היועמ”שית תענה לבג”ץ: להיערך לגיוס חרדים והפסקת התקציבים

היועמ"שית ביקשה מבג"ץ ארכה להגשת תשובתה - עד מחר בצהרים • בתשובה שתוגש לבג"ץ נכתב: יש להיערך לגיוס בני הישיבות ולהפסקת המימון למוסדות שתלמידיהן לא משרתים, לאחר תקופת היערכות קצרה • הטיחה במזכיר הממשלה: אתם פועלים להגביר הנטל על הציבור המשרת
אריה ריבקינד
י"ח אדר ב' התשפ"ד / 27.03.2024 23:11

מלחמה נגד עולם התורה: תשובת המדינה לבג”ץ על חוק הגיוס – המנוגדת לעמדת הממשלה – הופצה הערב (רביעי) למשרדי הממשלה לקראת הגשתה, ובה נכתב, כי “יש להיערך לגיוס תלמידי הישיבות והפסקת התמיכות – כבר ביום ראשון הקרוב”.

היועצת המשפטית לממשלה קבעה במסמך, כי הממשלה לא תוכל להעביר תמיכות לישיבות שתלמידיהן לא משרתים בצבא, אבל גם מציינת כי יינתן פרק זמן קצר שבו המדינה תוכל להמשיך ולתמוך במוסדות, כדי לאפשר הסתגלות למצב החדש.

על המדינה היה להשיב לבג”ץ עד חצות, אך בהרב מיארה ביקשה מבג”ץ הארכה לניסוח סופי של התשובה, עד מחר בשעה 14:00 בצהרים.

“לאור הוראותיו הכלליות של חוק שירות ביטחון, ובהיעדר מסגרת נורמטיבית שתאפשר דחייה גורפת של שירותם או את אי גיוסם של תלמידי הישיבות, לא תהיה לממשלה סמכות להמשיך ולהעביר כספי תמיכות למוסדות בגין אותם תלמידים שיהיו חייבים בגיוס על פי הדין”, כתבה בהרב מיארה במסמך.

“עם זאת, היועצת המשפטית סבורה, כי יש מקום לאפשר תקופת היערכות קצרה בלבד, כהוראת מעבר, שבמהלכה ניתן יהיה להמשיך במתן התמיכות, וזאת בשים לב לצורך בהיערכות המוסדות הנתמכים והתלמידים הלומדים בהם למצב הדברים החדש”.

מוקדם יותר הערב הגיבה היועצת המשפטית לממשלה בחריפות על המכתב ששיגר מזכיר הממשלה יוסי פוקס לשרי הממשלה – בו האשים אותה ואת שר הביטחון יואב גלנט  בסיכול ההצבעה בממשלה על הצעת מתווה חוק הגיוס.

“הצעת הממשלה לא נשענת על תשתית מקצועית מינימלית. לא הוצגו בפנינו כל חוות דעת או מסמכים שיש בהם כדי להראות כיצד בכוונת הממשלה לגבש הסדר שיוביל להגברת השוויון בנטל השירות. הצורך בתשתית מקצועית הוא משמעותי במיוחד במקום שבו שהממשלה פועלת להגביר את נטל השירות על הציבור המשרת – בסדיר ובמילואים – ובו בזמן מבקשת להאריך את דחיית גיוסם של תלמידי הישיבה”, כתב עו”ד גיל לימון, המשנה של בהרב-מיארה – בתגובה בשמה.

הוא הוסיף: “לכן עמדנו על כך שהחלטת הממשלה תכלול מהות ותשתית מקצועית לחקיקה, לכל הפחות של יעדים, שיש בהם כדי לתת מענה לחובת השוויון ולצורכי הצבא”.

מוקדם יותר הודיע  מזכיר הממשלה במכתב כי לא תכונס היום ישיבת ממשלה על חוק הגיוס – ובכך הפנה אצבע מאשימה לעבר הייעוץ המשפטי לממשלה ולשר הביטחון. “אי אפשר היה לקבל עמדה מקצועית ממשרד הביטחון”, הסביר פוקס.

הוא הוסיף וכתב: “דלת הכספת לאישור החלטה על הגיוס בממשלה ננעלה על ידי הייעוץ המשפטי לממשלה ואין מפתח, משום שמבחינה טכנית לא ניתן לקבל את התשתית המקצועית ממשרד הביטחון”.

מלשכת גלנט נמסר בתגובה: “ההאשמות שפורטו במכתבו של מזכיר הממשלה לשרים מגמתיות ושקריות. כל בקשה שהתקבלה באשר לשיתוף פעולה של דרגי המקצוע במשרד הביטחון או דבר מידע בנוגע לחוק הגיוס נענתה בחיוב, ותענה בחיוב בהמשך.

“בהתאם להנחיית שר הביטחון – אנשי משרד הביטחון ישתפו פעולה ויבצעו כל פעולה נדרשת כדי להגיע לחוק מוסכם על כל חלקי ממשלת החירום, אשר יענה על צורכי הביטחון”.

כפי המסתמן הממשלה תטען בתשובה לבג”ץ על חוק הגיוס כי היה ניסיון כן להגיע להסכמות, אך הדבר לא צלח. עם זאת, בעת זו אין לפגוע בתקציבי הישיבות באופן מיידי ובבת אחת. הטיעון שתפנה הממשלה לבג”ץ הוא כי הדבר לא יהיה מידתי, וכי בישיבות כבר “בנו” על תקציבים אלה.

אם הממשלה אכן לא תבקש ארכה למתן התשובה לבג”ץ כדי להגיע להסכמה על מתווה גיוס, שגם היא מוגבלת בזמן, בג”ץ יכול להחליט על סמך הנתונים שבפניו.

המשמעות היא כי יהיה קשה להצדיק מקור חוקי להמשך התמיכה בישיבות.

הדפס כתבה

תגובות

הוסף תגובה חדשה
אין תגובות