ג ועד היום נוספו 766 חללים למניין הנופלים ועוד 61 נכים שנפטרו כתוצאה מנכותם והוכרו במהלך השנה כחללי מערכות ישראל.
716 חללי מערכות ישראל נפלו במהלך מלחמת ‘חרבות ברזל’, בהם 642 חללי צה”ל הכוללים 39 חברי כיתות כוננות, 68 חללי משטרת ישראל ו- 6 חללי שב”כ. 834 מתוך חללי פעולות האיבה נרצחו השנה, 782 מהם ילדים ובני נוער עד גיל 18.