האם השכולה על שמחת פורים: ‘כמו ליל סדר בעיניי. מה, לא נציין אותו?’

איריס חיים, אימו של יותם ז”ל שנחטף לעזה ונהרג בשוגג בידי חיילי צה”ל במהלך ניסיון הימלטות מהשבי, שוחחה היום (ראשון) עם ינון מגל, ברק סרי ויאיר ניצני – והתייחסה לחגיגות הפורים בצל המלחמה.

תחבורה ציבורית בפורים: איך תגיעו הביתה מירושלים? • כל הפרטים

“זה יום מאוד מורכב, חג של שמחה, קמתי ושאלתי את עצמי ‘מאיפה מגייסים את השמחה הזאת שאנחנו מצטווים אליה?’ זאת שאלה מורכבת והתשובה היא כנראה עוד יותר מורכבת כשיש כל כך הרבה צער וכאב, לא רק אצלי באופן פרטי, אלא אצל כולנו, ואנשים באמת יוצאים וממשיכים לצאת, אז אני באמת קמה וחושבת ועושה חשיבה מודעת על האירוע הזה ונותנת לו פרספקטיבה של הנקודה של השמחה – ובאמת שאלתי את עצמי על זה. אני גם בן אדם לא אוטומטי, אני לא עונה באוטומט, זה לקח עוד שנייה”, סיפרה.

מה עמדתך?

“היציאה הזאת לרחובות ולשמחה הזאת זה כמו שעושים ליל סדר בעיניי. מה זה פורים? זו לא רק ההילולה והשמחה והשתייה, אנחנו בעצם מתזכרים את עצמנו על זה שמה קרה לנו בתקופה ההיא, אנחנו היינו על סף השמדה. זה עוד סיפור קשה מאוד של העם היהודי, זה כמו פסח וזה כמו יום השואה וכמו יום הזיכרון וזה עוד יום שבו, מה? לא נציין אותו?”

לדבריה, “אני לא חושבת שהשמחה נשפכת פה, אני חושבת שזו איזושהי מסורת שאנחנו מקיימים אותה למען משהו. אני לא מאמינה שמי שיוצא היום לרחובות, לפחות אנשים מבוגרים, לכולם יש מישהו שנהרג או מישהו שנלחם עכשיו. אף אחד לא באמת שמח. אני רואה את זה כעוד משהו שמקיים מסורת ובתוך ליבותיהם של אנשים, הם מגייסים היום את היכולת הזאת כביכול לעשות את השמחה. אני בחיים לא השתתפתי במשתה פורים”.

לגבי המשתה של פורים טענה: “אני לא מחוברת לזה, מאז ומתמיד, אז אני לא הולכת, אבל לא בגלל שהיום זה קרה לנו. קודם כל לקיים את כל הדברים כמו שהם כי זאת המסורת שלנו וזה החוזק שלנו. החוזק שלנו זה בהמשך החיים פה, אפשר לציין את זה שהיום אנחנו עושים עדלאידע בצל האירוע, ליד האירוע, אנחנו לא שוכחים כל הזמן לציין את זה.

“אומרים, ‘מה, שכחו אותנו? שכחו את המשפחות?’ לא, אף אחד לא שוכח. אני בוודאות על זה, אף אחד לא שוכח ותמיד יהיה מקום להגיד ‘בגלל העדלאידע קשה לנו יותר’, אבל הקושי הוא קיים, זה לא בגלל אף אחד. יש קושי, אבל יחד איתו אנחנו ממשיכים ולא מוותרים. אני כן בעד להמשיך”.

היא הוסיפה:  “דיברתי אתמול עם חברה מאוד טובה של יותם, שלחתי לה ‘חג שמח’ ושאלתי אותה ‘מה קורה? את חוגגת? מצליחה?’ היא אמרה לי, ‘עם כל הכאב, כן, ממשיכים’, ולא תגיד שזו מישהי ששכחה את יותם או שיש שם חטופים, ברור לי ואני נפגשת עם כל כך הרבה אנשים והם אומרים לי, ‘קשה לנו לחזור לשגרה כי יחשבו שלא כואב לנו’ ואני אומרת כל הזמן, ‘כן לחזור, יחד עם הכאב, זה הולך ביחד'”.

בהמשך התייחסה לרצון להכרה ביותם כחלל ולהודעתו של נשיא המדינה יצחק הרצוג, לפיה הוא יוקיר בשם המדינה את גבורתם של יותם חיים, אלון שמריז וסאמר טלאלקה: “אנחנו פנינו בזמנו להכרה כחלל, קיבלנו תשובה שכרגע על פי חוק במדינת ישראל, זה לא אפשרי ושבהמשך תהיה ועדה שתדון בזה. אנחנו קיבלנו את התשובה הזאת והסכמנו איתה. כרגע, מה שקיבלנו, את ההכרה מנשיא המדינה, כרגע זה מספיק לנו, אנחנו לא מבקשים יותר מזה”.