תשובת ה’חפץ חיים’: מה עושים אם משתתפי השיעור לא מבינים דבר?

1.

לפני למעלה מ-90 שנה בעיר ראדין התגורר אברך בשם יענקל’ה, שביקש להרביץ תורה לזיכוי הרבים. לשם כך הוא פנה לגורמים הרלוונטיים ולאחר תקופה קצרה סידרו לו תפקיד ‘מגיד שיעור’ קבוע בכפר סמוך לעיירה. מובן, שטרם יצא לדרכו, ניגש האברך למרן ה’חפץ חיים’, שגילה סימני התלהבות ובירך אותו להצלחה בעבודה התורנית החדשה.

יענקל’ה הגיע לכפר הסמוך, נפגש עם הוועד המנהל של בית הכנסת וקיבל לו”ז מסודר של שיעורים מסביב לשעון – סך הכל 5 שעות שבועיות. לאחר שמסר כמה וכמה שיעורים, הבין יענקל’ה, שהציבור לא איתו. חלק מהמשתתפים נרדמים באופן קבוע, אחרים סתם חולמים ויש כאלה שבאמת משתדלים להתרכז ולהתחבר, אבל הם פשוט לא מבינים מילה.

כעבור חצי שנה החליט יענקל’ה, שככה המצב לא יכול להימשך! הוא חזר ל’חפץ חיים’ ושטח בפניו את אשר על ליבו: “אני לא מרגיש שם זיכוי הרבים. אף אחד מהם לא מבין דבר וחצי דבר. בדקתי אותם כמה וכמה פעמים. הם לא מתקנים אותי על שגיאות משמעותיות. הם לא זוכרים כלום. אני חושב, שאני מבזבז את הזמן שלהם ושלי!”

חייך אליו מרן זצ”ל ושאל: “כמה משתתפים אצלך בשיעור?”

ענה לו האברך: “כחמישים איש.”

“אם – כן”, אמר לו ה’חפץ חיים’, “אתה מוסר שיעור לחמישים משתתפים במשך 5 שעות בשבוע, שהם 20 שעות בחודש. בזכותך חמישים איש לא מדברים לשון הרע 240 שעות בשנה! האם זה לא זיכוי הרבים?!”

2.

כשקראתי את הסיפור לראשונה, חשבתי, שמדובר בהברקה של רגע מאת ה’חפץ חיים’, אך למעשה המסר של הרב ישראל מאיר הכהן, רב העיר ראדין של לפני פחות ממאה שנה, נאמר בפי חז”ל לפני רבות בשנים והובא בשני מדרשים.

במדרש רבה על פרשת מצורע נכתב כך: ‘אמר ר’ יהושע בן לוי: חמש תורות כתובות במצורע “זאת תורת נגע צרעת”, “זאת תהיה תורת המצורע”, “זאת תורת אשר בו נגע צרעת”, “זאת התורה לכל נגע הצרעת”, “זאת תורת הצרעת”. ללמדך, שכל האומר לשון הרע עובר על חמישה חומשי תורה.

נראה, שיש לחדד את הדברים. לשון הרע הוא בהחלט איסור חמור מאוד. מי שחטא בלשון הרע, אכן עונשו גדול מנשוא. אך מה הפירוש, שכל האומר לשון הרע עובר על חמישה חומשי תורה? כיצד אדם שמדבר לשון הרע עובר במשפט סתמי אחד על כל חוק, משפט או סימן שנלמד מכל חמשת הספרים?

3.

דוד המלך כותב בתהילים: “אשמרה לפי מחסום”. מבררים חז”ל במדרש תהילים: וכי יש מחסום לפי?! אלא אשמור את עצמי, שלא אדבר דברים בטלים, על-ידי כך שאתעסק אך ורק בדברי תורה.

על זו הדרך מפרשים במדרש ‘שוחר טוב’ גם את הפסוק במשלי: “מרפא לשון עץ חיים” ומבארים שם, כי בנו של נעים זמירות ישראל, שלמה המלך, התכוון במילותיו ‘עץ חיים’ לתורה. “מכאן אתה למד” – מסכמים חז”ל – “שלא נתן הקדוש ברוך הוא לישראל את התורה אלא שלא יתעסקו בדברים בטלים ולא יעסקו בלשון הרע”.

הרב חיים פלאג’י, שהיה מגדולי חכמי איזמיר, קישר בין שני המדרשים הללו ואמר, שעל פי מאמר חז”ל במדרש ‘שוחר טוב’ ניתן להבין את דברי רבי יהושע בן לוי. כל מי שמדבר לשון הרע, עובר על כל המהות של חמישה חומשי תורה! בכך שאינו שם מחסום לפיו, הוא עובר לא רק על איסור לשון הרע אלא מתעלם מעצם רעיון נתינת התורה לישראל.

הלכות לשון הרע הן תמיד אקטואליות. “מי האיש החפץ חיים, אוהב ימים לראות טוב? נצור לשונך מרע ושפתיך מדבר מרמה. סור מרע ועשה טוב, בקש שלום ורדפהו.”