“האביב החסידי”: המונים במעמד ההיסטורי של ‘אשדוד התורנית’

ניחוחות של מהפך: כנס הבחירות שנערך אמש על ידי מפלגת ‘אשדוד התורנית’ באודיטוריום ‘בית מלכה’, הצליח לסחוף אליו המונים מכל החוגים – חסידים, ליטאים וספרדים, שיצאו מהמקום טעונים באנרגיות וברצון עז להביא לשינוי.

את הכנס פתח העסקן הבעלזאי הרה”ח ר’ אליקים שטארק, שעמד בדבריו על אבני האפוד שבהן היו אמנם השבטים חלוקים, ‘ששה משמותם על האבן האחת’, בנפרד, אך בחושן היו 12 השבטים יחדיו.

“גם כאן הגענו לפיצול, שנכפה עלינו, אך הפיצול הזה מסמל את האחדות. כפי שמתפללים בבתי כנסת נפרדים – ופעם הדבר לא היה מובן מאליו שכן ספרי השו”ת מלאים בדיונים בנושא – כך גם ניתן לפעול במסגרות פוליטיות נפרדות להעצמת הכח ולהבאת ביטוי לכל הקהלים, וכך להביא לאחדות”.

שטארק חלק שבחים ליו”ר ‘אשדוד התורנית’ אפרים וובר, וציין כי מדובר ב’ערב הצדעה’ למי שזוכה להערכה מקיר לקיר בקרב כל הקהלים בעיר ומחוץ לה.

“הוא מעורב עם הבריות, תמיד רגוע, מקרין סביבו רק טוב”, אמר וציין כי  וובר הוא חבר המועצה היחיד שבבעלותו הרכב היקר ביותר: אוטובוס ציבורי…

נציג הציבור הכלל חסידי, יהושע טננהויז, נשא דברים קצרים בהם קרא לשים סוף לפטרונות. “מצב שבו יש מי שמחליט עבור אחרים הגיע זמנו שיעבור מן העולם”, אמר וסיפר: “אני ניהלתי את ישיבת גרודנא, לאחר מכן את סמינר הרב שרייבר, ובמסגרת תפקידי אצל הרב פרוש למדתי שצריך לענות לכל מי שפונה אליך, כשעצם המענה מהווה חמישים אחוזים מהפתרון. ואת השאיפה הזו הבאתי עמי למועצה, לייצג את כולם ולסייע לכולם”.

הרב אברהם חיים ברנשטיין, חבר ועדת הרבנים שעמדה לצד הנציגות הפוליטית בעיר בשנים האחרונות, סיפר לציבור את השתלשלות הארועים שהובילו לפיצול, ותיאר כיצד היו כאלו שעשו הכול בכדי לדחוק את חסידי בעלזא ואת הציבור הכלל חסידי החוצה, “ולאחר שהדבר קרה הם זועקים: מחלוקת. אך אם הוציאו אותנו החוצה, נדע לפעול בצורה נכונה ולהביא למיקסום הכח של כל ציבור”.

ח”כ ישראל אייכלר העלה נשכחות מהימים הראשונים של ההתיישבות החרדית באשדוד, וציין כי יום למחרת הבחירות כבר תעבוד הנציגות החרדית כולה שכם אחד, אם כי “הוכח כבר כי בכדי שהקהילות יקבלו את היחס הראוי יש לרוץ בנפרד ולאחר מכן כבר יודעים להכיר בכוחן. זה קרה במ”ט עם הציבור הליטאי, קרה בהמשך בריצה הנפרדת לרשויות, ויקרה גם הפעם באשדוד”.

אגב, חשף כי הוא משמש עדיין כמזכיר ‘דגל התורה’ הארצית, תפקיד שניתן לו בידי הגרא”מ שך זצ”ל בעצמו, בעת שבעלזא חברה לציבור הליטאי בבחירות הידועות בתשמ”ט אז הוקמה מפלגת ‘דגל התורה’, שיצאה לדרכה במטרה להוכיח את כוחם של בני התורה והיום היא הפכה למפלגה הגדולה והמשפיעה ביותר. פרט נוסף אותו ציין אייכלר, הוא שמי שזיהה את יכולותיו של ראש העיר יחיאל לסרי והביא לתמיכה הראשונית של הציבור החרדי בו, היה לא אחר מאשר וובר, שהמשיך עם תמיכתו העקבית גם כאשר יתר השותפים ביקשו לקדם ‘דילים’ אחרים.

ח”כ אליהו ברוכי, יליד אשדוד, עמד על כוחם של חברי המועצה שמסוגלים לחולל גדולות ונצורות, לשעה ולדורות. הוא הזכיר כי מי שבלם את הבניה לגובה ברובע ג’, תוכנית שביקשה לצמצם את התרחבותו של הציבור החרדי בעיר “היה ר’ משה בורשטיין ז”ל, אז חבר מועצה, שזכות התרחבות הציבור החרדי בעיר נזקפת לו”.

בכנס המרשים נשא דברים מאלפים המשפיע הרה”ג רבי יחיאל צוקר, מחבר סדרת הספרים ‘להאיר’ ומנווט דרכם של סמינרי ‘שרייבר’, שהציג את הסיבות לפיצול ללא כחל ושרק.

“אני הוא בעל המחלוקת”, אמר וחשף כי הוא זה שביקש להכליל ציבורים שמשום מה היו כאלו שסברו שאין להם זכות לייצוג, כאשר רק בזכות הדרישה הזו – שביקשה בסך הכל למקסם את כוחו של הציבור החרדי כולו – יצאה לדרכה הריצה הנפרדת עליה הוחלט יום לפני יום הכיפורים – “וזה, משום שהמטרה היא להביא לאחדות. מצב שבו ישנה מפלגה אחת שנותנת ביטוי רק לחלק מהציבור והיא כופה דעתה על אחרים, רחוקה מלהיות אחדות”.

לסיום קרא ר’ מוטי זורגר לציבור להתגייס, ולהוכיח את כוחו של הציבור הכלל חסידי שעד כה לא היה לו זכות ביטוי.

“זהו האביב החסידי”, אומרים במטה ‘אשדוד התורנית’ שם הופתעו מהאנרגיות שהורגשו במהלך הכינוס ומהירתמות הציבור לאחריו.

“אין ספק כי עם התלהבות כזו כפי שחשנו בה, הרשימה החדשה תזכה בע”ה להצלחה, ואכן באשדוד יתחיל משהו חדש”.