רמי איגרא, לשעבר ראש חטיבת השבויים והנעדרים במוסד, התראיין היום (רביעי) לאודי סגל וענת דוידוב ברדיו 103FM על העסקה המתגבשת מול ארגון הטרור חמאס וטען כי אסור לישראל להסכים לסיום המלחמה.
>>>תחבורה ציבורית בפורים: איך תגיעו הביתה מירושלים? • כל הפרטים
"אני מציע לכולנו להסתכל על המצב הבסיסי - חמאס מסתכל סביבו ורואה שהעולם כולו הולך ומתחיל ללחוץ על ישראל. מדינות אירופה יושבות ערב ההחלטה על דרישה להפסקת אש הומניטרית ומשם הפסקת המלחמה לחלוטין. קנדה אתמול הודיעה שהיא לא מייצאת אלינו נשק, למרות שאפשר לדעת כמה נשק מגיע מקנדה".
הוא הוסיף: "אם חמאס מסתכל על זה מצד אחד ומצד שני על מצבו בתוך הרצועה - סקר שנעשה לאחרונה ברשתות חברתיות בעזה מראה שהחמאס מתחזק ולא נחלש, ומהצד השלישי מסתכל על מטרתו הבסיסית - וזה לשרוד ולחזור לשישה באוקטובר כדי שיוכל עוד הפעם להתחזק, עוד הפעם לבנות את עצמו ולנסות ולממש את האמנה שלו, השמדת ישראל, אז די ברור שלחמאס אין אינטרס אמיתי להגיע לעסקה עם ישראל, בטח לא בשלב הזה.
"הוא מחכה שהעולם יפסיק את המלחמה, שמדינת ישראל תביא את זה על עצמה, והוא ינהל את המשא ומתן על החטופים מעמדה אחרת לחלוטין, מעמדת השורד".
כשנשאל מה ישראל רוצה להשיג במשא ומתן השיב איגרא: "ישראל הייתה רוצה שיהיה פה הוקוס פוקוס, זה בהמשך למה שהציבור מבקש 'עכשיו', המילה הזו, 'עסקה', זו מילה שאני סולד ממנה. ישראל מחכה לאיזשהו הוקוס פוקוס, החמאס יסכים למשא ומתן שהוא משא ומתן של מחירים, אנחנו נשחרר את הלא ממש חשובים והוא ימשיך וימתין להמשך המלחמה איתנו, זה מה שישראל מבקשת - זה לא יקרה. ישראל פועלת בכיוון הזה, יש פה סרט שלם שלא ברור למה הוא מתבצע ומי מנהל את המשא ומתן הזה. אבל שם אנחנו נמצאים".
איגרא נשאל אם לישראל יש את הזכות לוותר על עסקה - ואמר: "היא לא יכולה לוותר, אבל כדי לא לוותר צריך לפעול בחוכמה ולאו דווקא בפופולריות. מדינת ישראל במהלכים שלה נכנעת לרצון האמריקנים, לרצון העם בישראל לראות כרגע הוקוס פוקוס, עסקה. הרי על מה מדובר? שחרור של חלק מזערי של סך כל החטופים, מצד שני שחרור גדולי הרוצחים וחיזוק החמאס באופן מאוד משמעותי ביו"ש ובעזה. הפלסטינים ילמדו שרק בכוח מצליחים להתארגן עם ישראל. והמצב הכי מסוכן - חטיפות הופך לספורט לאומי פלסטיני".
בנוגע לשחרור מחבלים - אמר: "מדינת ישראל חייבת לשנות את פרדיגמת החטיפה. כל מי שישוחרר מבית סוהר ישראלי ודם על ידיו במסגרת עסקה כזו או אחרת, חייב למצוא את מותו בתקופה הקרובה לשחרורו. ביום שמשחררים אותו יחליט מה עדיף, שלוש ארוחות או למות עוד שבועיים. לפני כשנה אפשרו לעצירים פלסטינים שהיו בבתי חולים ישראליים להשתחרר לעזה. אף אחד לא קם, כי עדיף למות פה מאשר שם.
"צריך לזכור, השחרור הזה הוא לא רק בני אדם, השחרור הזה הוא פוליטיקה. מה שעשינו בעסקת שליט זה חיזקנו באופן קולוסלי את החמאס בקרב האוכלוסייה הפלסטינית, גם ביו"ש וגם בעזה. מה שנעשה בעסקה הבאה, אם היא תהיה, בין היתר על מנת להחזיר את יקירנו הביתה, נביא לכך שהחמאס מאוד מאוד יתחזק, ולכך יש משמעויות ומחיר בדם, כמו שהיה בעסקת שליט".
הוא הדגיש: "בסוף למדינת ישראל אסור להסכים להפסקת המלחמה, אסור להסכים להחזרת התושבים כפי שהם דורשים, גם הנשים והילדים, כי אז אנחנו לא נשלוט בשטח. אסור לשנות את המצב הטקטי ברצועה עד היום שאחרי סוף המלחמה, והיום הזה יבוא, צריך רק סבלנות.
"גם אנחנו כציבור באשר לשחרור החטופים צריכים קצת סבלנות, זה לוקח זמן. הצד השני זה לא מישהו שמחכה לעסקה, הוא מחכה להשתמש בציבוריות הישראלית ובחטופים נגדנו, והוא מצליח".
