מתווה חנינות: מחיקת רישום פלילי למילואימניקים, הקלה בקנסות

על רקע מלחמת חרבות ברזל: הנשיא יצחק הרצוג במתווה חנינות נרחב לרגל יום העצמאות, שיכלול מחיקת מרשם פלילי לחיילי מילואים רבים, הקלה בקנסות ללוחמים ואף קיצור עונשי מאסר לאסירים שקרוביהם נפגעי פעולות איבה, חטופים או חללי צה”ל.

לפי הודעה שפרסם היום (ראשון) בית הנשיא, לקראת יום העצמאות ה-76 למדינה, נשיא המדינה ושר המשפטים יריב לוין, החליטו על מתווה חנינות מיוחד לתורמים תרומה משמעותית לביטחון המדינה אשר בבסיסו הכרה בקשיים עימם מתמודדים אזרחי ישראל בתקופה זו.

“המתווה הוא תוצר של עבודת מטה משותפת של הדרגים המקצועיים בבית הנשיא ובמחלקת חנינות במשרד המשפטים, והוא נקבע לאחר התייעצות עם גורמי מקצוע במשרדי הממשלה ובגופי ביטחון רלוונטיים”, נמסר בהודעת בית הנשיא.

עיקרי המתווה

מחיקת רישום פלילי לחיילי המילואים

בוצע מהלך לביסוס מנגנון ייעודי בשיתוף בית הנשיא, מחלקת החנינות במשרד המשפטים וצה”ל, בהובלת חיל החינוך והנוער, במטרה לבחון בקשות למחיקת רישום פלילי בהיקף רחב יותר לחיילי מילואים ששרתו פרק זמן משמעותי במילואים במלחמת חרבות ברזל. זאת, מתוך הוקרה והערכה עמוקה לחיילי מערך המילואים בצבא הגנה לישראל שהתייצבו לשירות מילואים במלחמת חרבות ברזל ובכלל, ולבני משפחותיהם.

הוחלט להיעזר במודל הקיים בוועדת קצין חינוך ראשי (קח”ר), הפועלת בשגרה לדיון בעניין מחיקת רישום פלילי של חיילים סדירים, כך שיחול במודל מקביל גם על משרתי המילואים.

בקשתו של חייל מילואים תובא לדיון בפני הוועדה, רק אם מתקיימים בעניינו כל התנאים הבאים:

• החייל שירת בשירות מילואים פעיל במשך 90 ימים לפחות באופן מצטבר מאז יום 7 באוקטובר 2023 או לחילופין שירת בשירות מילואים פעיל במשך 120 ימים לפחות, בשלוש השנים שקדמו לשנה הקלנדרית בה הוגשה בקשתו.

• לחייל רישום פלילי בגין עבירות שעבר באזרחות, לאחר שחרורו משירות חובה בצה”ל. הוועדה לא תדון בחיילים בעלי רישום פלילי עקב הרשעות צבאיות.
חלפו לפחות שלוש שנים מהמועד בו ניתן פסק דין חלוט בעניינו של החייל.

• לא הוטל על החייל עונש מאסר של יותר מ-18 חודשים, וחלפו לפחות חמש שנים מאז שריצה עונש מאסר, אם הוטל עליו.

• לא קיים בעניינו של החייל עונש מאסר על תנאי בתוקף, או עונש של פסילת רשיון נהיגה בתוקף.

• אין בעניינו של החייל תיקים הממתינים לבירור דין (מב”ד), הפתוחים מחמש השנים שקדמו לשנה הקלנדרית שבה הוגשה בקשתו, ולא מתנהל בעניינו הליך פלילי שעודנו תלוי ועומד.

•  בנוסף, הוועדה לא תדון בעניינו של חייל, שהורשע בעבירות הבאות: עבירות נגד בטחון המדינה, עבירות המתה, עבירות אלימות חמורה, עבירות מין, עבירות שבוצעו כלפי קטין או בן משפחה וככלל גם עבירות תעבורה.

למרות האמור לעיל, יו”ר הוועדה מוסמך להורות כי הוועדה תדון בחייל שאינו עונה על התנאים שפורטו, בנסיבות מיוחדות שמצדיקות זאת. כמו כן, ככל שבקשתו של החייל עוסקת בעבירות פליליות הנובעות מהצורך להסיר מחדל או להשיב מצב לקדמותו (כדוגמת עבירות מיסים, עבירות תכנון ובניה) יהיה עליו להגיש לוועדה אסמכתאות רשמיות המעידות על כך שהמחדל הוסר או שהמצב הושב לקדמותו.

ביחס לכל בקשה, יבדקו לצד תנאים אלו: חומרת העבירה ונסיבותיה, משך הזמן שחלף מאז ההרשעה ומאז ביצוע העבירה, עבריינות חוזרת, חרטה ולקיחת אחריות, תהליכי טיפול ושיקום, עמדת נפגעי העבירה במקרים המתאימים, אופי שירות המילואים של החייל ועוד, הכול כמקובל בטיפול בבקשות למחיקת רישום פלילי מסוג זה ובהתאם למדיניות נשיא המדינה כפי שהיא מפורטת באתר בית הנשיא.

הארכה ותיקוף של מדיניות שנת 75 למדינה

לנוכח המלחמה והשפעותיה, מדיניות החנינות לשנת ה-75 למדינת ישראל תוארך בשנה כך שתחול עד לתום שנת ה-76 למדינת ישראל, ביום 1.5.2025. בשקילת בקשות חנינה אלה תינקט גישה מקילה ביחס לבקשות של נכי צה”ל, מערכת הביטחון ובכללם הלומי קרב ונפגעי פעולות איבה.

