1.
השביעי לאוקטובר. שר הבינוי והשיכון יצחק גולדקנופף נמצא בהיכל הגדול של חסידות גור. שמחת תורה, תפילות, הקפות.
ואז, בום.
איך ידעת שהתחילה המלחמה?
“ביבי צלצל אלי”.
ואני מנסה לדמיין לעצמי את השר באמצע ההיכל, איפה הוא ואיפה טלפון בחג. מתברר, שיש בבית המדרש פיליפינית קבועה שעושה עבודות במקום. מוטי בבצ’יק, הרל”ש הצמוד, הניח את הטלפון שלו בצד, היא ענתה לשיחה, העבירה את המסר, והכול הובן ברגע.
מבקשים שתגיע, אמר לו מוטי.
“אני עומד על הבימה, הרב’ה עומד על ידי, מוטי מגיע – יש טלפונים מהממשלה, יש מלחמה. ניגשתי לרב’ה, אמרתי שמבקשים שאגיע לעדכון בטחוני דחוף . הרב’ה שאל, מה קרה?
זה כנראה אירוע יותר חמור מכפי שחשבנו. ופיקוח נפש, דוחה שבת. והרב’ה הורה לו לנסוע, כי פיקוח נפש דוחה שבת!
וכך, ברכב משטרתי, בעיצומו של חג שמחת תורה, גולדקנופף דוהר בדרכו לקריה. רק שם הוא קולט בדיוק מה האירוע.
2.
בשביעי לאוקטובר הבין גולדקנופף עוד משהו. שמעתה, לא מזכירים את המילים ‘חוק הגיוס’. אבל אז הגיעו האילוצים, הכנסת ניסתה להרחיב את תקופת הגיוס של המילואימניקים והכוחות הסדירים, והעיסוק בחוק הגיוס שב ועלה לשולחן הכנסת.
ואז הגיעה היועצת המשפטית לממשלה ובאבחה אחת, יחד עם שופטי בג”ץ, חתכה את התקציבים לעולם הישיבות.
אבל גולדקנופף, לא מוכן לדבר על זה. הוא אפילו לא שולף את ה’צעטאלע של יוסי פוקס’. הפתק בו התחייב מזכיר הממשלה כי עד חודש אוקטובר יעבור חוק הגיוס.
בראשית, ערב הקמת הקואליציה, התעקשו הנציגים החרדים על ‘חוק גיוס תחילה’. נתניהו לחץ ולחץ, והם נאלצו להסכים לדחייה, אבל התנו שתקציב המדינה לא יאושר עד שהחוק יחוקק. גולדקנופף לא אהב את הדחייה הזו, אבל נאלץ להסכים. כך נולד אותו ‘צעטאלע’ מפורסם.
אלא שאיש לא חלם, שתקפוץ עלינו הרפורמה המשפטית, שבלגנה את המדינה. ובטח לא חלם, גם לא בחלומות השחורים ביותר, שהמילה ‘אוקטובר’ תהפוך שם נרדף לאסון הגדול שפקד את העם היהודי מאז השואה. ואז מלחמה. ומי בכלל בשל נפשית לדון בחוק הגיוס.
איכשהו הנושא צף, לא ביוזמת המפלגות החרדיות, והפך שוב את הציבור החרדי לציבור הכי מושמץ במדינה. בשל כך, המפלגות החרדיות גזרו על עצמן חומת שתיקה.
3.
ולא שאין לו מה לומר בנושאי תקציב לחרדים.
וכמו תמיד, הוא שולף סיפור.
זה קרה, כשדיברו על הטמעת ‘אופק חדש’ ברשתות החינוך החרדיות, על כסף לחרדים, “ביבי אמר, אתם ראיתם מה זה חצי שניצל?”
מתברר, שילד חרדי בגן מקבל מנה חמה עם שניצל שלם. בגיל 6, כשהוא עובר ללמוד בתלמוד תורה, הוא מתחיל לקבל רק חצי שניצל… אמיתי! לא משנה מדוע (כן לומדים ליבה, לא לומדים ליבה), זו המציאות. כשהשר גולדקנופף סיפר על כך לנתניהו, הוא היה בהלם. “חצי שניצל”. הוא אמר, “אתם מבינים דבר כזה?”
