סמוטריץ’ נגד חליוה: “רציתי לפרגן ואז קראתי את מכתב הפרישה”

יומיים אחרי מכתב הפרישה של ראש אמ”ן היוצא אהרון חליוה, שר האוצר בצלאל סמוטריץ’ תקף היום (רביעי) את האלוף האחראי למחדל של טבח ה-7 באוקטובר.

בפוסט תקיף שפרסם בחשבון הפייסבוק שלו כתב השר:

רציתי לפרגן לאלוף חליווה. ערב פסח, אווירת חג ממלכתית ומאחדת, מי שהקריב את מרב ומיטב שנותיו למען ביטחון ישראל לוקח אחריות על מחדלי ה-7 באוקטובר ומבקש לסיים את תפקידו.

אבל אז קראתי את המכתב שהוא שלח לרמטכ”ל. ים של מילים גבוהות, אפס לקיחת אחריות. שום הודאה בטעות, הכרה בכישלון ובסיבות לו. עוד “אחריות” כזו ואבדנו. ושוב, עיסוק פסול בפוליטיקה. אני לא יודע אם נכון או לא נכון שתקום וועדת חקירה ממלכתית, האם זה הכלי הנכון או שיש טובים ויעילים ממנו. אני כן יודע שזה לא עניינו של קצין לובש מדים בצה”ל. וזו אולי אחת הבעיות הקשות בצה”ל של היום. טשטוש עבה ומסוכן של גבולות וסמכות בין צה”ל לדרג המדיני.

פחות מידי התקפיות וחשיבה צבאית, יותר מידי מדינאות, שפה גבוהה ומונחים מעורפלים. משם צריכים להתחיל כל תחקיר וכל חקירה. צבא שיש לו מדינה ולא מדינה שיש לה צבא. קצינים בכירים שהאחריות הכבדה שעל כתפיהם והשליחות הקדושה שהם מבצעים במסירות רבה מבלבלים אותם וגורמים להם לשכוח שבמדינה דמוקרטית צבא כפוף לדרג מדיני וממש לא אמור לחצות את הגבול הזה. זה גבול הציות מול הסרבנות, גבול ההבנה שצבא מבצע פקודות ולא קובע אותן, גבול שבו מעירים את הדרג המדיני כשיש מידע מודיעיני מחשיד בלילה שבין ה-6 ל-7 באוקטובר ולא מזלזלים בו ומחליטים לבד.

את ההתנשאות המסוכנת הזו על הדרג המדיני אני פוגש מיומי הראשון בממשלה ובקבינט. זלזול בדרג המדיני, בתפקידו ובסמכותו, תחושת “אני, ואפסי עוד”, שמייצרת תהליכי עבודה עקומים, לא דמוקרטים, וגם כאלה שלוקים אינהרנטית בסכנות גדולות לעיוורון וקונספציה.

השורות האלה קצרות מכדי להסביר למה היפוך יוצרות בין דרג צבאי טקטי שמגבש את תמונת המצב מלמטה למעלה, מהפרטים אל הכלל, לבין הדרג המדיני שפוגש את המציאות מהכיוון ההפוך וממילא יכול הרבה יותר לגבש אסטרטגיה בלי ללכת לאיבוד מרוב פרטים ומידע, הוא אחד הגורמים לעיוורון שמאפיין את מערכת הביטחון הישראלית בשנים האחרונות, עיוורון שהביא אותנו למציאות המורכבת שאנחנו ניצבים בפניה היום, עם צבא “קטן וחכם” שרחוק מלהספיק לשלל האיומים המופנים לעבר מדינת ישראל.

אז בכל זאת תודה גדולה לראש אמ”ן היוצא אהרון חליווה על 38 שנות שירות בצה”ל, במסירות והקרבה. איחולי הצלחה לו בכל אשר יבחר לעשות בהמשך הדרך, ותקווה שנדע כולנו לתקן באומץ את שדורש תיקון כדי לשמור על חוסנה וביטחונה את המדינה האהובה שלנו.

נתחיל בזה שהרמטכ”ל הנוכחי לא יכול למנות את מחליפו של חליווה. הוא חלק מהכשל והאחריות לו, ולא הוא שאמור למנות את מפקדי התיקון. אנחנו חייבים מפקדים התקפיים ונחושים שיבצעו מהפיכה תפיסתית בצה”ל ויחזירו אותו לימיו המפוארים שטרום השתלטות תפיסות אוסלו על מפקדיו הבכירים.