אחר עצירת תקציבי עולם הישיבות: תשובת המדינה שנמסרה היום (שני) בתגובה לעתירה שהוגשה נגדה בבג”ץ על ידי עמותת חדו”ש, כנגד צירוף בתי הספר של רשתות החינוך החרדיות ל’אופק חדש’ – מעלה קשיים משפטיים, ולכן אין ליישמה כעת ועד להכרעה בנוגע לתקנות של ‘אופק חדש’ ברשתות.
מי זה הנגיד ר’ אהרן שליפא הופיע אצלו בחנוכת הבית? • צפו עד הסוף
לפי התגובה, הרשתות – ‘בני יוסף’ של ש”ס ו’החינוך העצמאי’ של יהדות התורה – החלו ליישם את הסכם ‘אופק חדש’, שבא לביטוי בהגדלת היקף שעות העבודה של המורים, על דעת עצמן וללא ערבות המדינה שההסכם אכן ייושם.
כמו כן, הרשתות ממשיכות לעשות זאת למרות הוראה מפורשת של פקידי משרד האוצר להקפיא את היישום. בכך מסירה המדינה מעצמה אחריות לטענות של עובדים ברשתות החינוך על שלא יקבלו את תוספות השכר שהובטחו להם, לאחר שנדרשו לעבוד שעות נוספות.
בתשובת המדינה נכתב: “נכון להיום טרם תוקנו התקנות. ומשכך, טרם הוחלה רפורמת ‘אופק חדש’ על בתי הספר של הרשתות, וככל שבפועל הרשתות מלמדות בהתאם למתכונת הלימוד ב’אופק חדש’, הן עושות זאת על דעת עצמן”.
העתירה הוגשה גם כנגד התקנות ששר החינוך יואב קיש מקדם בחודשים האחרונים להגדלת תקציב קבועה לרשתות החינוך החרדיות, ובכך לתקן עוול ואפליה בת עשרות שנים, כאשר התקנות אמורות להשוות את שכר המורים בחינוך החרדי הפרטי לשכר המורים בחינוך הממלכתי הציבורי.
בתשובתה לבג”ץ ביקשה המדינה לדחות את תשובתה לגבי הטענות על התקנות עד 21 במאי.
בניגוד לעמדת המדינה, הרשתות טענו בתגובתן לעתירה כי מכיוון שהן כבר מיישמות את הסכם אופק חדש, תוספות התקציב מגיעות להן, ועל המדינה מוטלת החובה להגדיל את תקציביהן.
שתי הרשתות טענו בתשובתן לעתירה כי החלו ליישם את רפורמת ‘אופק חדש’, על סמך החלטת הממשלה שהתקבלה במאי בנוגע לחלוקת הכספים הקואליציוניים, שאיפשרה להן לקבל תוספות שכר על החלת רפורמת אופק חדש.