עוד מקרה של קיפוח חיים בעקבות תאונת עבודה נוסף לרזומה ה’עשיר’ של ישראל

עוד מקרה של תאונת עבודה קטלנית: לאחרונה, פועל כבן 30 נפגע מחפץ כבד במהלך עבודתו במפעל בפארק תעשיות אריאל. פראמדיקים של מד”א שהוזעקו למקום נאלצו לקבוע את מותו.

הנסיקה במספר תאונות העבודה בישראל מדאיגה, אך קשה לומר שהמדינה עושה מספיק בכדי להפחית את מספריהן. יש לציין, כי על אף עלייה חדה זו במספרי תאונות העבודה בשנים האחרונות, לא ניתן להצביע על עלייה משמעותית במספר מקבלי פיצויים על תאונות בעבודה.

אין ספק כי עומס העבודה בישראל מגביר את הסיכויים לתאונות במקום העבודה. בישראל, ממוצע כמות שעות העבודה הוא מהגבוהים בעולם המערבי , מה שבקלות עלול לגרום להתנהלות לקויה במקום העבודה, וכתוצאה מכך, לעוד תאונות.

כשמוסיפים לכך את תרבות ה’סמוך’ הישראלית בכל הנוגע לאכיפת תקנות הבטיחות, מה שמתקבל הוא סכנה הולכת וגדלה לבריאותם של ציבור העובדים בישראל.

אך למרות שמספרי תאונות העבודה בארץ נוסקים, העלייה בכמות מקבלי פיצויי תאונות עבודה אינו גדל באותו קצב, ואף רחוק מכך. מדוע זה קורה?

תאונת עבודה .צילום: senivpetro מ-Freepik

תם עידן ‘לפנים משורת הדין’ בביטוח לאומי?

לאור מצב זה, קל להפנות אצבע מאשימה כלפי הבירוקרטיה, והיא אכן גורם משמעותי במשוואה זו, אך האמת מעט יותר מורכבת מכך. בשנים האחרונות, הציבור הישראלי הפך יותר ויותר מודע לזכויותיו הרפואיות, והחל לדרוש אותן ביתר שאת, מה שגרם, ועודנו גורם, לקושי מתגבר של המוסד לביטוח לאומי לעמוד בפרץ מבקשי הקצבאות.

לפיכך, המוסד, שנטה פעם לבחור לא אחת במדיניות של ‘לפנים משורת הדין’, כיום נוטה יותר לעבוד לפי החוק היבש. נוקשות זו גורמות למבקשי קצבאות רבים להתייאש ולוותר על זכויותיהם. אך באמצעות הבנת המנגנון של אישור קצבאות, ניתן להגביר את הסיכויים לקבלת סעדים ופיצויים מהמדינה.

ראשית כל, לפני שיוצאים ל’קרבות’ אבודים בביטוח לאומי, האדם שעבר תאונת עבודה צריך לשאול את עצמו מספר שאלות: האם אכן עברתי תאונת עבודה, כמוגדר בחוק? האם התאונה פגמה ביכולתי לעבוד כרגיל? האם התאונה קרתה במקום העבודה ובזמן העבודה, בדרך למקום העבודה או בחזרה ממנו? באם ענה הנפגע לתשובות אלו באופן חיובי, הוא עשוי להיות זכאי לפיצויים.

נפגע תאונת עבודה. צילום:  Freepik

עברת תאונת עבודה? יש לך זכויות

מי שעבר תאונת עבודה עשוי להיות זכאי, בתור התחלה, לדמי פגיעה מהמוסד לביטוח לאומי, ובהמשך אולי אף למענק נכות או קצבת נכות. דמי הפגיעה נועדו לפצות את הנפגע על אובדן ימי עבודה עד שיקבל קצבת נכות או מענק נכות (מענק הוא חד-פעמי, ואילו קצבה היא תשלום חודשי).

בכדי לקבל דמי פגיעה, על הנפגע להגיש את טופס ב.ל. 211. לאחר מכן, התובע יוכל להגיש תביעה לגמלת נכות מעבודה (טופס ב.ל. 200). עליו להגיש את הבקשה בצירוף מספר מסמכים רפואיים כגון סיכום רפואי, סיכומי אשפוזים וטיפולים שעבר עקב התאונה, וכל מסמך רשמי אחר שיכול לתמוך בטענתו.

לאחר בחינת הבקשה והמסמכים הרפואיים, ביטוח לאומי יודיע לתובע האם תביעתו תאושר באמצעות המסמכים בלבד, או שהוא יצטרך להיבחן ע”י הוועדה הרפואית של המוסד.

רבים מנפגעי תאונות העבודה רואים בוועדה הרפואית המכשול העיקרי העומד בדרכם להשיג את קצבת או מענק הנכות לו הם מייחלים. זאת משום שרבים מהתובעים אינם יודעים כיצד להציג את המקרה שלהם באופן משכנע, ועצם ההתייצבות מול הוועדה נתפסת בעיניהם כמפחידה או אף משפילה. מבוטחים רבים אף מוותרים על זכויותיהם כאשר הם מקבלים זימון לוועדה הרפואית, דבר שהוא פשוט אינו מתקבל על הדעת. אלו שכן בחרו לעמוד באומץ אל מול הוועדה יקבלו תשובה בדבר ההחלטה בדואר. תובע שאינו מרוצה מהחלטת ביטוח לאומי יוכל להגיש ערר על הפסיקה תוך 30 יום מרגע קבלת המכתב.

לשנס מותניים ולדרוש את המגיע לך

אין ספק כי המדיניות הנוקשה של המוסד לביטוח לאומי מקשה מאוד על אנשים שעברו תאונת עבודה לקבל את זכויותיהם הרפואיות מהמדינה, והנתונים מצביעים על כך שחור על גבי לבן.

אך אין זה אומר שצריך להתייאש ולוותר: כיום, עובדים רבים שעברו תאונות עבודה נעזרים בגופים צד ג’, הבקיאים במיצוי זכויות רפואיות,  כדי שיסייעו בידם לקבל את המגיע להם ממוסדות המדינה, ביטוח לאומי בכלל זה. כל שניתן לקוות הוא שכל אדם שעבר תאונת עבודה ישנס את מותניו ויתעקש לקבל את אשר שלו בזכות.