לעשות את שנת השמיטה במחיצת גדולי הדורות

אליעזר היון
|
י"א תשרי התשע"ה / 05.10.2014 14:15
מה הקשר בין השמיטה לפירות הצומחים בשבתות השנה? האם יש קשר בין השנה השביעית ללימוד תורה? ספר חדש הכולל מאות מאמרים מגדולי הדורות על שנת השמיטה בהוצאת מכון ‘משנת החפץ חיים’

ספר חדש מבית ‘מכון משנת החפץ חיים’: עם היכנסה של השנה השביעית מפרסם המכון ספר חדש בשם ‘השמיטה במחיצת גדולי הדורות’ הכולל מאות  מאמרים רעיונות ביאורים ופירושים בדבר מצות השמיטה. ספר זה יוצא  לאור על ידי המכון בראשות הרב נתן צבי ירום, ומצטרף לשאר ספרי המכון: התפילה במחיצת החפץ חיים. השבת במחיצת החפץ חיים והימים הנוראים במחיצת החפץ חיים. קנו להם שם כבוד  בבתי הכנסת ובהיכלי הישיבות הקדושות.

מתוך הקדמת המחבר: הורתו של ספר זה תחילתו בטרם סיומה של שנת השמיטה דאשתקד [תשס”ח], עת בקשתי בחנויות ספרי הקודש, ליקוט אמרי בינה וחכמה על עניני השמיטה, בכדי שאוכל לטעום בקצה המטה מעט מיערת הדבש של מצוה זו, ולהטעים אף לילדי. אך כשנוכחתי, כי כמעט ואין בנמצא דבר שכזה, שינסתי מותני, להוציא את רעיוני זה מן הכח אל הפועל. ובס”ד בפרוס שנת השמיטה הנוכחית, זכיתי לברך על המוגמר, ולהגיש בפני הלומדים ספר נאה זה, למען יוכלו גם הם לחוש מעט את הטעם הנ”ל.

חוד החנית במצות השמיטה, הוא ביסוס האמונה והבטחון בה’ יתברך בלי שום פשרות, אדם המגיע לדרגה שהוא מפקיר את נכסיו, מפקיר את עצמו, ומשליך על ה’ יהבו, הוא ספר מוסר מהלך על מידת האמונה והבטחון אליו יכול האיש הישראלי להגיע. והנה ידוע המעשה הנורא באלשיך הקדוש, שבדרשתו בפני תלמידיו הקדושים על ענין השמיטה, חיזק את מדת הבטחון בה’, באמרו, כי מי ששם מבטחו בה’ לגמרי אינו צריך לדאוג לכלום, וכל כמה שהאדם בוטח יותר בה’, כך הוא צריך לעשות פחות. אחד משומעי לקחו היה יהודי תמים שהיה חוטב עצים ומוכרם, ובקושי היה מפרנס את בני ביתו, ומששמע את דברי האלשיך אמר לאשתו, ‘מחר אפסיק לעבוד, ואלך ללמוד בבית המדרש, והקב”ה ישלח לנו כדי פרנסתנו’. וכאשר אמר כך עשה, למחרת הלך לבית המדרש לעסוק בתורה, ולא יצא כלל לעבודתו.

סוסו של חוטב העצים שהורגל שכל יום בעליו מנהגו ליער, המתין לאדונו, וכיון שראה כי בעליו מתאחר, החל ללכת לבדו אל היער בדרך אשר בו הורגל. בה בעת, עבר שם נכרי אחד, וחפר ומצא אוצר גדול של אבנים טובות ומרגליות. עודו תר אחרי אפשרות לשאת את משאו, וישא עיניו וירא, והנה עגלה רתומה לסוס לפניו. מיד העלה את האוצר על גבי העגלה, והחל לנהגה בדרך לביתו. אולם בדרך נפל ענף עץ עבות על ראשו של הנרי, והרגו. הסוס, שנותר שוב ללא מנהיג, ורגיל היה לשוב לבית בעליו לפנות ערב, חזר כדרכו לבית בעליו. בני הבית שכמעט והתייאשו מן הסוס, הופתעו לגלות בתוך העגלה את האוצר. בשמחתם כי רבה החליטו לערוך סעודת הודיה לה’ ית’ על הטוב אשר גמלם. כאשר היהודי שב לעת ערב מבית המדרש ושמע מבני ביתו את אשר אירע, וראה את הסעודה הגדולה שהכינו בני ביתו, שמח שמחה גדולה. ומיד רץ לבית המדרש לספר הדברים לאלשיך הק’ ולבני חבורתו.

באותה שעה חלשה דעתם של תלמידי האלשיך, במה נגרע חלקם שהם לא זכו למופתים כאלו. השיב להם האלשיך: היהודי הזה שם באמת מבטחו בה’, ולכן זכה למה שזכה. אבל אתם אינכם מאמינים באמת, כי כדי שהקב”ה יעשה לכם נס שהוא מחוץ לטבע, צריך אמונה ובטחון אמיתית בהשם, ע”כ.

אמונה ובטחון חזקים שכאלו נוכל להשריש בעצמנו על ידי למודה וקיומה של מצות השמיטה, וכפי שיראו המעיינים בשער הסיפורים עד כמה זכו אנשים פשוטים לראות בחוש את ניסיו והשגחתו הפרטית של הקב”ה בעיניהם.

מהי השמיטה במחיצת גדולי הדורות?

שנת השמיטה קרבה ובאה, ועומדים אנו ממש בפתחה. לרבים מאיתנו אשר אין להם נחלה וקרקע בארץ. אינם חשים למעשה את מצות השמיטה. כמובן חוץ מהנהגות השמיטה במטבח ובדיני פירות ושמיטת כספים. ספרים רבים יצאו על שמיטה. והנה דא עקא שכמעט כולם ממש הם בדבר ההלכות או בביאורי משניות מסכת שביעית. דברי רבותינו הראשונים והאחרונים לא סודרו עד היום לכדי קובץ בליקוט עצום של כמאתיים מגדולי הדורות על עניני השמיטה.

מהיכן דליתם את הליקוט העצום?

במשך זמן רב חפשנו במאות ספרי רבותינו הראשונים והאחרונים. שכתבו בשלל מקומות על עניני שמיטה. ממפרשי התורה על פסוקי השמיטה וכן ממפרשי הש”ס וחידושיו בסוגיות השמיטה. כאמור מלאכה שלקחה זמן רב הן בליקוט והן בסידורו בכיח’ פרקים מעניני שמיטה.

כדרכנו בשאר הספרים שזכינו עד הלום להביא לדפוס. השתדלנו שלא לסטות כלל ועיקר מדבריהם של רבותינו גדולי הדורות. ובכך מובאים מאות מאמרים כלשונם ממש.

בימים האחרונים נכנסנו בקודש פנימה לרבינו הגדול רבי חיים קניבסקי שליט”א. כידוע רבינו מעורר בתקופה האחרונה רבות בלימוד עניני שביעית ושמיטה. הספר היה למראה עיניו ושמח מאוד. כאשר בקשנו ברכה להצלחה. הצביע רבינו על מספר פירות המונחים לפניו בגודל שאיננו טבעי ואמר: אתה רואה הנה וציויתי את ברכתי. שכניהם של מגדלי הפירות הללו לא זכו ליבול שכזה, אם כך ודאי שעבודה זו על עניני שביעית בכלל וציויתי את ברכתי. וברכנו להצלחה.

שמיטה