תא”ל במיל’ ראם עמינח, לשעבר היועץ הכלכלי של הרמטכ”ל, העריך היום (ראשון) כי ליל ההתגוננות מפני המתקפה האיראנית עלה למערכת הביטחון בין 4 ל-5 מיליארד שקלים.
בראיון ל-ynet אמר עמינח: “אם אנחנו מדברים על טילים בליסטיים שצריך להוריד עם מערכת חץ, טילי שיוט שצריך להוריד עם טילים אחרים, והכטב”מים – שבעצם אנחנו מורידים אותם בעיקר עם מטוסים – מדובר ב-3.5 מיליון דולר לטיל חץ, מיליון דולר לשרביט קסמים, עלויות כאלה ואחרות למטוסים”.
הוא ציין כי איראן השקיעה מבחינה כלכלית במתקפה סכום נמוך בהרבה.
“לאיראנים זה עולה פחות מ-10 אחוז ממה שעולה לנו לעצור את זה. בואו נסתכל עתידית, עוד שנה, שנתיים או חמש שנים, הם יכולים לנהל גם 50 התקפות כאלה ואתה רוצה להיות מוכן לכמות ההתקפות. אז צריך לנסות להבין איזה כמות של הגנה אנחנו צריכים. בואו נגיד שאם תקציב צה”ל נטו בשנת 2023 היה 60 מיליארד שקלים, בפחות מכפול מזה אין לך שום סיכוי להגיע למצב שבו אתה מסוגל להחזיק את הכמויות הנדרשות”.
יואל נווה, הכלכלן הראשי לשעבר במשרד האוצר, התראיין גם הוא לאולפן ynet, והתייחס לאופן שבו המדינה צריכה להיערך תקציבית לסיטואציה עתידית דומה.
“אני חושב שצריך להפריד בין מה שקורה עכשיו, שזו פעילות בעצימות גבוהה, כאשר כבר עכשיו כשמסתכלים על ביצוע תקציב הביטחון בהשוואה לתקציב המתוקן שהגישה הממשלה – הוא נמצא בחריגה משמעותית. אבל בואו נניח שהאירוע הזה מתישהו מסתיים. השנה זו הוצאה חד-פעמית. המשמעויות של מה שנאמר קודם, להגדיל את תקציב הביטחון באופן פרמננטי ב-60 מיליארד שקל, כלומר משהו כמו יותר מ-3% מהתוצר, יש לזה משמעויות מאוד-מאוד כבדות על הכלכלה הישראלית. זה עלול להביא למצב שבו גם לא נצליח לממן את זה, גם הוצאות הריבית שלנו יגדלו משמעותית כי החוב יגדל לרמות מאוד גדולות.
“החוסן הלאומי של ישראל אמנם מבוסס גם על היכולות הטכנולוגיות, אבל הצבא מבוסס בראש ובראשונה על כלכלה צומחת ופעילה. נטל כזה גדול נוסף של הוצאות ביטחון לאורך תקופה ארוכה עלול לפגוע גם בפוטנציאל הצמיחה שלנו, ושלא לדבר על זה שאנחנו לא חושבים, או כך לפחות נראה, שהמצב הביטחוני והביטחון האישי במדינה הזאת יחזור לקדמותו, למצב שלפחות חשבנו שאנחנו נמצאים בו ב-6 באוקטובר”.
על כך אמר תא”ל עמינח: “קודם כול אני מסכים, אני מוטרד מאותם דברים שהוא מוטרד מהם. רק צריך להבין שנייה את התהליך, אי אפשר לעצור אותו. אין שום אפשרות שלא להגן על עצמנו. זאת אומרת שהעלויות שדיברתי עליהן קודם של מאות מיליארדים, אי אפשר להוריד אותן. נכון שאם אני מסתכל על תקציב המדינה הנוכחי זה לא פשוט, ולכן צריך לשנות אותו.
“למשל, אם נסתכל על האירוע של החרדים, אם נחזיר את החרדים למצב כפי שהם היו עד שנת 1977, שבו הם עובדים, משרתים בצבא וכו’, לדעתי יש לזה תרומה לתל”ג של מדינת ישראל של בערך 150 מיליארד שקל.
“כלומר, זה לגמרי פותר את הבעיה. הפתרונות הם לא בהכרח לבוא ולהגיד ‘אוקיי, בואו לא נהיה מוכנים’. בואו גם נזכור שהלילה האמריקנים היו מוכנים, ועוד כל מיני גורמים אחרים. בפעם הבאה זה לא בהכרח זה יקרה. יכול להיות שבפעם הבאה הם בכלל לא יהיו באזור. אירוע כזה יכול לקרות בהתרעה קצרה או אולי בכלל בלי התרעה”.