תביעה: סורבה ב’כללית’ לעבור קולונוסקופיה ואובחנה כחולת סרטן

האם הזנחה קשה ומעקב רפואי רופף אחר תושבת רחובות, בת 60, שהתלוננה שוב ושוב על כאבים ודימומים, הובילו בסופו של דבר לזיהוי מאוחר של סרטן בשלב מתקדם, ולקיצור משמעותי בתוחלת חייה?

דבר ראשון בקלפי: מה תעשו אם תהיה אזעקה כשאתם בוחרים?

טענה זו כלפי רופאי קופת חולים ‘כללית’ ובית החולים ‘הלל יפה’ בחדרה, מפורטת בתביעה לפיצויים, בגין רשלנות רפואית שהוגשה לאחרונה על ידי האישה, באמצעות עורכי הדין רן שפירא ואריאל גולד, ממשרד עורכי הדין אלמוג-שפירא.

לדברי עו”ד שפירא, התובעת – נשאית הפטיטיס B, הסובלת מיתר לחץ דם – אמורה הייתה לבצע מעקב רפואי רצוף, הן בשל גילה והן עקב מות אביה מסרטן המעי הגס.

מעקב זה, על פי הפרקטיקה הרפואית, כולל בדיקות קולונוסקופיה תקופתיות תכופות.

בשנת 2018 עברה האישה בדיקת קולונוסקופיה בבית החולים ‘הלל יפה’ שדווחה כתקינה, אך על פי התביעה לא כללה את כל מרכיבי הבדיקה הרצויים, לא נערך סביבה רישום רפואי מסודר, ולא נשמר ממנה כל תיעוד מצולם לצורך מעקב בעתיד.

במקביל ביצעה התובעת בדיקה שהעלתה כי סבלה באותה עת מדלקת בקיבה, אך לא נמסר מה הייתה הסיבה לבדיקה זו.

שנה מאוחר יותר, התלוננה האישה על צרבות בפני רופא המשפחה מ’הכללית’, אך לא ניתן לה כל טיפול.

בינואר 2020 החלה האישה לסבול מיציאות דמיות, עייפות וכאבי גב, ובעקבותיהם פנתה לרופא המשפחה וביקשה הפנייה לבדיקת קולונוסקופיה חוזרת. הרופא, כך על פי התביעה, סירב להפנותה לבדיקה. האישה, כך נטען, לא הסתפקה בתשובה זו, והציעה לקיים את הבדיקה באופן פרטי, אך רופא המשפחה התעקש כי אין בכך כל צורך.

כיצד אני יכול להזדהות בקלפי? מהן שעות הפתיחה של הקלפיות?

לדברי עו”ד שפירא, עוד באותו החודש פנתה האישה למיון בית החולים ‘הלל יפה’ והתלוננה על דמם טרי ביציאה וכאבי גב. בעקבות תלונותיה בוצעה לה בדיקה רקטלית חלקית, ונקבע כי היא סובלת מטחורים.

לדברי עו”ד שפירא, התיעוד הרפואי של בדיקה זו חסר, ולא נרשמו ממצאים שעלו בה, בניגוד לפרקטיקה הרפואית המקובלת.

שבוע לאחר מכן ובעקבות העובדה שהדימום נמשך, פנתה האישה לבדיקת פרוקטולוג ב’כללית’, שדיווח כי לא ניתן לראות היטב את האזור, ושלח אותה לניתוח לקשירת טחורים, שגם לגביו, כך נטען, לא נמצא כל רישום רפואי.

בתביעה נטען עוד, כי יום לאחר הניתוח, ביקרה האישה אצל רופא המשפחה ב’כללית’, אשר נמנע מלציין בפניה את החשיבות הרבה במעקב אחר מצבה, והסתפק בהמלצה לביצוע ייעוץ במרפאת כבד (!), בעוד 5 חודשים.

על פי הנטען, חמשת החודשים עברו, זמן יקר במונחים של מחלת הסרטן, במהלכם המשיכה האישה לסבול מכאבים ומדמם, ונבדקה אצל פרוקטולוג ב’כללית’, אך זה לא שלח אותה לביצוע בדיקות, והסתפק במתן טיפול תרופתי.

כזה עוד לא היה: התוכנית של שמואל גרינברג בבית שמש נחשפת

בכתב התביעה מדגיש עו”ד שפירא כי למעלה מחצי שנה ממועד ניתוח קשירת הטחורים, שבה האישה וביקשה מרופא המשפחה הפנייה לבדיקת קולונוסקופיה, אך גם הפעם היא סורבה, בטענה כי הדבר מיותר, גם אם הבדיקה תתבצע באופן פרטי.

