כתב אישום נגד חברת בסדנו שגייסה מיליונים מחרדים?

מחלקת חקירות ברשות ניירות ערך החליטה להמליץ לפרקליטות לבחון הגשת כתבי אישום נגד קבוצת בסדנו – חברת השקעות חרדית, החשודה בהונאת ענק.

לפי דיווח של גילי מלניצקי ב’כאן חדשות’, תיק החקירה צפוי לעבור בקרוב לפרקליטות מחוז ת”א לצורך בחינת הגשת כתבי אישום נגד המעורבים בפרשה.

ההמלצה מגיעה בעקבות חקירה שהעלתה חשדות חמורים לביצוע עבירות של הצעה ומכירת ניירות ערך לציבור ללא תשקיף, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות ועבירות הלבנת הון.

העבירות בוצעו, לכאורה, בין השנים 2019-2022.

ברשות ניירות ערך מדגישים כי מדובר בשלב של העברת תיק החקירה לפרקליטות, וכי לפרקליטות מסורה הסמכות להחליט על המשך הטיפול בתיק ובנוגע להגשת כתבי אישום.

על פי החשד, קבוצת בסדנו עסקה בגיוס כספים ממשקיעים בהיקף של למעלה מ-100 מיליון שקלים, בפרט מהמגזר החרדי, לשם השקעות בארץ ובחו”ל – תוך כדי ביצוע עבירות של הצעה ומכירה לציבור ללא תשקיף.

תיק החקירה נגד החברה, שבראשה עומד ברוך אליעזר גרוס, ונושאי משרה נוספים בקבוצה, נפתח לאחר פרסומים ב’כאן חדשות’.

החשוד המרכזי בתיק – ברוך אליעזר גרוס, עומד בראש הקבוצה כבעלים, יו”ר, מנכ”ל, וכן בעל השליטה בחברת פרנסה ניהול בסד בע”מ, שתחתיה קיימות עשרות חברות ושותפויות שונות המגייסות כספים ממשקיעים.

לפי החשד, הקבוצה התנהלה באמצעות מספר רב של חברות, כאשר המידע שהוצג למשקיעים הוא כי כל חברה נועדה לפעילות מסוימת ומובחנת. בפועל, החשד הוא כי בניגוד למה שנאמר למשקיעים, הקבוצה ניהלה את כלל הכספים שקיבלה מהמשקיעים כבריכה כספית אחת, שעה שכספי המשקיעים עורבבו בין חברות בקבוצה.

כך לפי החשד כספים שגויסו ממשקיעים לכאורה לטובת פעילות מסוימת, שימשו בפועל לפעילויות אחרות ולטובת כלל הקבוצה, ומשכך הלכה למעשה שימשו את כלל זרועותיה ובניגוד למה שהוצג למשקיעים.

בנוסף, המודל הכלכלי של הקבוצה לא היה ישים ופעילות החברה היתה הפסדית ובוודאי שלא יכלה לשרת את התשואות הגבוהות שהובטחו למשקיעים.

כתוצאה מכך, החשד הוא כי כספי המשקיעים עצמם שימשו לתשלום התשואות שהובטחו למשקיעים או החזר חובות הקבוצה למשקיעים אלה.

בסיועם של נושאי משרה בקבוצה, ניהל גרוס – על פי החשד – את מערך הקבוצה וכספי המשקיעים כאמור, תוך ניצול מבנים משפטיים המאפשרים גיוס משקיעים נוספים, כחלק מהפרדה מלאכותית בין הישויות המגייסות את הכספים, וללא מסירת מידע מלא וגלוי לציבור המשקיעים, באופן שנועד לעקוף את מגבלת החוק המעוגנת בסעיף 15 לחוק ני”ע.