“העולם בלעדיו חשוך יותר”: במאית ישראלית בהספד מקומם למחבל

ד”ר  ענת מטר לא לבד: השחקנית והבמאית עינת ויצמן דיאמונד, הידועה כפעילת שמאל רדיקלי, פרסמה פוסט “לזכרו” של המחבל הנתעב וליד דקה, שהיה מעורב בחטיפת ורצח החייל משה תמם הי”ד בשנת 1984, ומת ממחלת הסרטן.

בפוסט מקומם במיוחד כתבה ויצמן: “וליד דקה ישב בכלא וכתב וכתב – מכתבים, סיפורים קצרים, מאמרים, ספרים. הוא לימד אותי מהי אנושיות ומהי מחשבה הומנית והמילים שלו והכתבים שלו היו חלק מההצגות שלי”.

ויצמן הוסיפה, לצד תמונה: “העולם בלעדיו חשוך יותר. האור מצטמצם. על הבמה עומד מורד חסן בהצגה ‘בושה’ שעלתה בתיאטרון בוושינגטון וקורא מתוך ספרו של וליד דקה ‘סיפור סוד הזית’ הספר האחרון שלו שפורסם”.

התגובות לפוסט המקומם של הבמאית הישראלית לא איחרו להגיע. בעמוד הפייסבוק של ‘הצל’, שפרסם את הפוסט נכתב: “בכל פעם אני מופתעת כמה רחוק הולכים ההזויים האלה. לא יאומן שיש אותם בתוכנו. אם 7/10 לא עשה להם כלום כנראה שזה כבר אבוד אין דרך חזרה”.

בתוך כך, המשטרה בוחנת אפשרות לפתוח בחקירה נגד ד”ר ענת מטר, מרצה בכירה באוניברסיטת תל אביב, בחשד לתמיכה במעשה טרור, בגין  ההספד שפרסמה – שכלל דברי שבח למחבל הנתעב.

ד”ר ענת מטר, מרצה בכירה בחוג לפילוסופיה באוניברסיטת תל אביב, כתבה: “עוד אכתוב על וליד דקה, האינטלקטואל, החבר, אציל הנפש, ביתר הרחבה, כשאצליח למצוא מילים”.

המרצה הבכירה החליטה להביע את כאבה על מותו של המחבל, מבלי לציין אף לרגע שהיה מעורב בחטיפה ורצח חסר רחמים של החייל הי”ד.

בפוסט בפייסבוק כתבה: “בסוף הדרך האיומה, התפללנו שישוחרר לפחות מטעמי בריאותו המתדרדרת. בעסקה לשחרורו של גלעד שליט שוחררו כמה אסירים אזרחי ישראל, בהם חברים קרובים של וליד. אולם לא הוא”.

היא המשיכה לתאר אותו כדמות טראגית בסיפור, ואמרה כי שמח שגלעד שליט שוחרר, שוב, מבלי להזכיר שהיה בעצמו מעורב בחטיפה ורצח של חייל אחר ב-1984.

היא סיימה את הפוסט: “אוי כמה שאנחנו אומללים ומטומטמים. אוי וליד, וליד.”

רבים מחבריה שהגיבו בפוסט תמכו והצטערו אף הם על “מותו הטראגי”, מבלי להזכיר את הפשע הנתעב שעשה.

פוסט ההספד שלה מטר נמחק לאחר כמה שעות מהפייסבוק, אולם היא פרסמה פוסט נוסף בו כתבה, לצד תמונות שלו עם משפחתו: “היה שלום, חבר יקר ואהוב. היית ותהיה מקור השראה אינסופי.

מאוניברסיטת תל אביב נמסר: “אוניברסיטת תל אביב מגנה ומוקיעה מכל וכל את דבריה של ענת מטר. מדובר בהתבטאות פרטית שלא במסגרת האקדמית. הדברים ייבחנו בהמשך בהתבסס על מדיניות האוניברסיטה בעניין חופש הביטוי”.

חטיפת ורצח החייל משה תמם הי”ד התרחשה בשנת 1984, כאשר בשעות הערב חזר תמם בקו האוטובוס 841 שנסע מטבריה לתל אביב. בתחנת בית ליד ירד מהאוטובוס ותפס טרמפים. לתמם עצר רכב ובו ארבעת המחבלים שהיו חמושים באקדחים.

במהלך הנסיעה שניים מהמחבלים שלפו אקדחים, כפתו את ידיו בחבל וכיסו את עיניו בסמרטוט. בתחילה כלאו אותו בבית ראש החולייה נאיף במשך יומיים, אולם אז החליטו לרצוח אותו באכזריות.

כעת, 40 שנה אחרי, אחד המחבלים מת ממחלת הסרטן ויש מי שהחליטו להספיד אותו בדרך מקוממת במיוחד.