בריאיון ליונית לוי וג’ונתן פרידלנד בפודקאסט Unholy, ראש המוסד לשעבר, יוסי כהן, אומר כי הוא תומך בשינוי במדינה לאחר תום המלחמה – כולל קיום בחירות.
“אני סבור שעכשיו זה לא הזמן לדון בהחלפת ממשלה, אבל אני כן מאמין שאחרי המלחמה צריך לקרות פה שינוי גדול”, אמר כהן. “אחת מהתוצאות של המלחמה ללא ספק תהיה שהרבה מהדמויות המעורבות, שחלקן כבר לקחו אחריות, יוחלפו. הפוליטיקאים צריכים להבין שאנחנו לוקחים צעד גדול לשינוי בזירה הישראלית מכאן והלאה. וכן, גם אם זה אומר בחירות”.
הטענה שבדרג המדיני לא מעוניינים לסיים את המלחמה, כדי לא להתמודד עם הלקחים שיגיעו אחריה, עלתה לא מעט לאחרונה. כהן שולל אותה ואומר: “כל יום נוסף שישראל ממשיכה להילחם היא החלטה זהירה, ולא כזו שנובעת מאינטרס פוליטי. אני לא מאמין שהממשלה מעוניינת בהימשכות המלחמה לטובת החוסן הפוליטי שלה”.
על הפגנות השמאל הקיצוני אמר: “הסיטואציה הזו היא מורכבת והיא השפיעה על כל אחד מאיתנו. אני ער לקולות ולהפגנות, אבל אני חושב שלהתחיל קמפיין פוליטי בזמן שישראל מתמודדת עם אובדנות ועם חטופים זה יותר מדי. יש לנו מספיק זמן להחליף את הדרג המדיני והצבאי, וזה לא עכשיו – אבל זה אולי בעוד כמה חודשים”.
אם כבר מדברים על החלפה – כהן הוא אחד מאלה אשר מיצבו את עצמם בתור מועמד אפשרי לתפקיד ראש הממשלה. הוא אמנם פרש מתפקידו ב-2021, אך ממשיך להיות דמות מרכזית בציבוריות הישראלית, באמצעות ראיונות לתקשורת ומעורבות במשא ומתן הישראלי, כולל על השבת החטופים.
בריאיון הוא מספר כי עוד לא החליט על התמודדות רשמית, אך האפשרות בהחלט נמצאת על השולחן מבחינתו.
“עוד לא החלטתי אם אני נכנס לפוליטיקה, אבל אני כן קשוב לסביבה ומבין את הציפיות. זה לא דיון שאני מתעלם ממנו, פשוט אין לי דדליין כי אני לא זה שמחזיק את השעון. אף אחד לא יודע כמה זמן המלחמה תימשך ומה יהיו התוצאות”, אומר כהן.
“במשך 40 שנה שירתתי את המדינה שלי מבלי לצפות למשהו בתמורה, חלקית כי הציבור לא היה מודע לתרומה שלנו, אבל להנהיג את המדינה היא אחריות עליונה, וזו בחירה לא קלה שעוד לא קיבלתי”.
כהן מתייחס גם לנטיותיו הפוליטיות: ״גדלתי בבית מאוד ליברלי, אבל אני נוטה ימינה בכל מה שקשור לאיומים על ביטחון המדינה. נאבקתי באויבים שלנו כל חיי ואני מתכנן להמשיך לעשות את זה. בדברים האחרים, אני מאוד ליברלי בנוגע לאופן שמדינת ישראל צריכה להתנהל, בענייני זכויות אדם, מגדר, שוויון וכדומה. החברה הישראלית כל כך מגוונת וצבעונית, עלינו להיות ליברליים כדי להתאחד בשונות הזו”.
על המחדל שהוביל ל-7 באוקטובר הוא אומר: “אין ספק שיש פה כישלון אסטרטגי גדול. אני חושב שהאמינו פה שדבר כזה עשוי לקרות, אבל זה נפסל, כי חשבו שזה אולי תרחיש דמיוני מדי”.
מה שתרם לתפיסה השגויה הזו היא סוגיית העברת הכסף לעזה דרך קטאר. המטרה הייתה לחזק את האוכלוסייה הפלסטינית ברצועה במחשבה ששגשוג יניא את חמאס מלפתוח במלחמה, וההעברה עצמה בוצעה בימיו של כהן במוסד. היום הוא מודה שזו הייתה החלטה לא נכונה.
