הבינה המלאכותית בשירות הרפואה: “סרטי מדע בדיוני מתגשמים לנגד עינינו”

אבי כץ
|
כ"א אדר ב' התשפ"ד / 31.03.2024 00:46
במכון ויצמן למדע נערכה ביום רביעי  הוועידה השנתית ה-2 של ארגון ‘למענכם’, בה הוצגו הפיתוחים הטכנולוגים האחרונים של הבינה המלאכותית ויישומם בעולם הרפואה

איך אדם עם פגיעה מוחית קשה משחק שח-מט? מה מלמדת קרקעית העין שלנו על הסיכוי לחלות בפרקינסון? מתי רופא המשפחה ידע לומר לנו שבחודש הבא נסבול מכאבים? והאם רובוט יכול לעבור בחינת התמחות שנכתבה עבור נבחן בשר ודם?

במכון ויצמן למדע נערכה ביום רביעי  הוועידה השנתית ה-2 של ארגון ‘למענכם’, בה הוצגו הפיתוחים הטכנולוגים האחרונים של הבינה המלאכותית ויישומם בעולם הרפואה – ואם לשפוט על פי הבשורה שיוצאת משם, נראה שהשמים הם הגבול: מצד אחד, המחשב הגיע לנקודה שבה הוא עולה על האדם במניעת מחלות, באבחונן ואולי בעתיד גם בטיפול בהן; מצד שני, אין תחליף – וככל הנראה גם לא יהיה תחליף – לסגולותיו של הרופא האנושי.

בוועידה יוצאת הדופן, הראשונה מסוגה בישראל, אותה יזם יו”ר ומייסד ארגון למענכם, יוסי ערבליך, התכנסו המנהלים הבכירים של ענקיות ה-AI מהארץ ומהעולם, מדענים בינלאומיים מובילים וראשי מערכת הבריאות, במטרה ליצור שיתופי פעולה ולרתום את המהפכה הטכנולוגית המשמעותית של המאה ה-21 לטובת המטרה הנעלה ביותר – הצלת נפשות, הארכת תוחלת החיים ושיפור איכותם.

בין הארגונים שהתגייסו למאמץ ושלחו לכינוס את מיטב המוחות מאנשיהם: חברות גוגל, מייקרוסופט, מובילאיי וצ’ק פוינט, המהוות את חוד החנית של פיתוח הבינה המלאכותית בעולם.

נשיא המדינה יצחק (בוז’י) הרצוג, שלפני שנתיים העניק לארגון ‘למענכם’ ולערבליך את אות הנשיא למתנדב, שלח את ברכתו למשתתפי הוועידה: “בין יכולותיה של מערכת הבריאות הישראלית ובין המחויבות לחדשנות ויצירתיות יש קשר ברור. זה העיקרון שעל פיו פועלים ב’למענכם’ למען יותר מעשרים אלף מטופלים כל שנה. בחודשים האחרונים הוכחתם זאת ביתר שאת כשהתייצבתם לצידם של פצועי צה”ל ונפגעי טבח ה-7 באוקטובר. בזכות הצורך להיות תמיד בשורה הראשונה מתקיים הכנס שאתם משתתפים בו.

“לבינה המלאכותית יש השפעות עצומות, וזה אולי הפרק הבא בהיסטוריה האנושית”, הוסיף הנשיא הרצוג. “הכנס הזה יכול להיות הזדמנות להבין את ההשלכות המשמעותיות שגלומות בבינה המלאכותית. שמחתי לגלות שענקיות ה-AI מגויסות במלא המרץ לנושא. אני רוצה להודות למי שמוביל את העשייה הזאת, הרב יוסי ערבליך, שעושה תמיד טוב, שזכיתי להעניק לו את אות הנשיא, שמפעל חייו מוקדש לכך שהחולים יוכלו לקבל את הסיוע והליווי המקצועיים ביותר”.

פרופ’ רן בליצר סקר בוועידה את ההתפתחויות האחרונות של ה-AI ותיאר את החוויה האישית שלו בעקבות היישומים החדשים שלה בעולם הרפואה: “אני מרגיש שסרטי המדע הבדיוני שראיתי בילדות מתגשמים מדי שבוע לנגד עיניי”.

הוא סיפר כי רק בימים האחרונים פורסם תיעוד שבו נראה אדם משותק מצליח לשחק שח-מט בעזרת “חיבור” מחשב למוחו. “אפשר כיום להיכנס לכם לראש במובן הכי עמוק של המילה – גם בלי לגעת בכם”, אמר.

בנוגע לרפואה מונעת, לאבחון ולחיזוי של בעיות עתידיות, תיאר פרופ’ בליצר כיצד הבינה המלאכותית מסייעת לאיתור מוקדם של מחלות קשות שקטות ורדומות, עד שהיעילות שלה להצלת חיים זינקה בעשרות אחוזים – ועוד היד נטויה. במקרים מסוימים צומצם כמעט בחצי מספר ימי האשפוז בזכות הטכנולוגיה החדשה, כך שהתועלת של השימוש בה היא גם כלכלית. “כמו שלא ניסע ברכב עוד ועוד עד שעולה עשן מהמנוע אלא נטפל בו קודם – כך יהיה גם בתחום הרפואה”, סיכם סמנכ”ל כללית. “במקום שהמטופל יבוא כשכואב לו משהו, הרופאה תקרא לו: ‘בוא. תהיה לך בעיה מחר או בשבוע הבא או עוד חודשיים”.