וכך, מעל לכל במה של ערבי בחירות הסביר נתניהו לציבור הישראלי פרק בנושא הקיפוח החרדי.
אבל מה אפשר לעשות, זה המצב. פרישה, תוביל למצב גרוע יותר.
אתה יודע מה יהיה בקואליציה הבאה, אני אומרת לו. לפיד, סער, מפלגת ימין של יוסי כהן, גנץ, ליברלי, ממלכתי…
“יהיה להם 61 מנדטים?”
יתכן, אני אומרת. יוסי כהן יביא 20 מנדטים יחד עם סער ובנט, זה 20 שרוצים ליכוד או ימין, אבל בלי רפורמה, ובשום אופן לא רוצים את ביבי, נמאס להם. ונניח שגנץ מביא 20, לפיד עוד 10, ואולי גם ליברמן ומרץ או העבודה. ירכיבו ממשלה עם הכותרת: ‘ללמד את החרדים לקח’. ולצערנו, יש בעם רבים שרוצים את זה. כעת, בגלל המלחמה, חוק הגיוס וכל היתר.
“אגיד לך משהו. כל מפלגה שתהיה בנויה מקוביות קוביות, לא תחזיק מעמד 4 שנים. המעלה של ביבי היום, ותורידי את המלחמה שזו בעיה, גם אחרי הרפורמה המשפטית הוא היה ממשיך עוד 4 שנים”.
ובכלל, לדעתו, למרות המלחמה, נתניהו יישב פה “עד 26”.
4.
האמת, שהגעתי בעיקר כדי לדבר על הבינוי והשיכון, אנחנו חוזרים לנמל היעד. “שבועיים-שלושה אחרי שנכנסתי למשרד, אני מקבל מכתב ממבקר המדינה. והזמנה לפגישה. אני מגיע, על שולחנו שלושה קלסרים, הוא אומר לי: ‘אלו דו”חות נגד משרד השיכון, מ-2017 עד 2022’. אתם החרדים מהווים 13 אחוזים מהציבור בישראל, אבל בפועל, בשנים אלו, תכננו רק 4 אחוזים של דירות למגזר החרדי.
“החלטתי לעלות לדרעי, שהיה אז שר הפנים. דרעי הציע את תילה, ודובר על הרחבת נוף הגליל, הרחבת בית שמש וקרית מלאכי סך הכל עשרות אלפי דירות. בהמשך יש את כסיף. תילה היא עיר יוקרתית יותר. בכסיף המחיר לדירה יהיה ב-30-40 אחוז פחות מהערך בשוק והיא תהיה מתוכננת כעיר לחרדים, עוד עשרות אלפי דיור. וכך גם בתילה. בין שתי הערים האלו יש מתחם ענק שיכיל את כל צרכי הדייר החרדי”.
והוא בהחלט מאמין, שיש בפתרונות הללו כדי בשורה למגזר החרדי, שצריך כל כך הרבה דירות כל שנה ושנה.
מתי זה יקרה בפועל? אני תוהה.
“כסיף כבר אחרי תכנון, מאז אישור התכנונים יתכן שכבר ב-24 המקום יהיה מוכן לשיווק”.
יש עדיין שאלה האם המדינה היא שתשווק או יזמים פרטיים, אבל זה כבר ויכוח מול משרד האוצר. השר מעדיף לחלק, חצי חצי, הכול כדי לזרז את ההליכים.
אבל הוא בהחלט לא מתעסק רק בענייני החרדים. יש את הפיתוח של עוטף עזה, שקשור למשרדו, ומיד עם פרוץ המלחמה הוא נפגש עם ראשי המועצות וחיפש פתרונות. יצא לשטח יום-יום. “היינו בכל יישובי הדרום, קיימנו ישיבות עבודה בשטח עצמו, קידמנו מתחמים חלופיים עבור משפחות המפונים, סיירנו בכל הצפון והבאנו עשרות מליוני שקלים להשמשת אלפי מקלטים.
