התחדשות עירונית? גולדקנופף: “הנתונים חיוביים, אבל לא מספיק”

הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית מקדמת שיח משותף עם גורמי מגזר שלישי ואקדמיה, במטרה לחבר תיאוריה למעשה • שר השיכון והבינוי: "הערים שצריכות להתחדש נמצאות בפריפריה ולשם נביא את זה"
חרדים 10
א' ניסן התשפ"ד / 09.04.2024 12:28

הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית אירחה אמש (שני) כנס ייחודי לחיבור בין השיח והמחקר המתקיים בעולם האקדמי בנושא ההתחדשות העירונית, עם מובילי המדיניות ומבצעיה בשטח מטעם המדינה.

זאת, במטרה לקדם את העשייה מונחת המחקר בתחום, באופן שיאפשר פעילות בת קיימא בשוק ההתחדשות העירונית.

בכנס השתתפו מרצים ממגוון מוסדות אקדמיים ובהם אוניברסיטת תל אביב, אוניברסיטת חיפה, הטכניון, אוניברסיטת בן גוריון ועוד, ועלו מגוון היבטים של העיסוק בתחום, החל מתפיסותיהם של בעלי המקצוע הפועלים בשוק ומניעים אותו וכלה בהשפעה על סביבת המגורים לאחר סיום פרויקט ההתחדשות.

שר הבינוי והשיכון, יצחק גולדקנופף, פתח את הכנס: “התחדשות עירונית הפכה למוצר מבוקש ונושא מהותי שמעסיק את כל העולם המערבי, הנתונים בישראל חיוביים אבל זה לא מספיק, הערים שצריכות להתחדש נמצאות בפריפריה ולשם נביא את זה. קורת גג זה צורך בסיסי לכל אדם. התחדשות עירונית עם כל היתרונות אינה תהליך פשוט, ולמרות זאת אנחנו רואים לאט לאט תהליך שהפך ליעיל וראוי, כאשר היום הזה הוא עוד הזדמנות לקידום של כיווני מחשבה חדשים וקידום התחום”.

מנכ”ל הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית, אלעזר במברגר: “העיסוק שלנו בהתחדשות זו שליחות, ובמיוחד בימים אלו בהם אנו רוצים להפיץ טוב מול הרוע, ולבסס בנייה ותקומה מול מי שרצו להחריב ולהרוס. הרשות הממשלתית היא גוף צעיר שמאסדר את התחום הצומח ביותר בנדל”ן הישראלי, ואנחנו רוצים להפעיל את הכלים הכבדים שבידינו באופן אחראי ומדויק. חלק מזה הוא המפגש היום, במסגרתו יוצגו עבודות מחקר המשקפות מגוון של רעיונות ודעות, חלקן עוסקות בנושאים שעולים תדי בפעילות היום יומית שלנו, וחלקן מטרתן לפתוח את הראש לכיוונים חדשניים”.

במהלך הכנס התקיים דיון סוער על היבטים של צדק חברתי בהתחדשות עירונית, אותו הנחה אלעזר במברגר, שבפתח הדיון ציין שמניסיונו בכמה משרדים ממשלתיים, לא קיימת תכנית ממשלתית שמצליחה לשנות באופן כל כך עמוק את איכות החיים של משפחות שלמות.

בהמשך הדיון הציגו הדוברים עמדות שונות, בהן ד”ר רינה דגני, ממכון גיאוקרטוגרפיה, שציינה כי מיעוט מתוך הדיירים בבניינים שעברו התחדשות הם דיירים שחזרו אל הבניין, והציעה לבצע חשיבה מחודשת ולהסיט את הדגש בהתחדשות לחיזוק ועיבוי לעומת הליכי ההריסה והבנייה מחדש.

ד”ר מירב אהרון גוטמן, מהטכניון, סברה כי הגישה הרווחת שבעלי הדירות הם קורבנות חלשים היא טעות, שכן יש תופעה גדולה של מינוף עצמי בפרויקטים כאלו, והם מצליחים לקדם מוביליות חברתית של משפחות רבות.

עוד התייחסו הדוברים בכנס לנושא יצירת ציפוף אופטימאלי, גם בהתייחסות לטרנדים ומחקר השוואתי בכמה מדינות בעולם, לשימוש בכל מיני שטחים עליהם עוד לא פותחה תורת התייחסות סדורה, כמו גגות של בניינים ועוד.

הדפס כתבה

תגובות

הוסף תגובה חדשה
אין תגובות