אחרי חצי שנת לחימה, השבוע הגענו לציון דרך משמעותי בתמרון הקרקעי של צה”ל ברצועה: כל הכוחות שלחמו הוצאו מעזה, מלבד חיילים שנותרו לשמור על ‘מסדרון נצרים’, השטח שחוצץ בין דרום עזה לצפונה.
ללקוחות חדשים: הלוואת חג מיוחדת – 30,000 שקלים ללא ריבית
הישראלי הפשוט עומד ומשתומם איך התפוגגה הלחימה – וספקולציות רבות עפו לחלל האוויר.
האמת היא שישנן כמה סיבות לעצירת התמרון. בראש ובראשונה הלחץ האמריקני. האמריקנים דחקו בראש הממשלה להעניק צ’אנס לשיחות שמתקיימות עם ארגון הטרור העזתי על עסקת חטופים ו”לתת להם קלף” באמצעות עצירת התמרון.
מתחילת המלחמה ראש הממשלה התנגד לא אחת לדרישות של הממשל האמריקני, אך בזמן האחרון, בשל הרצון לקבל תמיכה בפעולה קרקעית ברפיח, ישראל מתפשרת על הרבה דברים שלא הסכימה להתפשר עליהם בעבר. גם היציאה הקרקעית מעזה היא חלק מהפשרות, שרק הולכות ומתרבות מיום ליום.
הרמטכ”ל ושר הביטחון הסבירו שהכוחות יצאו מחאן יונס כדי להתרענן לקראת כניסה עתידית לרפיח, אך גם הם יודעים שהמלאכה עדיין לא תמה. לא בעזה ואפילו לא בחאן יונס. בתמרון הקרקעי שהיה בחאן יונס חיילינו לא הצליחו להגיע לכל המקומות שהוגדרו מראש.
אך הסיבה העיקרית לעצירת הלחימה הקרקעית היא משום שראש הממשלה והקבינט נמצאים כרגע במצב של המתנה.
אחרי שישראל הציעה שלל הצעות לחמאס על ‘עסקת חטופים’, כעת בעקבות הלחץ העצום של האמריקנים ושל משפחות החטופים, מדינת ישראל התפשרה משמעותית והציעה לחמאס הצעה מרחיקת לכת, רק כדי לסגור את העסקה עוד לפני חג הפסח. כחלק מהניסיון להביא את חמאס להסכמה, ישראל אותתה למתווכים שהיא מוכנה להקפיא את מכונת המלחמה הקרקעית בכדי להגיע להסכמות.
ובינתיים, מדינת ישראל ממתינה לתשובת חמאס.
•
המשא ומתן עם הטרוריסטים העזתים תקוע כבר חודשים רבים. ככל שחולף הזמן, ישראל מזדחלת באיטיות אל עבר דרישות חמאס. הבעיה העיקרית של מדינת ישראל היא בעיה עתיקת יומין: ראשי המדינה חיים עשרות שנים בקונספציה מוטעית שניתן לדבר עם טרוריסטים בהגיון “מערבי”. וכך, גם אחרי הטבח בעוטף עזה קברניטי המדינה לא משכילים להבין שההיגיון הערבי איננו ההיגיון המערבי.
בחמאס מבהירים פעם אחר פעם שלא יזוזו מילימטר מעמדותיהם הראשוניות, כשהתנאי העיקרי הוא התחייבות לסיים סופית את המלחמה. ממשלת ישראל מנסה לשכנע את עצמה שבפשרות כאלה ואחרות ארגון הטרור יתקפל וישחרר חטופים. בפועל, קברניטי המדינה משחקים אך ורק עם עצמם. כל פשרה ישראלית ושיפור הצעה לעסקה, מעניקים עוד כוח לחמאס.
כבר ראינו בעבר שמחוות ישראליות מתפרשות בעיניי חמאס ככניעה שמתדלקת את עקשנותם, אך ראש הממשלה והקבינט המצומצם בוחרים לרמות את עצמם – ואת כולנו.
בעיניי חמאס, אין שום טעם למהר. מבחינתו, הזמן פועל אך ורק לטובתו. הם רואים כיצד האמריקנים תוקפים את ישראל, כופים עליה להכניס לעזה סיוע הומניטרי בלתי נגמר, לצד הלחץ האגרסיבי של ארגוני השמאל הישראלי, שמנסים בכל כוחם לפרק את הממשלה. מבחינת סינוואר ושות’, זה בדיוק הזמן לשבת בצד ולשחק ברגש היהודי עד הקצה.
הגיע הזמן שהמנהיגים שלנו יבינו שאין לטרוריסטים העזתים שום אינטרס למהר לעסקה ויורו לראשי מערכת הביטחון להמשיך לכתוש את עזה, בדיוק כפי שעשו בתחילת המלחמה.
אחרי עשרות שנות קיום, כמעט כל ישראלי למד שבמזרח התיכון מנצחים ארגוני טרור, אך ורק באמצעות כוח מסיבי שאינו פוסק לרגע. כנראה שלמנהיגים שלנו זה עדיין לא ברור.