אמו של בנימין הי”ד ספדה: ‘קרבן ציבור בשביל כולנו, כמה לב היית’

חרדים 10
|
ו' ניסן התשפ"ד / 14.04.2024 19:10
בנימין אחימאיר הי”ד, בנער בן ה-14 שנרצח בידי מחבלים, הובא למנוחות בבית העלמין בגבעת שאול בירושלים • המחנך בישיבה: “את השושנה הזאת רק השם יתברך לקח עם פינצטה ובחר בשבילו את המוות הכי נאצל והכי גבוה”

בבית העלמין בהר המנוחות בגבעת שאול בירושלים נערכה אחר הצהרים  (ראשון) הלוויית הנער בנימין אחימאיר הי”ד בן ה-14 שנרצח בידי מחבלים ביום שישי.

הרב הראשי הגר”ד לאו ספד: “ריבונו של עולם, בקש עבדיך, ראה את בניך, זו לא הפעם ראשונה שאנחנו נפגשים כאן אל מול נרצחים שרק מבקשים לכונן את עפרה של הארץ. אני רואה את הפנים התמימות והטובות ואומר ריבונו של עולם אלה ילדיך.

“אנא ריבונו של עולם, עשה למען בניך, עשה למען עמך, עשה למען ארצך, עשה למען אלו שמבקשים אבל נהרגים על קידוש שמך, הם מבקשים שתבקש את הצאן, עמוד לנו בשעה קשה וכואבת זו, תמשיך להראות לנו טובות”.

הרב אורי צוקר, המחנך  של בנימין הי”ד בישיבת ‘לב חדש’ בשילה, ספד: “נפלת לפני בני עוולה. כולנו רוצים ‘אל נקמות השם’ מהרוצחים והחברים שלהם. אבל כ’נפול בפני בני עוולה’ זה כף הדמיון, רק נדמה לנו שהוא נפל בפני בני עוולה, הוא לא נפל לפני בני עוולה. מי שלוקח נשמות זה לא ערבים, זה רק אחד, רק השם יתברך לוקח נשמות. את השושנה הזאת רק השם יתברך לקח עם פינצטה ובחר בשבילו את המוות הכי נאצל והכי גבוה.

“עכשיו בעולם יש חלל, היהודי הזה רצה להיות שליח של השם יתברך, בחווה, בישיבה. הוא לא נשאר בישיבה כי צריך לסיים בגרויות, הוא רצה ללמוד תורה”.

הסבתא דבורה זווארץ ספדה: “ביני המתוק שלנו, הנכד החייכן, המצחיק וטוב הלב שלנו, אנחנו לא מאמינים שהחוויות והשיחות שלנו איתך ישארו רק בזיכרון. אומרים שאתה נער, ילד, היית ענק, הלב של המשפחה, עם ישראל איבד אותך”.

 

צילום: קבוצת מדברים תקשורת

מרים, אימו של בנימין ספדה בבכי: “בחרת את הלב התמים, להיות קרבן ציבור בשביל כולנו, עולה תמימה שעולה כולה אליך לכפר עלינו. כמה לב היית ביני, תמיד חשבת על אחרים, חיפשת את הלב, תמיד לקחת את כולם בחשבון, דאגת לא להעליב אף אחד, אפילו לא בצחוק.

“בינילה איזה כיפה חבשת על הראש שלך, הייתה לך כיפה מגניבה עם פונפון שאפיינה אותך. אמרתי לך תמיד – תשמור עליה, היא ספוגה בדמעות שלי. הדמעות שלי שהתחננתי לקבל את הילדים שלי כמו שהם”.

האבא ספד בבכי: “ביני שלי, שה עולה תמימה, כל כך תמימה ומתוקה, על אדמת בנימין נולדת ואל אדמת בנימין נאספת. בנימין קראתיך, למין הרגע הראשון בו פרצת לאויר העולם היה ברור שזהו שמך. בנימין על שמה של ירושלים שכל כך אהבת. תבקש אהבה, תבקש אחדות ותבקש שעם ישראל יהיה יחד תחת אורו המופלא של ה’ יתברך. תודה לך ביני על 14 שנים נפלאות, לעולם לא נשכח אותך”.

אחיו אבינועם ספד: “ביני היקר, אח שלי האהוב והמתוק. רצחו אותך שכל עוונך שרצית בכל ליבך ליישב את הארץ, אל תידאג ביני, לא אעבור על זה בשתיקה. תמיד היית הרוח החיה בבית, מי שעוזר לכולם ומאחד את כולם. תמיד היית רוצה שנטייל איתך ואני כמו טיפש לא היה לי זמן לזה, אני מצטער ביני. תמיד היית עוזר לי.  נזכור אותך תמיד ונתגעגע כל החיים. אחי האהוב ה’ יוקם דמך”.

האחיות ספדו: “ביני אח שלנו, כמה אני אוהבת אותך אין לך מושג, אתה הלב שלי, תשמור עלינו מלמעלה ותתפלל עלינו, אנחנו נתגעגע”.

בין בנימין הי”ד למחבל הרוצח התנהל מאבק ממושך וחלק מפרטי הלבוש של אחימאיר היו מפוזרים ליד גופתו. בין סימני האלימות הקשים שהתגלו על הגופה היו גם פגיעות מכלי תקיפה קר.