אבל כבד: זקן אדמו”רי ‘המועצת’ של אגו”י, האדמו”ר מביאלא זצ”ל

אבל כבד בעולם התורה והחסידות: האדמו”ר מביאלא זצ”ל, רבי בצלאל שמחה מנחם בן ציון רבינוביץ, זקן חברי מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל, נפטר הבוקר (שישי)  בגיל 89, בבית החולים הדסה עין כרם בירושלים.

בחודשים האחרונים האדמו”ר נחלש ומצבו הידרדר.

בכל בתי המדרש והישיבות בעולם החסידות קרעו שערי שמים בתפילות לרפואתו, אך למגינת לב הרבי נפטר הבוקר, ערב שבת קדושים.

אבל כבד  בכל ריכוזי חסידות ביאלא ברחבי הארץ. בבית המדרש המרכזי של החסידות ברחוב יעקבוזון בירושלים הוסרה הפרוכת – ובחסידות נערכים למסע הלוויה.

הלוויתו תצא בשעה 13:00 מבית המדרש של החסידות ברחוב יעקבזון 5 בירושלים לעבר הר הזיתים, שם ייטמן.

תולדותיו

האדמו”ר זצ”ל נולד בעיר שדליץ שבפולין, בח’ באדר א’ תרצ”ה, כצעיר בניו של האדמו”ר רבי יחיאל יהושע מביאלא זצ”ל, בעל ה’חלקת יהושע’, ולאמו הרבנית מרת חנה פעשא ע”ה, בתו של החסיד רבי אליעזר ברנהולץ זצ”ל, מחסידי ביאלא בעיר ולודבה.

עם פלישת הנאצים לשדליץ בשנת 1939, ברחו בני המשפחה, עם רבים מבני העיר למזרח פולין, והתגנבו לשטח שנתפס על ידי הצבא האדום במסגרת הסכם ריבנטרופ-מולוטוב.

בני המשפחה הוגלו לסיביר על ידי שלטונות ברית המועצות, ובשנת 1942-תש”ב נספח יחד עם אֶחיו – למעט אחיו הגדול רבי ירחמיאל צבי –  לילדי טהראן.

עם הגיעו לארץ ישראל בערב פורים 1943-תש”ג, אומץ עם עוד קבוצה של ילדי טהראן, על ידי הגאון רבי יוסף שלמה כהנמן ראש ישיבת פוניבז’. בארץ שהה תחילה ב’בתי-אבות’ שהקים הרב מפוניבז’ זצ”ל ולאחר מכן אצל דודו רבה של בני-ברק, האדמו”ר רבי יוסף צבי קאליש זצ”ל, שם שהה כשנתיים, עד שאביו עלה לארץ בשנת תש”ז.

כבר בצעירותו נחשב לאחד הלמדנים של ישיבת פוניבז’, והיה לתלמידם המובהק של ראשי הישיבה, ובפרט אצל הגר”ד פוברסקי והגר”ש רוזובסקי זצ”ל.

עם הגיעו לפרקו, נישא  בשנת תשי”ז בלונדון לבילא ברכה, בתו של הרב אברהם משה באב”ד, רבה של סנדרלנד ויו”ר מועצת גדולי התורה באירופה. לאחר נישואיו התגורר בגייטסהד שבאנגליה והיה מרבני הכולל במקום. קודם פטירת חותנו ביקש ממנו לקבל על עצמו עול רבנות, על מנת להמשיך את שושלת הרבנות של משפחת באב”ד.

בשנת תשל”ט נבחר לכהן כרבה של העיר לוגאנו בשווייץ – משרה שאותה נשא עד שנת תשע”א.

לאחר פטירתו של אביו בעל ה’חלקת יהושע’ בכ”א בשבט תשמ”ב, נערכו בחירות בינו לבין שלושת אחיו והוא נבחר בהן לשמש כממלא מקומו של אבי. מאוחר יותר פרשו האחים והקימו חסידויות נפרדות.

מאז הנהיג האדמו”ר את חצר הקודש ביאלא, כשהוא מפתח את החסידות לה בתי מדרש בירושלים, בני ברק, מודיעין עילית, אשדוד, קרית גת, צפת, ומעלה עמוס.

האדמו”ר  חילק בעבר את מגוריו בין הערים לוגאנו וירושלים. בשנת תשע”א, עם התמעטות חברי הקהילה בלוגאנו עבר להתגורר בישראל, וחילק את שהותו בין ירושלים לצפת, שמש כנשיא של מספר מוסדות תורניים.

הרבי היה ממכווני דרכה של היהדות בארץ ישראל, כיהן כחבר מועצת גדולי התורה, ועמד לימין החינוך העצמאי ואגודת ישראל.

התאלמן בשנת תשנ”ה ונישא בשנית לאלמנת הגאון רבי  משה דוד שטיינורצל זצ”ל, ראש ישיבת באבוב.

שיטתו הלימודית של האדמו”ר הייתה כבישיבות ליטא. דרכו בחסידות מבוססת על כתבי ראשוני החסידות, וכן על כתבי המהר”ל והרמח”ל.

האדמו”ר עסק בקירוב רחוקים. ברמת בית שמש ובצפת קיימים בתי מדרש של החסידות המורכבים בעיקר מחוזרים בתשובה דוברי אנגלית.

בשנת תשנ”ה חזה את אי-השתלבותם של בעלי התשובה בציבור החרדי, וקרא לבעלי תשובה בצפת להרפות מנסיונותיהם להשתלב בחברה החרדית, ולהקים לעצמם קהילות משלהם.

האדמו”ר היה כותב פורה, והוציא לאור למעלה ממאה ספרים בסדרת ספריו ‘מבשר טוב’. מלבד זאת הסכמותיו לספרים ידועות גם הן באריכותן הרבה. הן כוללות דברי חסידות והגות תלמודית ומהוות על פי רוב מעין מאמר בפני עצמו.

