הטיל המיוחד ששוגר בתקיפה באיראן: מהירות על-קולית

חרדים 10
|
י"ב ניסן התשפ"ד / 20.04.2024 20:39
צילומי לווין חשפו: סוללת הגנה אווירית מסוג S-300 במתקן הגרעיני החשוב בנתנז נפגעה בתקיפה המיוחסת לישראל באיראן • הניו יורק טיימס: ישראל עשתה שימוש בנשק בעל טכנולוגיה מיוחדת שחמק ממערכות ההגנה האווירית של איראן • הוא שוגר ממטוס קרב, הרחק מגבולות איראן

כיממה לאחר התקיפה באיראן שיוחסה לישראל: ה’ניו יורק טיימס’ דיווח בצהריים (שבת) כי בתקיפה באיראן שיוחסה לישראל נעשה שימוש בטיל אחד לפחות, ששוגר ממטוס קרב הרחק מגבולות איראן או ישראל, ושאותו מערכות ההגנה האוויריות של משטר האייתוללות לא הצליחו לזהות.

עוד דווח כי ישראל ביצעה את התקיפה תוך שימוש בטכנולוגיה מיוחדת, שאפשרה לטיל לחמוק ממערכות המכ”ם האיראני.

בתקיפה, כך מדוח העיתון, נעשה גם שימוש בכטב”מים ששוגרו משטח איראן.

שני גורמים איראניים ושני גורמים מערביים אישרו בפני ה’טיימס’ את הדיווחים כי בתקיפה המדויקת בבסיס צבאי באספהאן הייתה פגיעה בסוללת S-300 – מערכת הגנה אווירית מתוצרת רוסית – שהייתה אחראית על זיהוי והשמדת איומים אוויריים סמוך לאתר הגרעין בנתנז.

איראן עצמה מתעקשת באופן רשמי כי בתקיפה היה שימוש רק בכטב”מים ששוגרו מתוך שטחה, והמעיטה בחשיבות המתקפה. לטענתה הכטב”מים יורטו בהצלחה.

עוד קודם לכן נחשפו מימדי הנזק: בצילומי לווין ששיתף חוקר המודיעין העצמאי כריס ביגרס, נראה כי נגרם נזק לסוללות ההגנה האווירית של המתקן הגרעיני בנתנז, מסוג S-300, מתוצרת רוסיה.

ב’כאן חדשות’ דווח הערב, כי ניתן להעריך – על פי התמונות ולפי מתווה המתקפה – שהטיל בו השתמשו בתקיפה באיראן הוא טיל מדויק בשם Rampage תוצרת התעשיות הביטחוניות של ישראל. הטיל מגיע למהירות על-קולית, דבר שמקשה מאוד על זיהויו ויירוטו בידי מערכות הגנה אוויריות.

לפי פרסומים גלויים, הטיל נושא ראש קרבי במשקל של 150 קילוגרם חומר נפץ, מגיע לטווח של 145 ק”מ, ויכולת לתקן את מסלולו כך שיפגע במדויק בנקודה שהוזנה לו בזמן השיגור.

במילים אחרות: הוא מיועד לתקיפת מטרות נייחות ולא ניידות – בדיוק כמו שקרה במתקפה באיראן. לפי פרסומים זרים, בתקיפה באיראן לקחו חלק גם מטוסי קרב ישראלים מסוג F-35, ששיגרו טילים מדויקים ממרחק רב לעבר סוללת S-300 בבסיס האיראני באיספאהן.

ככל הנראה, מי שאמון על התקיפה בחר בה כדי לספק ‘תצוגת יכולות’ להשמדת מטרה מורכבת, בלב איראן, אך לעשות זאת ללא לקיחת אחריות ומתוך רצון שלא לדרדר עוד את העימות החזיתי מול טהראן.

בתוך כך, ככל שעובר הזמן מהתקיפה, הסבירות לתגובה מצד איראן הולכת ופוחתת.