בליצר סיפר כי אם בעבר המחשב עשה את מה שעושה הרופא, וכל יתרונו היה שהוא אינו סובל מהחולשות האנושיות כמו עייפות ושחיקה, הרי שהיום הוא מגיע להישגים שרופא בשר ודם, גם המוכשר ביותר, לא מסוגל לעשות ולא יודע להסביר. כך, למשל, אמר שהבינה המלאכותית מצליחה לנבא כיום לפי קרקעית העין למי יש או יהיה פרקינסון או אלטסהיימר ולזהות אם הנבדק הוא זכר או נקבה – מה שהאדם לא למד ולא לימד אותו לעשות. לדבריו, “המחשב כבר לומד בעצמו ומיישם לבד”.

זאת ועוד: פרופ’ רן בליצר חשף כי המחקרים האחרונים מוכיחים שהמחשבים לא רק מדויקים ו”מקצועיים” יותר מהרופאים ומהאחיות, אלא אף נתפסים על ידי המטופלים כאמפתיים מהם. הוא תהה רטורית: “האם זה העתיד שאנחנו רוצים לראות?”, והבהיר מיד: “אני מאמין גדול במגע האנושי”. בליצר צופה ומקווה שהבינה המלאכותית לא תייתר את הרופאים אלא תהיה דווקא “הגאולה שלנו ביחסי מטפל-מטופל”.

הוא הסביר כי צוותי הרפואה הפכו בעשרות השנים האחרונות ל”פקידים שמבלים את רוב זמנם מול המחשב בהקלקות”, והמהפכה המתרחשת כעת “תפטור אותם מהעבודה הפקידותית ותחזיר את הרפואה למה שהיא צריכה להיות”. אמירה נוספת בוועידה הייתה כי ה-AI עצמו אמנם לא יחליף את הרופא האנושי, אך רופאים המשתמשים בטכנולוגיה יחליפו רופאים שאינם משתמשים בו.

אלון חיימוביץ’, מנכ”ל מייקרוסופט ישראל, שהשתתף אף הוא בוועידה, אמר כי לא ניתן להפריז בחשיבות ובמשמעות של המהפכה הטכנולוגית שמביאה איתה הבינה המלאכותית.

“התקופה הזאת מאוד מזכירה את שנות ה-90 שבה המצאנו את האינטרנט ואת שנות ה-2000 שבהן הצגנו את הטלפונים החכמים”, המחיש.

פרופ’ יוסי מטיאס, סגן נשיא גוגל העולמית ומנכ״ל מרכז המחקר והפיתוח של גוגל בישראל, הוסיף כי תחום הבריאות הוא בעל הפוטנציאל הגדול ביותר ליישומים פורצי דרך של ה-AI, וכי הארגון שהוא מבכיריו מקדשיו מאמצים אדירים בפיתוחים שיסייעו להוציא זאת מן הכוח אל הפועל. הוא חשף כי מודל שייצר גוגל הצליח לעבור את הבחינות שנעשות לרופאים בארצות הברית בציון 85.

פרופ’ רועי עוזרי, סגן נשיא לפיתוח משאבים ותקשורת במכון ויצמן למדע, אמר גם הוא: “לבינה מלאכותית הכוח לשנות לחלוטין את כללי המשחק. זו מהפכה טכנולוגית אמיתית ועמוקה שכבר מחוללות מהפכה במחקר. ההשפעה של השימוש בטכנולוגיות הללו יגיע בעתיד הלא רחוק עד ביתו של המטופל עצמו. אנחנו רק תחילת הדרך”.

פרופסור אמנון שעשוע, נשיא ומנכ”ל מובילאיי, תיאר זינוק של ממש שעשה ה-AI בתקופה האחרונה. “השאלה שמתחבטים איתה באקדמיה היום היא האם התלמידה הזאת, הבינה המלאכותית, שממשיכה ללמוד כל הזמן ולפתור בעיות יכולה להיות ידענית גדולה, מדענית גדולה או הוגת דעות גדולה”, סיפר. “לפני חצי שנה הייתי אומר שצריכה עוד קפיצה מדעית. ההפתעה של החודשים האחרונים היא שלדעתי כבר לא צריך עוד מהפכה כזאת. בשנים הקרובות יהיו מערכות שיוכלו לפתור בעיות שמתי מעט מומחים יוכלו לפתור, ובעתיד הן יוכלו לפתור בעיות שאף אדם לא יוכל לפתור”.