לאחר בדיקה נוספת שהתקיימה ביולי 2020 על ידי רופא כבד ב’כללית’, הוא ציין כי האישה ממשיכה לדמם, אך משום מה המליץ לה על המשך מעקב רק בעוד חצי שנה (!). לדברי עו”ד שפירא, גם רופא זה לא עשה כל מאמץ להקדים את ביצוע בדיקת הקולונוסקופיה, או לטפל בבעיית הדימום והכאבים הממושכים שמהם סבלה האישה.

רק בחודש ספטמבר 2020 עברה התובעת בדיקת קולונוסקופיה, שהעלתה ממצאים של טחורים פנימיים וממצא חוסם בגובה 12-14 ס”מ. בעקבות הממצאים, נלקחה ממנה ביופסיה, ונמצא כי היא סובלת מסרטן מסוג קרציומה.

למחרת אושפזה האישה בבית חולים ‘מאיר’, ושם עברה בדיקת CT שתוצאותיו הראו גידול סרטני ברקטום המאופיין בגושים בקוטר 8 מ”מ. בבדיקת MRI בבי”ח מאיר נמצא כי הגידול משתרע לאורך 6 ס”מ במעלה המעי הגס.

בעקבות הממצאים, נשלחה התובעת ל-5 הקרנות. כשבוע לאחר מכן עברה ניתוח לכריתת רקטום, ושני ניתוחים נוספים במעי. לאחר מכן היא נשלחה ל-9 סבבים של טיפול כימותרפי, אך טיפולים אלה הופסקו, בשל אי סבילות של האישה ורעילות קשה.

אל כתב התביעה צורפה חוות דעת רפואית מאת פרופ’ רויטל קריב, מומחית ברפואה פנימית וגסטרואנטרולוגיה. פרופ’ קריב קבעה כי התנהלות צוות רופאי ביה”ח ‘הלל יפה’ וקופ”ח ‘כללית’ הייתה רשלנית וגרמה באופן ישיר לנזקיה הקשים של האישה.

לדבריה, איכות בדיקת הקולונוסקופיה שבוצעה בביה”ח ‘הלל יפה’ בשנת 2018, והתיעוד הרפואי שנמסר בעקבותיו, לקו בחסר, ובשל כך החמיצו הרופאים את הנגע הטרום סרטני (פוליפ) שהתפתח באזור, ויכול היה להיכרת.

פרופ’ קריב קובעת עוד, כי הגוש שאותר לבסוף בגוף האישה, הוא, בסבירות גבוהה, מקור הדימום שממנו סבלה לאורך כשנתיים. לדבריה, העובדה שהגוש כמעט חסם לחלוטין את המעי מעידה על גדילה איטית וממושכת.

פרופ’ קריב קובעת עוד, כי ביצוע בדיקת רקטוסקופיה באותו שלב, הייתה יכולה לאתר את הממצאים, ובכל מקרה יש לבצע בדיקות קולונוסקופיה במרווחים קבועים לאנשים בסיכון, כמו במקרה הנדון של התובעת.

בנוסף, קבעה פרופ’ קריב, כי הפרוקטולוג שטיפל באישה מטעם קופ”ח ‘כללית’ התרשל, משום שלא הפנה אותה לקולונוסקופיה, הסתפק בביצוע קשירת טחורים ולא ביצע מעקב אחריה לאחר ביצוע הניתוח.

עו”ד שפירא טוען, כי רשלנותם של רופאי קופ”ח ‘כללית’ ו’הלל יפה’ היא זו שהביאה לאיחור משמעותי באבחון מחלתה של האישה. בעקבות איחור זה נאלצה האישה לעבור ניתוחים מורכבים וטיפולים אינטנסיביים, שהסבו לה נזקים חמורים, ופגיעה משמעותית בתוחלת חייה ואיכותם. לדבריו, עד היום סובלת האישה מבעיות מעיים קשות, חולשה כללית, וכאבים מפושטים בכל הגוף ובמיוחד ברגליים.

בתביעה, שהוגשה בימים אלה, מבקש עו”ד שפירא מבית המשפט, לחייב את בית החולים ‘הלל יפה’ המופעל על ידי משרד הבריאות, ואת קופת חולים ‘כללית’, לפצות את התובעת, בסכום המקסימלי שבסמכותו – עד 2.5 מיליון שקלים.

התביעה הוגשה לאחרונה לבית המשפט השלום בתל אביב. טרם הוגש כתב הגנה.

הלל יפה בתגובה לחדשות 12: “כתב התביעה התקבל בשבוע החולף וייבדק לעומקו. בית החולים יגיב בערכאות המתאימות”.

קופ”ח כללית:  “כתב התביעה התקבל רק לאחרונה ותגובה מפורטת על כך תינתן במסגרת ההליך המשפטי”.