בג”ץ הוציא הערב (חמישי) צו ביניים שמקפיא את התמיכה לתלמידי ישיבות שחייבים בגיוס החל מ-1 באפריל.
עם זאת, המימון יימשך עבור תלמידים שלא נמצאים “בגדר הצו” עד לתום שנת הלימודים הנוכחית בחודש אב.
הרכב מורחב של 9 שופטים ידון בסוגייה בחודש מאי.
בכך, אימצו השופטים עמדה מחמירה יותר מזו של היועמ”שית, שביקשה בתגובתה הערב לבג”ץ לאפשר “תקופת הסתגלות זמנית”, לזמן קצר בלבד, שבה ניתן יהיה להמשיך להעביר תקציבים לישיבות.
בצו נכתב: “נאסר על המשיבים לבצע העברות כספים לצורך תמיכה במוסדות תורניים עבור תלמידי מוסדות תורניים שלא קיבלו פטור או דחייה משירות צבאי (מכוח ההסדר שהיה קבוע בפרק ג’1 לחוק שירות ביטחון) ולא התייצבו לגיוס מאז יום 1.7.2023 מכוח החלטת הממשלה”. כך נקבע גם “ביחס לתלמידי מוסדות תורניים שדחיית שירותם מכוח פרק ג’1 האמור פקעה והם לא התייצבו לגיוס מאז יום 1.7.2023 מכוח החלטת הממשלה”. צו הביניים ייכנס לתוקף ב-1 באפריל, יום שני הקרוב.
השופטים עוזי פוגלמן, יצחק עמית ונעם סולברג הבהירו כי הצו הוצא לנוכח “עמדת היועצת המשפטית לממשלה בדבר אי-חוקיות העברת כספי התמיכות לאחר מועד זה, ובהיעדר מקור סמכות לכאורי להמשך התקצוב, לא ראינו להורות על הוראת מעבר”.
בקצרה:
– בג”ץ שולל תקציבים לבחורים שהגיעו לחובת גיוס מ-1.7
– לשאר הבחורים והמוסדות נותן זמן עד סוף שנת הלימודים. כלומר עד 9.8
– נותן לממשלה זמן להוסיף תצהיר בעניין הגיוס עוד 30 יום
– דיון במאי מול הרכב של 9 שופטים
מוקדם יותר הערב הגישה היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה לבג”ץ תגובה נפרדת מזו של ראש הממשלה על חוק הגיוס, ובה היא קובעת כי יש לגייס חרדים החל מה-1 במרץ ובמקביל לשלול תמיכות מהישיבות אחרי תקופת הסתגלות קצרה.
“עם פקיעת תוקפה של ההחלטה, ובהיעדר מסגרת נורמטיבית חלופית, החל מ-1 באפריל לא יהיה קיים מקור סמכות המאפשר המשך הימנעות גורפת מהליכים לגיוס בני הישיבות. כפי שמסרה המדינה בתגובתה המקדמית לעתירות הגיוס ב-21 בפברואר במצב דברים זה כלל גורמי המדינה המוסמכים יהיו מחויבים לפעול להליכי הגיוס של תלמידי הישיבות בהתאם לדין”, קבעה בהרב-מיארה.
היא הוסיפה: “בהיעדר מסגרת נורמטיבית להימנעות מגיוסם של תלמידי הישיבות, החל מ-1 באפריל אין בסיס לפטור גורף לתלמידים אלו. על כן, על רשויות הגיוס יהיה לקבל החלטות פרטניות בעניינם של תלמידי הישיבות ובוגרי מוסדות החינוך החרדיים שדחיית השירות שניתנה להם מכוח החוק פקעה, או שהגיעו לגיל גיוס לאחר פקיעת החוק ולפעול בעניין גיוסם על פי דין”.
לדבריה, עד כה לא הוצג לה מתווה חקיקה שיכול לעמוד באמות המידה החוקתיות ולכן היא אינה מסוגלת להציג בפני בית המשפט לוח זמנים בנוגע להליכי חקיקת החוק.
לפני כן ביקש ראש הממשלה בנימין נתניהו מבית המשפט העליון ארכה של 30 יום לקידום חקיקת חוק הגיוס.
במכתב שצורף לתגובת היועמ”שית לבית המשפט העליון בעתירה בנושא נכתב: “סוגיית השוויון בנטל היא נושא חשוב מאין כמוהו לחברה הישראלית ולעתידה. כוונת הממשלה לפתור נושא מורכב זה, שלא נפתר במשך עשרות שנים, מתבטאת בכך שהממשלה התחייבה ביוני אשתקד להסדיר את הנושא תוך תשעה חודשים. אלא שהזמן שעמד לרשותנו בפועל היה שלושה חודשים בלבד”.
נתניהו הדגיש: “המתקפה הנפשעת על ישראל ב-7 באוקטובר חייבה אותנו לגייס את משאבי הזמן ותשומת הלב בעיקר לניהול המלחמה בששת החודשים שחלפו מאז. מטבע הדברים אני והשרים הנוגעים בדבר נדרשים להשקיע את הרוב המוחלט של זמננו בניהול המלחמה, במערכה המדינית ובכל מה שנלווה להם. על אף זאת עשינו מאמץ עצום, גם תוך כדי המלחמה, להביא לפתרון סוגיה חשובה זו”.
לדבריו, “העיקרון שמנחה אותנו הוא לנסות להגיע להסדר שיתבסס על הסכמה שתבטיח את הצלחתו, זאת לאחר שכבר הוכח בעבר שגיוס ללא הסדר מוסכם השיג דווקא תוצאה הפוכה. בשבועות האחרונים עשינו מאמץ אינטנסיבי על מנת לגבש את ההסדר הדרוש, ואכן הושגה התקדמות ניכרת, אם כי המלאכה טרם הושלמה”.
הוא בקש ארכה מבג”ץ, וציין כי “דרוש עוד פרק זמן קצר לגיבוש סופי של ההסדר, להשלמת עבודת המטה המקצועית, לקביעת המסלולים והמסגרות שיאפשרו למתגייסים לשמור על אורח חייהם במהלך שירותם, ולהבטיח שאלו ש׳תורתם אומנותם׳ יוכלו ללמוד תורה. אנו נמצאים ברגע מכריע במלחמה, עם הישגים גדולים ואתגרים יוצאי דופן. בכוחנו להשיג הן את יעדי המלחמה והן לפתור את סוגיית הגיוס.
“בנסיבות אלו, אני מבקש מבית המשפט הנכבד שלא לקבל החלטה בשאלת הגיוס ובשאלות הכרוכות בה במשך 30 יום, על מנת שיתאפשר לנו לגבש סופית את ההסכמות, להשלים את עבודת המטה המקצועית, ולהסדיר את המסלולים והמסגרות הנדרשים”.