“נפגשנו עם משפחות החטופים, שמענו את כאבם. אני אומר לכולם שחייבים להפוך כל אבן לחזיר את החטופים באופן מיידי”.
המשרד שלו הוא שאיתר פתרונות לשיכון המפונים בדיור הזמני – בתל אביב, בקרית גת, תוך שבוע כסף למקלטים בצפון ובדרום, נסו לדבר עם ראשי ערים ותשמעו המון שבחים על ראשו של השר החרדי.
5.
יש משהו שמטריד אותי מאז הבחירות המוניציפאליות.
אני זוכרת את הימים בהם ח”כ לח”כ היה זאב ביהדות התורה. ואז הגיע גולדקנופף ופצח בהתיידדות עם כל אחד, כולל שלום עם שלומי אמונים ובעלזא, ופיוס עם גפני והליטאים.
ואז הגיע הסכסוך המדמם סביב העיר אלעד, כשבת בריתה של גור, חסידות ויז’ניץ, הלכה לרעות בשדות ש”ס הספרדית.
הבאת איתך רוח של שלום, אני מזכירה. ואז באו הבחירות המוניציפאליות והרסו לך הכל…
אז קודם כל, הייתה בית שמש, שהצליחה איכשהו להחזיר את הצבע ללחיים של ראשי הסיעות החרדיות. הריצה יחד בסיבוב השני עם מועמדותו של שמוליק גרינברג, גם אם לא רצו בכך מלכתחילה, סיימה את הסיפור המדמם באקורד קצת יותר חגיגי. הייתם צריכים לראות שם את החיבוקים של גולדקנופף עם גפני ועם נציגי ש”ס (את דרעי עצמו לא ראיתי בחגיגות הניצחון).
“אני הבאתי שלום”, הוא אומר. “האם זה יחזיק או לא? אני מקווה שכן”.
ובכלל, “אנחנו לא אלו שפרשו מאגודת ישראל”, הוא אומר, ומזכיר שמועצת גדולי התורה מעולם לא התכנסה לדון במועמד שלה באלעד, גם לא בבית שמש (בשלומי אמונים טוענים, 8 אדמו”רים חתמו – ש.ר.). “אני מקבל יום אחד טלפון, אני עומד לחתום על אלעד, תמורת זה אקבל את בית שמש. הייתי בהלם”.
בקיצור, טענות מצד אל צד, אבל תסמכו על גולדקנופף שהוא יצליח ליישר גם את הסיפור הזה. איכשהו, לא יודעת איך.
אז איך זה יגמר? אני מנסה לברר. הרי היה לפני כמה שנים סכסוך פנימי באגו”י…
“לא יודע”.
מצד שני, בעקבות התמיכה הגורפת במועמד ‘דגל’ בבית שמש נחתם הסכם ולפיו לקראת הבחירות לכנסת ירוצו כולם תחת מטריה אחת – של יהדות התורה. האם יקיימו את ההסכם? זו עוד שאלה. אבל נייר, יש.
ואם כבר אני חופרת, הוא חופר עוד יותר ונזכר, איך לפני שהגיע לכהן כח”כ, ב’דגל’ דאגו מכך שעצם הצבתו ברשימה תוריד את מספר המנדטים שתקבל המפלגה. זה כמובן לא קרה, ולהיפך, הוא רק הביא רוח של שלום.
היום אני חושבת שגפני מרוצה מזה שאתה הנציג הגוראי…
“הנכד של אחי נשוי לנכדתו של גפני”, הוא אומר.
בקיצור, הם כבר יושבים לישיבות סיעה משותפות והעתיד נראה טוב יותר. אם רק לא תקום פה ממשלה ליברלית חילונית, שתשליך אותם לזרועות האופוזיציה. שם, או שמתלכדים חזק יותר, או שרבים עד זוב דם.