רביב דרוקר: את הרבה פעמים מעלה לפה את התהיה הנכונה של ‘הצבא לא ערוך לחרדים’. סיפרת מה עברת באירוע ‘השבעה’ בכותל. אז יש ידיעה מעניינת ב’מקור ראשון’ שמדברת על כך ש-300 תלמידים חרדים שמגיעים לקורס ‘שחר כחול’ שמכשיר אותם, מקבלים קצבה כספית מהצבא, אבל אין להם גישה לאוכל, אין שם חדר אוכל עם כשרות ‘מהדרין’ והם תקועים בתל-אביב, ולא מוצאים באזור אוכל בכשרות מהדרין – והם חוזרים הביתה רעבים.
מה, לא תצטרפו כדי להגן על הבית שלכם? זו הדרך להתנדב עכשיו
יצוין, כי מדובר בקורס בן שנה וחצי, והסכום שניתן לכל חייל מסתכם ב-16 שקלים ליום, תקציב שאין אפשרות למצוא בו ארוחה מזינה באיזור המכללה בה הם לומדים.
שרי רוט: לא שמעתי על זה, כי בדרך כלל לאוכל כשר הצבא כן דואג.
לימור לבנת: זה כנראה משהו נקודתי.
דרוקר: רצינו להבין את גודל המצוקה. תראי, שרי, אני שואל בשיא הרצינות, בלי טיפה של ציניות: הם לומדים ב’אורט סינגלובסקי’ בתל-אביב, עשינו מפה, ליד יש כמה מכולות שופרסל וכדומה. השאלה אם זו מצוקה אמיתית, ללכת לסופר, זה לא פנימיה, אתה חוזר בערב הביתה, או להביא מהבית אוכל.
שרי: לא פשוט למצוא כשרויות. אתה יודע שאני פעם נסעתי עם נתניהו לוושינגטון, הלכתי מחנות לחנות, חיפשתי חלב ישראל ואת הכשרויות שאני צריכה, לא מצאתי. הייתי מורעבת, נס שבתיק היו לי כמה קופסאות שימורים.
דרוקר: ושרדת…כדי לספר. ואת עיתונאית…
שרי: שרדתי, אני לא טיפוס שאוכל הרבה, אבל היה לי באמת קשה. המלון היה טרף לגמרי, יכולתי לאכול שם אולי איזה פלפל, זה מאד קשה.