מאסרים

תישקל הקלה בעונשי מאסר, על דרך קיצור תקופת המאסר כך שהאסיר יובא במועד מוקדם יותר לפני ועדת שחרורים. זאת, לאסירים בעלי אחד או יותר מהמאפיינים המפורטים להלן, שריצו לפחות מחצית מתקופת מאסרם:

1. אסיר שהוא קרוב משפחה מדרגה ראשונה של מי שנפל או נרצח בפעולות האיבה או פעולות המלחמה, שאירעו בתקופה שמיום 7 באוקטובר 2023 ועד לתום מלחמת חרבות ברזל.

2. אסיר שהוא קרוב משפחה מדרגה ראשונה של חטוף או נעדר, או מי שהיה חטוף או נעדר והוחזר לישראל.

3. אסיר הסובל ממחלות מסכנות חיים.

4. אסיר עם לקויות או מוגבלויות קשות.

5. אסיר מעל גיל 65.

6. אסיר שילדיו הקטינים מטופלים על ידי מי שאינו הורה שלהם, בשל המאסר.

7. אסיר שעבר התעללות על ידי נפגע העבירה.

8. אסיר המרצה מאסר חלף קנס.

נוסף לאמור, יישקל מתן הקלה בעונש מאסר לאסיר המרצה מאסר ראשון של עד שלוש שנים וריצה לפחות שליש מתקופת מאסרו. בנוסף, יישקל מתן הקלה בעונש מאסר לאסיר שתרמו תרומה ייחודית ויוצאת דופן לביטחון המדינה.

לא תינתן חנינה לאסירים שהורשעו בעבירות בטחון, ובעבירות הנתונות לסמכות בית דין צבאי. ביחס לכל בקשה, יבדקו לצד מאפיינים אלו: חומרת העבירה ונסיבותיה, משך ריצוי המאסר, עבריינות חוזרת, מסוכנות, התנהגות בכלא, הבעת חרטה, תהליכי טיפול ושיקום, עמדת נפגעי העבירה במקרים המתאימים, האם יש פגיעה ייחודית, באסיר או במשפחתו כתוצאה ממלחמת חרבות ברזל ועוד. הכול כמקובל בטיפול בבקשות חנינה מסוג זה ובהתאם למדיניות הטיפול בבקשות חנינה המפורטת באתר בית הנשיא.

ככלל, יישקל מתן חנינה בדרך של קיצור תקופת המאסר. אם הנשיא יחליט על מתן חנינה, האסיר יהיה זכאי לעמוד בפני ועדת השחרורים במועד מוקדם יותר בהתאם למועד השחרור המקוצר, והוועדה תוכל לשקול לשחרר אותו כאסיר ברשיון, בשחרור על תנאי. לגבי אסירים עם לקויות קשות ייערך מהלך יזום מול גורמי רווחה בקהילה, כך שהחנינה תינתן אך בתנאי שיימצא מקום מתאים עבורם לטיפול ולשיקום.

מתווה החנינות המיוחד יחול על אסירים, שהחלו לרצות את מאסרם לפני יום העצמאות תשפ”ד (14 במאי 2024) ושבקשות החנינה שלהם יוגשו עד ליום 1 במאי 2025.

המתווה המיוחד להקלה בקנסות

בנוסף לאמור, נבקש להזכיר כי מתווה החנינה המיוחד להקלה בקנסות במסגרת מלחמת חרבות ברזל עומד עדיין בתוקף, וניתן להגיש בקשות במסגרתו עד ליום 1 במאי 2025. בתוך מתווה זה גם המתווה להקלה בקנסות בגין עבירות תכנון ובנייה, בהתאם לתנאים שפורטו במתווה.

חשוב לדעת

•  בשל הצורך באיסוף המידע הרלוונטי לבקשת החנינה וקבלת חוות דעת מהגורמים המוסמכים, הטיפול בבקשות חנינה, ככלל, הינו טיפול האורך זמן.

•  על פי המדיניות הנהוגה, ככלל, ידון הנשיא בבקשת חנינה רק כאשר הסתיימו כל ההליכים המשפטיים בעניינו של הנדון.

•  הבקשות דלהלן אינן בסמכותו של הנשיא: בקשה למחיקת רישום משטרתי פנימי, בקשת חנינה הנוגעת לענישה שהוטלה על ידי בית משפט צבאי מכוח צו בדבר הוראות ביטחון.

•  על פי חוק זכויות נפגעי עבירה, תשס”א-2001, נפגעי עבירות מין או אלימות, וכן נפגעי עבירות גרם מוות ברשלנות והפקרה בתאונת דרכים, זכאים לכך שתינתן להם הזדמנות להביע את עמדתם בכתב, בטרם תתקבל החלטת נשיא המדינה בבקשת חנינה, ניתן להביע עמדה באמצעות מחלקת החנינות במשרד המשפטים.

שאלות ותשובות

מי רשאי להגיש בקשה לחנינה?

על בקשות החנינה להיות מוגשות על ידי הנידון או בא כוחו, או באמצעות בן משפחה מדרגה ראשונה (לא יפתח טיפול בבקשות המוגשת על ידי גורם אחר). במידה שבקשת החנינה מוגשת על ידי בן משפחה מדרגה ראשונה יציין המבקש בכתב, כי הבקשה מוגשת בידיעתו ובהסכמתו של הנידון. במידה שבקשת החנינה מוגשת על ידי בא כוחו של הנידון, יצרף בא כוח הנידון ייפוי כוח לבקשה.

מה צריכה לכלול בקשת החנינה?

הדרך הקלה והמומלצת להגשת בקשה היא באמצעות הטופס המקוון, בו ישנה הדרכה לגבי הפרטים הנדרשים והמסמכים שמומלץ לצרף לבקשת החנינה.