הסנאט של אוניברסיטת בן גוריון דחה הצעה להקים קמפוס חרדי

הסנאט של אוניברסיטת בן גוריון דחה אתמול ברוב גדול, את הצעת ההנהלה להקים קמפוס בהפרדה מגדרית לטובת הציבור החרדית.

לפי דיווח של פלד ארבלי ב’מעריב’, עשרות חברי סנאט הצביעו נגד ההצעה ורק כ-15 תמכו בה.

הסנאט של אוניברסיטת בן גוריון מורכב מקבוצה של פרופסורים בכירים במוסד, שנבחרים על ידי הסגל האקדמי.

הסנאט פועל תחת הרקטור, כזרוע האקדמית של האוניברסיטה ובסמכותו לקבל החלטות הרלוונטיות לתחום האקדמי. הנהלת האוניברסיטה, היא הזרוע התפעולית שלה – והיא זו שהציגה את ההצעה בפני הסנאט להחלטתו.

גורמים שהשתתפו בדיון  מספרים שהיה יצרי וסוער, ובסופו כאמור נדחתה ההצעה.

לפי הדיווח, הדיון התקיים לאחר שהמועצה להשכלה גבוהה (-המל”ג) הזמינה ב’קול קורא’ הצעות, להקמת קמפוסים בהפרדה בצפון, מרכז ודרום הארץ. זאת, במסגרת מאמץ לאומי ותוכנית רב שנתית שמטרתם לקדם אוכלוסיות מוחלשות ללימודים בהשכלה גבוהה, ערבים, בני העדה האתיופית וחרדים.

כדי להגיש הצעה ל’קול קורא’, חברו יחד שישה מוסדות אקדמיים בדרום, שהגישו את ההצעה שזכתה. הכוונה הייתה שכל אחד מהמוסדות ילמד ויהיה אחראי בקמפוס העתידי על תכנית לימודים אחת או יותר. תוכניות שאמורה הייתה להיות בחסות אקדמית של אוניברסיטת בן גוריון הייתה לתואר בסיעוד.

הודעה על הזכייה מסרה אוניברסיטת בן גוריון כבר במהלך חודש ספטמבר האחרון. התוכנית שבהצעה הייתה לקמפוס בהפרדה, שיפעל לצד הקמפוס הקיים וכעת היא הוגשה לאישור הסנאט.

לפי ‘מעריב’, בעקבות תוצאות ההצבעה אתמול עולות הרבה שאלות: הראשונה – מה המשמעות המשפטית של חזרה מההצעה שהועברה בקול קורא? למה האוניברסיטה השתתפה בקול קורא והגישה הצעה לפני שקיבלה את אישור הסנאט? והאם חמש השותפות לבן גוריון בהצעה שזכתה ימשיכו בתוכנית בלעדיה?

ארבלי מוסיף וכותב ב’מעריב’: “עניין מהותי הרבה יותר, שנוגע בלב ליבו של השסע בין חרדים לחילוניים בחברה הישראלית, מעלה את התהייה, האם האליטות בישראל מעוניינות באופן אמיתי וכנה במעורבות ושותפות חרדית בחיים בישראל, בהשכלה ובמשק? או שמדובר רק במילים ריקות שמעשים בצידן אין?”

מהמל”ג נמסר בתגובה ל’מעריב’: בוחנים את המשמעויות הנובעות מהחלטת האוניברסיטה.