שמם הכולל של ספריו הוא ‘מבשר טוב’ – ראשי התיבות של שמו מנחם בצלאל/בנציון, שמחה רבינוביץ.

הסדרה שעל הש”ס מיוסדת ברובה על שיעורים שמסר בפני תלמידים שנכתבו על ידי השומעים ועברו את הגהתו, וחלקם מבוסס על דברים שכתב בעצמו. סדרה זו משלבת בקיאות ועיון.

ספרי ‘מבשר טוב’ על התורה והמועדים, מבוססים בעיקר על דברי התורה והשיחות שאמר בטישים ובשיחות. אחרים כתב בעצמו כפרשנות לגדולי החסידות, בשילוב ראיות לדבריהם מדברי הש”ס והראשונים. הספרים כתובים בשפה בהירה. בפתיחה לאחד מספריו הוא כותב: “כל דברי הלא המה מיוסדים על דבריהם הקדושים, ובהקדמתם, וכל דברי הוא רק לבאר את דברי קדשם, ולהראות שורש דבריהם הקדושים בש”ס ואגדות חז”ל והפוסקים עד כמה שידי יד כהה מגעת, בעזרת השי”ת ובחמלת ה’ עלי בזכות אבותינו הקדושים זי”ע ועכ”י זצוקללה”ה, ואין בהם כמעט חידושים”.

האדמו”ר היה גם תל תלפיות למנהלי מוסדות, משגיחים, מנהלים רוחניים ומפקחים חינוכיים שעלו עם שאלות מעיקות. הרבי היה מהראשונים שהתייחסו אל  ‘הנוער הנושר’, והציע דרכי טיפול.

הותיר דור ישרים מבורך של בנים ובנות חתנים וצאצאים:

בנו הרב לייבוש, רב בית המדרש וקהילת פרסטביץ’ (פרעסטוויטש) במנצ’סטר. חתן הרב אליהו שטרנבוך.
בנו הרב דוד מאניש, חתן רבי חנניה יום טוב ליפא טייטלבוים, האדמו”ר מסאסוב. רב בית החסידים באמרכלים.
בנו הרב יצחק יוסף דב, ראש ישיבת ביאלא, ור”מ בישיב”ג טשכנוב, חתן הרב יצחק מאיר פלינטנשטיין האדמו”ר מקופיטשניץ.
חתנו הרב אברהם יצחק וויס, בן הרב משה וויס, ראש כולל ביאלא.
חתנו הרב מרדכי וינברג, רב קהילת סלאנים בלונדון.
בנו הרב צבי יעקב אליעזר.
בנו הרב אברהם משה, רב קהילת ביאלא מעלה עמוס חתן הרב שמעלקא הלפרט.

שר ירושלים ומסורת ישראל, מאיר פרוש, פרסם הודעת אבל: “נָפְלָה עֲטֶרֶת רֹאשֵׁנוּ. עולם התורה והחסידות בכלל ותנועת אגודת ישראל בפרט איבדה את מורה דרכה, מורינו ורבינו כ”ק האדמו”ר מביאלא זצוקללה”ה, זקן חברי מועצת גדולי התורה, שהנהיגנו במשך עשרות בשנים בדרך התורה והחסידות. שקולה מיתת צדיקים כשריפת בית אלקינו”.

יו”ר יהדות התורה, שר הבינוי והשיכון, יצחק גולדקנופף: “נִצְּחוּ אֶרְאֶלִּים אֶת הַמְּצוּקִים וְנִשְׁבָּה אֲרוֹן הַקֹּדֶשׁ. שר וגדול נפל בישראל. יחד עם כל בית ישראל, אנו אבלים ושבורים על הסתלקותו לגנזי מרומים של האי גברא רבא, שריד לדור דעה, עמוד התורה והיראה, בקי בכל מכמני התורה, חיבר ספרים רבים ונשא בעול עם הציבור, מקברניטי היהדות הנאמנה בדור האחרון, אשר זכיתי ליטול ממנו עצה וברכה במהלך השנים -כ”ק מרן האדמו”ר מביאלא זצוק”ל, בעל ה’מבשר טוב’ וזקן חברי מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל.

גדול כים שברנו מי יתן לנו תמורתו. ‘עַל אֵלֶּה אֲנִי בוֹכִיָּה עֵינִי עֵינִי יֹרְדָה מַּיִם כִּי רָחַק מִמֶּנִּי מְנַחֵם מֵשִׁיב נַפְשִׁי'”.

ח”כ ישראל אייכלר: “יחד עם כל בית ישראל אבלים אנו על הסתלקותו של כ”ק מרן האדמו”ר מביאלא זצוקללה”ה זקן חברי מועצת גדולי התורה. אוי לה אמרה ארעא דישראל כי אבדה כלי חמדתה בהילקח מעמנו חסידא ופרישא שריד לדור דעה, גאון ישראל, מזקני חכמי עולם התורה והחסידות אשר נשא על ליבו את משא הדור.

במשך שנים רבות זכינו ליהנות מאורו בעצה ותושיה, עבור צרכי כלל ישראל. כאשר שהינו בצילו נוכחה בחדר אווירת הוד קדומים קדושה עם השקפה עמוקה על צרכי כלל ישראל בראי הדורות.

בימים טרופים אלו כאשר ספינת ישראל מיטלטלת בלב ים, אנו מתפללים כי יעמוד מול כיסא הכבוד ויתחנן על עמך ישראל הנתונים בצרה ובשביה לביטול רוע הגזירות ולישועת ישראל מיד צר ולגאולה במהרה. וכל בית ישראל יבכו את השריפה אשר שרף ה'”.