גיל שוויד, מייסד שותף ומנכ”ל צ’ק פוינט וחתן פרס ישראל, השתתף אף הוא בוועידת ‘למענכם’, ואמר על הארגון של הרב ערבליך כי “יש בו הרבה בינה – והיא לא מלאכותית”. כאיש אבטחת מידע שוויד ביקש להתייחס גם לסכנות שמביא איתו ה-AI, כגון “הרעלת” מקורות המידע, והסביר: “התפקיד שלי הוא לחשוב עם הסניורים הרעים ועל הפוטנציאל הרע של העולם. בכל המצאה חדשה יש סכנות חדשות. האש הומצא לפני 200 אלף שנה ועד היום יש סכנות של אש”. בסיכומו של דברי אמר כי “בכל המצאה צריך להשתמש”, אך יחד עם זאת הדגיש את הצורך בפיתוח מערכות בקרה שיגנו על הטכנולוגיה המתקדמת.

יו”ר ההסתדרות הרפואית בישראל (הר”י), פרופ’ ציון חגי, השתתף אף הוא בוועידה והעניק לערבליך מגן הוקרה בשם הארגון על פעילות “למענכם” בשנים האחרונות בכלל ועל הסיוע והליווי שהעניק לחיילים ולאזרחים שנפצעו במתקפת הפתע ב-7.10 ובמלחמה שפרצה בעקבותיה בפרט. פרופ’ חגי ביקש להזכיר לבאי הוועידה כי לצד ההישגים הטכנולוגים המרשימים, מערכת הבריאות הישראלית סובלת גם מקשיים.

“בחרבות ברזל הוכחנו שאנחנו מהמובילים בעולם, בזכות המשאב האנושי, כשבתי החולים טיפלו במספר פצועים שהגיעו בתוך זמן קצר בהיקפים שלא היו כמותם מאז מלחמת העולם השניה”, אמר פרופ’ חגי. עם זאת הצביע יו”ר הר”י על מחסור כוח אדם בתחומי התמחות מסוימים וביקר את משרד הבריאות על כך שהוא לא פועל להגדלת מספר הרופאים בישראל ולקליטה מהירה של סטודנטים ישראלים הלומדים רפואה בחו”ל להשתלב בעבודה בתחום בארצם, ובכך דוחק אותם לתרום מכישוריהם במדינות אחרות.

“לצערי המשרד מעדיף לפתור את הבעיה במיקור חוץ ובוחר בפיתרון הקל של שירות און-ליין עם רופאים מחו”ל”, טען. “איך פסיכיאטר מניו-זילנד יכול להזדהות עם מי שעבר כאן את אסון ה-7.10 ולטפל בו דרך מחשב?”. הוא סיכם: “אין ספק שהבינה המלאכותית מביאה איתה מהפיכה של ממש. היא חשובה מאוד ואל לנו להמעיט מערכה. עם זאת, מערכת הבריאות שלנו חכמה – אבל מורעבת”.

גם מנכ”ל אלי כהן ביקש להעלות על נס את מסירות הנפש של הצוותים הרפואיים במערכת הבריאות כולה בחודשים האחרונים, אותה הגדיר “אירוע האר”ן הגדול בתולדות המדינה ומהגדולים מהמתוארים בהיסטוריה”. כהן סיפר על כמה אירועים שבהם רופאים, אחיות ואחרים פעלו תחת אש – לא במסגרת צבאית אלא כאזרחים. “אין שום הסכם עבודה או אמנה שמאפשרת לי לחייב אותם בזה, אבל זה ה-DNA שלהם וזה החוזק שלנו”, אמר. “כשהמציאות כאוטית, אז גם בימים של AI וביג-דאטה אין תחליף למגע האנושי עם המטופלים”.

יו”ר אגודת הידידים של ארגון ‘למענכם’, איש העסקים בני שטיינמץ, הסביר בוועידה מדוע לדעתו החיבור בין רפואה וחדשנות הוא שילוב מנצח. “כשזה מגיע לאתגר רפואי, האדם הפשוט בקצה ניצב מול הר מאיים. הר של חוסר ודאות, הר של חוסר ידיעה, הר של חרדה”, אמר. “כשזה מגיע לאתגר המידע, האדם הפשוט בקצה ניצב מול הר מאיים, הר של נתונים, הר של זמן, הר של מורכבות. בעמק שבין שני רכסי ההרים האלה, נכנסת הוועידה שלנו”.

לדבריו, “ארגון ‘למענכם’ הוקם כדי לאפשר לאדם הפשוט בקצה להתמודד עם אתגרי חוסר הוודאות וחוסר הידיעה, ואילו טכנולוגיית הבינה המלאכותית יכולה להתמודד עם הררי הנתונים, לנצח את אתגר הזמן, לפרק את המורכבות”, והתוצאה היא ש”ההון, הלב והניסיון האנושי מצד אחד, והחדשנות מצד שני, יכולים לספק לאדם העומד לנגד עינינו תמיד, את היכולת לפרוץ קדימה, להתגבר על המכשולים, וללכת לעתיד בריאותי טוב יותר”.

בוועידת ‘הבינה המלאכותית בשירות הרפואה’, אותה הנחתה ידידת ‘למענכם’ יעל בר זוהר וארגנה חברת ההפקות “The station” – שתיהן בהתנדבות, השתתפו גם נשיא הארגון, פרופ’ יוסף פרס, וסגן הנשיא ויו”ר המחקר והחדשנות, ד”ר גדי נוימן.