היועמ”שית לבג”ץ: ללא חידוש הפטור – חובת גיוס חרדים מאפריל

היועמ”שית מסרה את עמדת המדינה לבג”ץ: החל מתחילת חודש אפריל, אם לא יקודם חוק גיוס – לא תהיה מניעה לגיוס חרדים • “מדובר בסוגיה רגישה ומורכבת מאין כמוה, בייחוד בעיצומה של מלחמה” • “לא יהיה מקור סמכות חוקי המאפשר הימנעות גורפת מהליכים לגיוס בני הישיבות”

היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב מיארה, הודיעה היום (רביעי) לבג”ץ כי אם הממשלה לא תאשר מחדש עד סוף החודש הבא פטור מגיוס – תחול חובת גיוס בני ישיבות לצה״ל.

בהרב מיארה מסרה את עמדת המדינה: “החל מ-1 באפריל 2024, בלא קידום חקיקה על ידי ממשלת ישראל, אין בסיס חוקי להימנעות גורפת של המדינה מגיוס בני ישיבות”.

היא ציינה, כי “הסדר חקיקה חדש, בנוגע למעמדם של תלמידי ישיבות ובוגרי מוסדות לימוד חרדיים, לא קודם בלוחות הזמנים שנקבעו בהחלטת הממשלה. ולפי הנמסר מן הדרג המדיני הבכיר, לעת הזאת גם לא ניתן לנקוב בלוח זמנים להשלמתו”.

בהרב מיארה מסרה את עמדת המדינה בתגובה לעתירות שהגישו לבג”ץ התנועה לאיכות השלטון ו’אחים לנשק’ –  בדרישה לגייס את בני הישיבות החרדיות.

בתגובה נכתב עוד: “ממשרד ראש הממשלה וממשרד הביטחון נמסר כי הגם שלא התגבש עד כה הסדר חקיקתי בנוגע לתלמידי הישיבות ובוגרי מוסדות לימוד חרדיים, הרי שמתקיים בעת הזו שיח אינטנסיבי בין כל הצדדים הרלוונטיים, בניסיון להגיע למתווה אפשרי שיכלול התייחסות הן להארכת תוקפה של החלטת הממשלה, הן להשלמת חקיקה בכנסת של הסדר חדש”. עם זאת, צוין בתגובה שלפי שעה אין מתווה להצהיר עליו.

היועמ”שית מציינת: “מדובר בסוגיה רגישה ומורכבת מאין כמוה, בייחוד בעיצומה של מלחמה ובתקופת כהונתה של ממשלת חירום לאומית. על כן, בשים לב לאופיו של השיח המתקיים, אף עוד לא ניתן לנקוב בלוח זמנים סופי לקבלת החלטות בסוגיה”.

היא מציינת, כי “עם פקיעת תוקפה של ההחלטה, וככל שלא יוארך תוקפה של ההחלטה, בהחלטה חדשה שתעגן לוחות זמנים להשלמת חקיקה ראשית עד יום 30.6.24, לא יהיה מקור סמכות חוקי המאפשר הימנעות גורפת מהליכים לגיוס בני הישיבות. כלל גורמי המדינה המוסמכים יהיו מחויבים לפעול בהקשר להליכי הגיוס בהתאם לדין”.

בהרב-מיארה מבקשת להגיש תגובה מעודכנת בעוד כחודש מתוך הערכה שעד אז יתברר האם מקודמים הליכים לחקיקת חוק הגיוס.

“בעוד כחודש ימים גם יוכל בית המשפט הנכבד לשקול פעם נוספת, בהתאם לעדכון שיימסר ולתמונה המלאה כפי שתתברר, את הבקשות למתן צווי ביניים אשר עד כה נדחו במסגרת העתירות שבכותרת ולשקול אם להרחיב את ההרכב הדן בעתירות שבכותרת והאם לפעול באופן שפעל בשעתו ההרכב המורחב שהוציא את צווי ביניים בשנת 2014 במסגרת העתירות בבג”ץ שהוגשו ב’תקופת הביניים’ הקודמת, שגם בה לא עמד בתוקפו הסדר ייחודי לעניין גיוס תלמידי ישיבות ובוגרי מוסדות לימוד חרדיים”.