מאז טבח שמחת תורה עולה מהציבור הרחב זעקה אדירה לאחדות. החיילים בחזית משוועים לה, והאנשים בעורף מייחלים לה. נדמה היה שנוצר קו הפרדה ברור בין השיח שהיה פה קודם המלחמה לשיח שצריך להתקיים בינינו אחריה.
היו שניסו כבר בשבועות הראשונים של המלחמה לחזור לאותו שיח בוטה ומפלג, אבל התגובה הציבורית בלמה אותם. הציבור הבהיר בדרך הברורה ביותר שהוא דוחה זאת על הסף ותובע מכולם לחפש את המאחד והמחבר בין חלקי העם. גם החיילים שיצאו לחופשות קצרות העבירו מסר חד לכל הגורמים שעכשיו מצפים מכולם לומר אך ורק מסרים של אחדות וקירוב לבבות.
אבל כבר אז היו סימנים ברורים שגורמים מסוימים אינם מוכנים לקבל את התביעה הזאת. להם היו תכניות אחרות, ולא היה נראה שהם מסכימים לוותר עליהן. גם כסף גדול חיכה לרגע הנכון, שיוכל לשטוף את הארץ בעוד קמפיינים של שנאה והתססה.
הגורמים הללו התחממו על הקווים בשעה שכולנו ייחלנו לאחדות השורות.
לא בשם העם
וכצפוי, אנחנו שרויים שוב בעיצומו של קמפיין נגטיבי שאי-אפשר להימלט ממנו. כמות הכסף המושקעת בו עצומה, וכל מטרתו להרים מחדש את חומות העוינות בין חלקי העם. הכול כשר להשגת המטרה. לפגוע במאמץ המלחמתי. להשתמש במשפחות החטופים. להשמיץ את ישראל בעולם. להציג את המלחמה שאין צודקת והכרחית ממנה כמוּנעת על-ידי אינטרסים פוליטיים.
ואתה שואל את עצמך, איך אפשר לעמוד מול מכונות תעמולה כאלה, שגם חלקים גדולים בתקשורת נרתמים אליה בחדווה? איך הכמיהה של העם לאחדות ולשיח שפוי ומכבד יכולה לבלום קמפיין משומן ועתיר משאבים כל-כך?
אנחנו מאמינים בכוחו של האור לגרש את החושך. בחסידות מודגש שאפילו מעט אור דוחה הרבה חושך. ועם זה, דיי בטיפת בוץ אחת לטנף את המפה הצחורה ביותר. פירור אחד של פסולת הופך את המנה היוקרתית ביותר למאוסה. האם כוח האחדות יכול לגבור על כוחות השנאה והשיסוי?
ייתכן שבטווח הקצר הכוחות השליליים יגברו, אבל לטווח הארוך אנחנו בטוחים שהכוחות החיוביים יתעצמו ויכריעו. אי-אפשר להפריח סיסמאות פילוג ושיסוי בשם העם, בשעה שהעם תובע את ההפך, את האחדות והחיבור.
שיח של הקשבה
כל מי שאינו רוצה לחזור לאותו שיח רעיל שהיה פה לפני המלחמה צריך להתגייס להדברת הפלגנות. לא לצרוך תקשורת שמלבה את פירוד הלבבות. להשמיע מעל כל במה אפשרית את הדרישה לחדול ממלחמות האחים. לבנות בימות שבהן יכול להתקיים שיח של הקשבה, הבנת כאביו של הזולת, וחיפוש פתרונות בכוחות משותפים.
אנחנו שומעים מהחיילים איך חיים יחדיו בשלום ובהרמוניה בעלי דעות שונות, ואיך מתאחדים כולם למען המטרה המשותפת. מה שנכון בקרב נכון גם באזרחות. אנחנו עם אחד ויש לנו גורל משותף. נכווינו קשה מאוד אחרי שנה של קרע פנימי. אסור לחזור לשם. הבה נוכיח שיצר האחדות יגבר וינצח ויביא לנו את הגאולה השלמה.