היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה פרסמה היום (ראשון) הודעה בה הבהירה כי משרד החינוך ושרי הממשלה אינם רשאים לפצות את הישיבות החרדיות בשל הקפאת התקציבים - שתיכנס לתוקף מחר.
לפי הדיווח של אביעד גליקמן ומתן חודורוב בערוץ 13, במכתב ששלח המשנה ליועמש"ית, גיל לימון, נכתב כי על המשרד אסור לעשות זאת, לא באמצעות הגדלת "ערך הנקודה" לאברכים שנותרו זכאים, לא בהגדלת תקציבים חלופיים - ולא באפיקי מימון אחרים.
לשיטת בהרב-מיארה, כל דרכי הפיצוי האלו יהוו הפרה של החלטת בג"ץ. "משרד החינוך יימנע מכל צעד שיש בו משום עקיפת צו הביניים", כתבה בהודעתה.
כמו כן, היועמ"שית דורשת ממערכת הביטחון לנקוט בפועל בצעדים לגיוס בני הישיבות החייבים בכך. "ממחר - מערכת הביטחון צריכה לגייס חרדים".
גורם בסביבת ראש הממשלה בנימין נתניהו תקף את בהרב מיארה. "לא ברור מה כל כך דחוף ליועצת המשפטית לממשלה ליצור קרע בחברה הישראלית בנושא הגיוס, לאחר שבג"ץ נעתר לבקשת ראש הממשלה להשלים מתווה גיוס תוך 30 יום בהרכב מורחב של תשעה שופטים".
"היעוץ המשפטי לממשלה אינו מוסמך לרוקן מתוכן את החלטות בג"ץ", דברי הגורם.
ביום חמישי האחרון הוציא בג"ץ צו ביניים דרמטי הקובע כי החל מ-1 באפריל - יום שני, יופסקו התקציבים לישיבות עבור תלמידים שנדרשו להתגייס, אך לא עשו זאת.
ממלא מקום נשיא העליון עוזי פוגלמן והשופטים יצחק עמית ונעם סולברג, שדנו בעתירה ונשענו על עמדת היועמ"שית גלי בהרב-מיארה בהחלטתם, קבעו כי דיון ההמשך יערך בהרכב מורחב של תשעה שופטים, בחודש מאי.
צו הביניים הדרמטי פורסם לאחר שראש הממשלה בנימין נתניהו ביקש מבג"ץ ארכה נוספת של 30 ימים לגיבוש הסכמות על חוק הגיוס, בטענה כי הושגה "התקדמות ניכרת" בנושא. במקביל, היועצת המשפטית בהרב-מיארה הגישה בנפרד את תשובתה הרשמית לבית המשפט, בה חזרה על עמדתה לפיה המדינה תידרש לגייס חרדים החל מ-1 באפריל - ולהפסיק העברת תקציבים לישיבות לאחר "תקופת היערכות קצרה".
החלטת בג"ץ הובילה לסערה במערכת הפוליטית ולזעם רב מצד הסיעות החרדיות.
