בישראל כ-132,825 שורדי שואה: 86 שורדים שפונו ב’חרבות ברזל’ נפטרו

86 משורדי השואה שפונו מבתיהם מהדרום ומהצפון בעקבות מלחמת ‘חרבות ברזל’ הלכו לעולם. כך עולה מנתוני משרד הרווחה והביטחון החברתי לרגל יום הזיכרון לשואה.

מהעיר אשקלון הלכו לעולם 52 שורדי שואה ואילו מהעיר שדרות נפטרו 12 שורדים. משאר יישובי הדרום נפטרו 11 שורדי שואה. בנוסף לכך, גם מיישובי הצפון שפונו כגון שומרה, מטולה, קיבוץ דן, שלומי וקיבוץ יראון נפטרו 11 שורדי שואה.

כ-2,500 שורדי שואה חוו את המאורעות הקשים של השבעה באוקטובר. כ-2,000 שורדי שואה נאלצו לנטוש את בתיהם ולהתפנות לאזור בטוח כתוצאה מכך.

מהנתונים עולה ש-238 שורדי שואה שפונו לבתי המלון, עזבו אותם: חלקם חזרו לבתיהם או עברו למקומות אחרים.

בעיר אשקלון, לדוגמא, עזבו את המלונות 122 ניצולי שואה ואילו בשדרות, 33 ניצולי שואה. רוב ניצולי שואה שפונו מהצפון, לעומת זאת, נותרו במרכזי הפינוי, בדומה ליתר התושבים. מקריית שמונה למשל רק שני שורדי שואה עזבו את המלון, 2 ממטולה ו-7 משלומי.

עלייה במספר שורדי השואה הנעזרים בשירותי הרווחה

42% משורדי השואה בישראל מקבלים שירותים ממשרד הרווחה. המשרד מעניק שירותים לכ-48,610 שורדים וזאת לעומת 45,300 בשנה שעבר.

אם בשנה שעברה היה מדובר בשליש מכלל השורדים שמספרם עמד על כ-150,000 שחיים בישראל, השנה חיים על פי ההערכות 132,826 בלבד ומכאן נובעת העליה הגדולה, זאת לצד הרחבת מגוון השירותים הניתנים לשורדי השואה.

על פי הנתונים של המשרד, 22,893 שורדי שואה מקבלים שירותים במסגרות משרד הרווחה השונות בעיקר בקהילות התמוכות ומועדוני המופ”ת, 1,710 שורדים מקבלים סיוע דרך מערכת התשלומים הסוציאליים כאשר הכוונה בעיקר לסיוע חומרי, 5,110 מקבלים שירותים מהקרן לידידות בשיתוף משרד הרווחה. יותר מ-1000 שורדי שואה נעזרים בתכנית רווחה מרחוק ותכנית מחוברים – תכניות להפגת בדידות וחיזוק הקשר הבין דורי באמצעות מערכות טכנולוגיה תקשורת דיגיטלית דו-כיוונית לקשר מרחוק ומפגשים פיזיים, שמטרתם שיפור איכות חייהם של ניצולי השואה בקהילה בהיבטים של הפחתת בדידות ותחושת שייכות, קידום אורח חיים בריא, וקידום אוריינות דיגיטלית.

משרד הרווחה והביטחון החברתי הוסיף תקנים ייעודים לטיפול ולסיוע לשורדי השואה ברשויות המקומיות, לצד הרחבת שירותי הקהילה לכלל האזרחים הוותיקים במדינת ישראל. המשרד דרך מינהל אזרחים ותיקים, פועל מתוך אחריות לרווחתם ומתוך הבנה של צרכיהם הייחודים של שורדי השואה העולים מן השטח.

משרד הרווחה והביטחון החברתי מפעיל תכניות שונות לסיוע לשורדי השואה בהיקף של עשרות מיליוני שקלים בשנה כשאלו כוללים פעילות חברתית, חיבור למעגלים חברתיים, ביטחון תזונתי, סיוע חומרי וטיפולי, והנגשת שירותים לאלו המתקשים להתנייד בכוחות עצמם. כמו כן המשרד מעניק שירותים חברתיים לשורדי השואה במגוון מסגרות המותאמות לצרכים המשתנים.

בארץ פועלים כ-70 מועדונים חברתיים המספקים מענה חברתי לצד ביטחון תזונתי, במסגרת הכוללת ארוחות והסעות. לצדם פועלים מועדוני “קפה אירופה” הייעודיים לאוכלוסיית שורדי השואה, “בתים חמים” בהם מתבצעת פעילות פנאי והפגת הבדידות, וקהילות תומכות ברשויות המקומיות בהן ניתן מענה למגוון רחב יותר של צרכים ובעיקר סיוע בבית.

עבור שורדי שואה המרותקים לביתם ומתקשים לצרוך שירותים במסגרות השונות, המשרד מפעיל את תוכנית סל”ב המספקת סל שירותים מותאמים בבית ניצול השואה.

זאת בנוסף למתן סיוע חומרי ומענה לצרכים כלכליים עבור השורדים הכוללים טיפולי שיניים ועזרי ראייה ושמיעה. בשנים האחרונות הורחבו תחומי הסיוע בהתאם לצרכים שעלו מן השטח. בניגוד לשירותים אחרים הניתנים במשרד ומחייבים עמידה בקריטריונים ומבחני הכנסה, השירות לשורדי השואה ניתן לכלל האוכלוסיה וניתן לקבל מידע אודות השירותים השונים במוקד 118 של משרד הרווחה והביטחון החברתי או במוקד העירוני 106.

“הם עדות לתקומת ישראל ולחוזק והחוסן”

שר הרווחה והביטחון החברתי, יעקב מרגי: “השנה יותר מתמיד יש לנו חובה כמשרד, כחברה וכקהילה לחבק את שורדי השואה שרבים מהם חוו את מאורעות הטבח הנורא ב-7 לאוקטובר והעלה להם זיכרונות קשים מהשואה הנוראה.

“בזמנים בהם מדינת ישראל נאבקת על זכותה להתקיים וכאשר מאורעות והפגנות אנטישמיים נוראיים מתרחשים כל יום בערים ובקמפוסים ברחבי העולם, דור שורדי השואה הם האור והמצפן המוסרי שלנו ומגדלור האמונה בצדקת דרכנו. האנשים שרבים מהם חוו את הנורא מכל פעמיים, הם עדות לתקומת ישראל ולחוזק והחוסן של העם היהודי.

“משרד הרווחה ימשיך לפעול ולהגדיל את התמיכה והסיוע לשורדי השואה, ולהקדיש מאמצים גדולים על מנת להגיע לכל אחד ואחת ולסייע להם למצות את מלוא זכויותיהם”.