שרי רוט: לא אכפת לי. ממש לא מעניין אותי איך ניצחנו. האם היו אלו מפתחי-העל שיצרו את חומת ההגנה המופלאה, או אולי הקהל שהתאסף בבית הכנסת ליד הבית שלי וזעק תהילים. האם היו אלו הטובים לטיס, או הטובים שתורתם אומנותם. האם זה היה למרות ביבי או בזכות ביבי, האם הוא צריך ללכת הביתה כי עמד בראש בשביעי לאוקטובר, או לקבל צל”ש כי הנהיג השבוע. מצידי, כולם צודקים. בחלומי, אנחנו שמחים כולנו יחד על הצלחתנו, חילונים, חרדים, דתיים לאומיים. חיוך אחד, מאוחד, אל מול כל אויבינו.
ברוך קרא: I have a dream (-יש לי חלום…) גרסת שרי רוט…
שרי: זה מה שחלמתי במוצאי שבת בקצת זמן שישנתי…
רזי ברקאי: אני חותם על כל מילה!
קרא: היא בסך הכל אמרה, רזי, שהיא לא יודעת. או מזה, או הסיפור של התהילים, או הסיפור של הטילים…
שרי: מה שאמרתי זה שכעת צריך שיח מאחד. עזבו מה דעתכם עכשיו על כל הדברים ומה דעתי על כל הדברים, ליום אחד, לכמה ימים, לשבוע אחד, בואו נהיה מאוחדים!