בפסק דין שהתקבל בבית הדין לעבודה האזורי בבאר שבע, עובדת בחברת התיירות ‘איסתא’ הוכרה לאחרונה כנפגעת עבודה. פסק הדין התקבל בערעור על החלטות המוסד לביטוח לאומי (המל”ל).
תחבורה ציבורית בפורים: איך תגיעו הביתה מירושלים? • כל הפרטים
על פי התביעה לבית הדין לעבודה, שהוגשה באמצעות עורכת הדין טל יגור, העובדת נפצעה בעת שהוציאה מסמכים מרכבה, במטרה לעבוד עליהם מהבית, כפי שנהגה מתוקף תפקידה לאורך שנים.
בהחלטת המל”ל לדחות את תביעתה, נטען שהתובעת לא הייתה עובדת בחברה בזמן התאונה. לדברי עו”ד יגור, העובדת החלה את עבודתה ב’איסתא’ בשנת 2003, ונהגה לעבוד מהבית בקביעות. אירוע הנפילה התרחש בחודש יוני 2019.
ביום התאונה, יצאה העובדת בשעת בוקר מוקדמת אל רכבה, במטרה להוציא ממנו מסמכים של קבוצות שהיו תחת אחריותה. על פי הנטען, משפנתה העובדת בחזרה לביתה, כשידיה עמוסות קלסרים, היא מעדה, והוטחה בעוצמה רבה במדרכה. שכנים שהיו באזור שמעו את זעקותיה, הזמינו אמבולנס והיא הובהלה למרכז הרפואי ‘סורוקה’, שם אובחן כי היא סובלת משבר בשוק.
בעקבות פציעתה היא אושפזה ונותחה.
העובדת הגישה תביעה למוסד לביטוח הלאומי, בדרישה להכיר בה כנפגעת עבודה. תביעה זו, כאמור, נדחתה.
לטענת המל”ל, בחודש שקדם לתאונה, נערך לעובדת גמר חשבון וסיום העסקה סופי ב’איסתא’, וזאת לאחר שהעובדת ביקשה להתפטר.
לשיטת המל”ל, במועד התאונה העובדת לא הייתה רשומה כעצמאית, וכמו כן לא כשכירה, משום שסיימה את העסקתה בחברה – ועל כן אין להכיר בה כנפגעת עבודה.
בצר לה פנתה העובדת לעורכת הדין יגור, אשר הגישה בשמה ערעור על החלטת המל”ל לבית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע.
על פי הנטען בתביעה, העובדת לא התפטרה ולא פוטרה – אלא עברה לעבוד בסניף אחר של החברה, על רקע יחסים עכורים בינה ובין הממונה עליה.
השופט יוסף יוספי, שעמד בראש הרכב בית הדין, קבע בפסק דינו כי הראיות שהוגשו לו איששו את עמדת העובדת. בין הראיות, ציין השופט יוספי, הודעות וואטסאפ ודוא”ל שהתובעת שלחה בזמן אמת לעמיתיה בעבודה, שאיששו את גרסתה.
גם מנהל הסניף שקלט אותה לעבודה, הובא לעדות, ואישר שהעובדת אכן עברה סניף.
בנוסף, גם מנהלת מחלקת השכר בחברה אישרה שלמרות שבפועל נערך לעובדת גמר חשבון בחודש מאי 2019, היא המשיכה לעבוד בחברה, לא נמסרה לה הודעת פיטורים, ורק שבוע לאחר התאונה מילא המעסיק את טפסי הפרישה לכאורה.
נציגי המל”ל טענו בדיון, כי העובדת לא דיווחה על התאונה בסמוך להתרחשותה, ועל כן אין היא זכאית להכרה.
חרף כך, בפסק הדין נקבע, כי בפועל, בעלה של העובדת הוא שדיווח על התאונה למחלקת משאבי אנוש בחברה, שכן מצבה של אשתו, שסבלה מפציעה ועברה ניתוח, כאמור – לא אפשר לה לעשות זאת בעצמה.
השופט יוספי סיכם את פסק דינו במילים אלה: “מכל התמונה שנפרשה בפני בית הדין עולה באופן ברור כי התובעת הייתה עובדת מן המניין בחברת ‘איסתא’ עובר לפגיעתה, במהלכה וגם לאחריה”.
הוא דחה את גרסת המוסד לביטוח לאומי, לפיה יחסי העבודה הסתיימו לפני התאונה, ופסק לטובת העובדת הוצאות שכ”ט עו”ד בסך 5,000 שקלים.