נתניהו ביקש הארכה • היועמ”שית: להיערך לגיוס בני הישיבות מיד

לאחר שטרם הושגו הסכמות פנימיות בקואליציה: היועמ”שית הגישה הערב (חמישי) את תשובתה הרשמית לבג”ץ על העתירות נגד הפטור מגיוס – ולפיה החל מ-1 באפריל “לא יהיה קיים מקור סמכות המאפשר המשך הימנעות גורפת מהליכים לגיוס בני הישיבות”.

במקביל, היא כתבה, יש לשלול תקציבים מהישיבות אחרי תקופת הסתגלות קצרה.

“עם פקיעת תוקפה של ההחלטה, ובהיעדר מסגרת נורמטיבית חלופית, החל מ-1 באפריל לא יהיה קיים מקור סמכות המאפשר המשך הימנעות גורפת מהליכים לגיוס בני הישיבות. כפי שמסרה המדינה בתגובתה המקדמית לעתירות הגיוס ב-21 בפברואר במצב דברים זה כלל גורמי המדינה המוסמכים יהיו מחויבים לפעול להליכי הגיוס של תלמידי הישיבות בהתאם לדין”, קבעה בהרב-מיארה.

היא הוסיפה: “בהיעדר מסגרת נורמטיבית להימנעות מגיוסם של תלמידי הישיבות, החל מ-1 באפריל אין בסיס לפטור גורף לתלמידים אלו. על כן, על רשויות הגיוס יהיה לקבל החלטות פרטניות בעניינם של תלמידי הישיבות ובוגרי מוסדות החינוך החרדיים שדחיית השירות שניתנה להם מכוח החוק פקעה, או שהגיעו לגיל גיוס לאחר פקיעת החוק ולפעול בעניין גיוסם על פי דין”.

לדבריה עד כה לא הוצג לה מתווה חקיקה שיכול לעמוד באמות המידה החוקתיות ולכן היא אינה מסוגלת להציג בפני בית המשפט לוח זמנים בנוגע להליכי חקיקת החוק. “נכון למועד הגשת כתב תשובה זה, לא הוצג לייעוץ המשפטי לממשלה מתווה חקיקה קונקרטי, הנתמך בתשתית עובדתית-מקצועית”.

תשובת המדינה מנוגדת למכתב שהגיש ראש הממשלה בנימין נתניהו באופן עצמאי לבג”ץ, המופיע כנספח בתוך התשובה, שבו הוא מבקש ארכה של 30 יום בהגשת התשובה בטענה שישנה “התקדמות ניכרת בנושא הגיוס”.

ראש הממשלה פנה לביהמ”ש באופן עצמאי ולא באמצעות היועצת המשפטית לממשלה, והסביר כי הממשלה לא דנה “מספיק בנושא בגלל המלחמה”.

נוסח מכתב של ראש הממשלה:

“סוגיית השוויון בנטל היא נושא חשוב מאין כמוהו לחברה הישראלית ולעתידה.

כוונת הממשלה לפתור נושא מורכב זה, שלא נפתר במשך עשרות שנים, מתבטאת בכך שהממשלה התחייבה ביוני אשתקד להסדיר את הנושא תוך תשעה חודשים.

אלא שהזמן שעמד לרשותנו בפועל היה שלושה חודשים בלבד.

המתקפה הנפשעת על ישראל ב-7 באוקטובר חייבה אותנו לגייס את משאבי הזמן ותשומת הלב בעיקר לניהול המלחמה בששת החודשים שחלפו מאז.

מטבע הדברים אני והשרים הנוגעים בדבר נדרשים להשקיע את הרוב המוחלט של זמננו בניהול המלחמה, במערכה המדינית ובכל מה שנלווה להם.

על אף זאת עשינו מאמץ עצום, גם תוך כדי המלחמה, להביא לפתרון סוגיה חשובה זו.

העיקרון שמנחה אותנו הוא לנסות להגיע להסדר שיתבסס על הסכמה שתבטיח את הצלחתו, זאת לאחר שכבר הוכח בעבר שגיוס ללא הסדר מוסכם השיג דווקא תוצאה הפוכה.

בשבועות האחרונים עשינו מאמץ אינטנסיבי על מנת לגבש את ההסדר הדרוש, ואכן הושגה התקדמות ניכרת, אם כי המלאכה טרם הושלמה.

דרוש עוד פרק זמן קצר לגיבוש סופי של ההסדר, להשלמת עבודת המטה המקצועית, לקביעת המסלולים והמסגרות שיאפשרו למתגייסים לשמור על אורח חייהם במהלך שירותם, ולהבטיח שאלו ש׳תורתם אומנותם׳ יוכלו ללמוד תורה.

אנו נמצאים ברגע מכריע במלחמה, עם הישגים גדולים ואתגרים יוצאי דופן.

בכוחנו להשיג הן את יעדי המלחמה והן לפתור את סוגיית הגיוס.

בנסיבות אלו, אני מבקש מבית המשפט הנכבד שלא לקבל החלטה בשאלת הגיוס ובשאלות הכרוכות בה במשך 30 יום, על מנת שיתאפשר לנו לגבש סופית את ההסכמות, להשלים את עבודת המטה המקצועית, ולהסדיר את המסלולים והמסגרות הנדרשים”.