חיים רמון: הדרג הצבאי מתעקש לדבוק בקונספציה, לא למדו דבר מהמחדל

המינוי של תא”ל איתי ברון לרח”ט מחקר הזמני מלמד שהרמטכ”ל ושר הביטחון לא למדו דבר מהשבעה באוקטובר ולא שכחו דבר מהאשליות המסוכנות שהחזיקו בהן לפני מתקפת החמאס.

בתקופת כהונתו כרח”ט מחקר, בין 2011 ל-2015, תא”ל ברון היה מי שהוביל את קונספציית ‘הכלת החמאס’ שהרסה כל חלקה טובה באגף המודיעין. על תפקודו במבצע ‘צוק איתן’ קיבל ברון הערה בדו”ח מבקר המדינה על כך שלא הציג בפני חברי הקבינט את איום המנהרות “במלוא עוצמתו ומשמעותו”.

גם אחרי שחרורו מצה”ל, המשיך ברון, בתפקידו סגן ראש המכון למחקר ב-INSS, לקדם את הקונספציה הארורה הזו, לראות בחמאס בר שיח, ולהפיץ את אשליית ‘החמאס המורתע’ שסייעה לעוור את הדרג הצבאי והדרג הפוליטי לסכנה הטמונה בשטן החמאסי.

כך, למשל, בנובמבר 2019, הסביר ברון כי “חמאס שבעי עימותים ומלחמות – הם כנראה הבינו שהציבור בעזה לא יצא נגדם אם הם יעמדו מהצד”.

בינואר 2020, כתב ברון בדו”ח “הערכה אסטרטגית לישראל 2020-2019” של ה-INSS, כי חמאס אינו חפץ בהסלמה, והמליץ לדרג המדיני “לסמן את חמאס ככתובת אחראית זמנית ברצועת עזה ולהשיג הפסקת אש ממושכת עימו, תמורת הקלות כלכליות נרחבות”.

במאי 2021 תוך כדי מבצע ‘שומר החומות’, העריך ברון שהרתעת החמאס הושגה.

באפריל 2023, בריאיון נרחב לעיתון ‘הארץ’ הסביר ברון כי לבעיות “הישנות” של המודיעין, “הטיות של תפיסה למיניהן, כשל הדמיון, הדבקות בקונספציה”, “מצאנו פתרונות. הם לא הרמטיים, אבל הגענו לאיזושהי הסכמה. אנחנו רוצים שייכנסו לחדר גם המידע הטוב ביותר שאנחנו יכולים להשיג, וגם ריבוי של דעות. זה בעצם חלק מהלקח הישראלי אחרי 1973. לא עוד נחרצות, אלא ספקות, ויכוח, פלורליזם”.

אבל במציאות, המודיעין, הרמטכ”ל ושר הביטחון לא רק מתעקשים לדבוק בקונספציה שהובילה לאסון השבעה באוקטובר, אלא שהם נחושים להמשיך ולמנות אנשים ששוגים באופן עקבי ונחרץ, שמחזיקים בדעה אחת בלבד, שהיו אטומים לכל דעה שונה, ושיובילו אותנו לאסונות נוספים בעתיד.

הציבור צריך לדרוש שכל מי שהיה חלק מהקונספציה ברמה המדינית, ברמה הצבאית וברמה הציבורית, צריך להימנע מעיסוק בעניינים ציבוריים בעתיד הנראה לעין, ובטח שאין למנות את מובילי הקונספציה לתפקידים חשובים כמו רח”ט מחקר.

• מתוך הטוויטר של חיים רמון