“זו הייתה טעות לבנות את התשתית של העברת הכספים דרך קטאר כדי להרתיע את חמאס. הרעיון היה לפצל בין ארגון הטרור חמאס לתושבי עזה ולבנות לאזרחים חיים טובים יותר”, מסביר כהן ומדגיש: “המשלוחים היו מיועדים לציבור הפלסטיני במטרה לסייע להם, ולא העברנו לחמאס כסף בצורה ישירה בשום אופן. היה שליח שהיה אחראי לוודא שהכסף מחולק למי שזקוק לו ולא מוחרם על ידי חמאס. בדיעבד, זו הייתה טעות, ואני חשבתי שצריך לעצור את זה. אין שום דרך לוודא שהכסף לא מגיע לחמאס”, הוא מודה. “גם במשבר ההומניטרי הנוכחי שבו מופעל עלינו לחץ אדיר, בלי ברירה אנחנו מכניסים ציוד בלי לדעת אם יגיע ליעד הרלוונטי”.
הוא סבור שעסקת חטופים תקרה – במחיר מאוד גבוה: “אני מאמין שהמדינה דוחפת גם היא לעסקה הטובה ביותר. עם זאת, הזמן חולף, המצב ההומניטרי קשוח והחורף סוער – ועלינו להזדרז. אנחנו נאלץ לשלם מחיר, והוא יהיה גבוה כי נקודת הפתיחה שלנו בשביעי הייתה נמוכה מאוד. אני לא אומר שצריך לשלם כל מחיר, אבל חמאס יודע שניתן לו הרבה כדי להחזיר את הנשים והגברים שעוד בשבי”.
גורל תהליך הנורמליזציה עם סעודיה עוד לא ברור, אבל לטענת מי שביקר לא פעם במדינת המפרץ – יש סיבה לאופטימיות גם אחרי המלחמה. לדבריו, “כבר נאמר בפומבי שהם מכירים בישראל ושאנחנו עומדים בתנאים לנורמליזציה. העיקר של ההסכם הוא מול האמריקנים, זה לא רק בין ישראל לסעודיה, וזה באופן משמעותי תלוי בהם. הסכמנו שאנחנו הולכים לכיוון משא ומתן ואנחנו מתקרבים לזה. בסוף הדרך יש אור גדול, והוא תרחיש שבו מדינות ערב נעשות ידידות של ישראל”.
כהן התייחס גם לפתרון שתי המדינות – ההסכמה שאליה דוחפת ארצות הברית גם בימים אלו, כדי לסיים את הלחימה ולהביא לשלום באזור. כהן מסכים שהמצב הנוכחי אינו בר קיימא, אך גם מזהיר שעם פרטנר הנוכחי יהיה קשה להגיע להסכמות. “אני חושב שעלינו לנהוג אחרת, אבל בשביל זה הרבה צריך להשתנות. הרשות הפלסטינית כפי שהיא היום לא בנויה להקים מדינה פלסטינית לבדה, יש שם משבר סמכות גדול ושחיתות גדולה. לנהל משא ומתן על מדינה פלסטינית עם גוף שבקושי עומד זה מגוחך, ויש שם רבים שתומכים בחמאס. בגישה הזו אי אפשר להיכנס לחדר ולדון, אז צריך הרבה שינויים דרמטיים – בשני הצדדים – כדי שזה יקרה”.
כהן אמר את הדברים על אף שראש הממשלה עומד על כך שלא תהיה מדינה פלסטינית. אולם הוא הזכיר שגם נתניהו תמך פעם בפתרון הזה: “ההיסטוריה משתנה כל הזמן, וזה היה נתניהו שעמד על הבמה בנאום בבר אילן. כשהייתי היועץ לביטחון לאומי נסענו לבית הלבן וניסינו לבנות מסגרת למשא ומתן לפתרון שכזה. במציאות של היום, אנחנו במצב של שלוש ישויות – עזה ששייכת לחמאס, יהודה ושומרון שמוחזקת במשותף, ומדינת ישראל באמצע, ויש לנו המון על מה לגשר לפני שבכלל נוכל לפתור את הסוגייה הזו. שאלת שתי המדינות כל הזמן נוכחת, ויש כל הזמן מי שמנסה לדחוף אותה, אבל להקשיב לאמריקנים זה דבר אחד, ולהיות מציאותי זה דבר אחר”.