האם עולה ריח מהצד של ש”ס? • צמד הפרשניות חזרו ל’מנדי ביתאן’

אלי ביתאן: אחרי ארבעה חודשים אנחנו חוזרים לצמד הפרשניות שלנו…

שרי רוט: ברוכה השבה ענת…

ענת: שלום שרי, התגעגעתי…

שרי: ממש, אני מרגישה את המלחמה מאחורינו, אם אנחנו פה והחיים חוזרים למסלולם…

ענת סרגוסטי: לא, לא… המלחמה לצערי לא מאחורינו.

שרי: אני יודעת שלא…אבל תני לי קרן אור של אשליה…

ביתאן: לצערי, מנדי לא איתנו כדי לחגוג…

שרי: כן, תנחומים למנדי על פטירת אביו הצדיק.

ביתאן: כן. ובכן, מסיבת העיתונאים של נתניהו אתמול, בדבריו היתה איזושהי תחושת שישי באוקטובר, ככה לי היה… כאילו הוא כבר בתוך קמפיין: ‘שימו לב מי מפרסם נגדי מודעות’, ‘לוקחים אחריות, לא אחריות’, שרי מה את אומרת?

שרי: קודם כל קמפיין היה פה נראה לי מתחילת המלחמה וכל צד מאשים את השני. אבל אני רוצה להתרכז בנקודה אחרת והיא ההתייחסות של נתניהו לחרדים שנמצאים איתו בקואליציה, וזה בא לידי ביטוי בהתייחסות שלו לתקשורת החרדית. תאר לעצמך, שהיית מוצא איזהשהו סימן של זלזול של נתניהו בערוצים הגדולים 12, 14, 14 וכאן, לא משנה. כל המדינה היתה מורעשת.

ביתאן: לא מאמין שזה היה קורה. נתניהו שיזלזל בתקשורת?…

שרי: המקסימום הוא יכול לומר ‘הם מפחדים’, אבל להתייחס אליהם. פה, בעיתוי קצר של מיד אחרי שבת, הודעה לתקשורת החרדית: בואו למסיבת עיתונאים שלי, בירושלים! חלק מהעיתונאים מתגוררים בבני ברק, חלקם בכל מיני מקומות – איך בדיוק תתארגן כשאתה צריך להגיע לבידוק חצי שעה-שעה קודם? איך בדיוק זה יקרה? במילים אחרות: נתניהו אומר, לא כזה מעניין אותי שהחרדים יבואו, יותר מעניין אותי שזה יהיה קרוב למהדורות או רחוק מהמהדורות או שיקולים כאלו. אני חושבת שאם החרדים נמצאים בקואליציה שלך, תן להם את הכבוד הראוי, זה המינימום. אל תדבר מעל לראש שלהם. ואני מנחשת שענת תסכים איתי…

ענת: אני מסכימה איתך…

שרי: ידעתי, ידעתי…

ענת: ברור, אחרי השבעה באוקטובר… אנחנו בעד.

שרי: אנחנו ממש מאוחדות… ברור, בעד הכל…

ענת: אני חושבת שהעיתוי של מסיבת העיתונאים הזו יותר כוון לאירוע של כיכר החטופים שהתחיל בשבע בערב מאשר לתקשורת החרדית.

שרי: יופי, הוא אשר אמרתי. ואם זה היה קורה יום אחרי, מה היה קורה? החטופים לא נעלמים לשום מקום, לצערנו…

ענת: אין לי ויכוח איתך, שרי, רק אני אומרת, אני מכניסה עוד מרכיב למשוואה הזו שייצרת, הוא רצה להתנגח איתם, הוא רצה לקחת להם את הזמן, ודיברו על זה בתקשורת גם אתמול וגם היום למה הוא בחר בעיתוי הזה ובשעה הזו, הוא יכל באותה נשימה לעשות את זה בתשע בערב, לא היה קורה כלום, כולם ממילא צמודים למסכים, מזג האויר גם לא דחף אנשים החוצה מהבתים. וככה הוא היה נותן כבוד גם לזה וגם לזה, וגם, כמו שאת אומרת, לחרדים.

אבל מצד שני רציתי לשאול אותך, אני שומעת שמנשבות רוחות מכיוון ש”ס שהם לא כזה עומדים מאחורי נתניהו מלא-מלא, שהם משמיעים קולות אחרים, יותר מתונים.

שרי: את רק צריכה לספר את זה לנתניהו עצמו, שלא מוכן לקבל את העובדה הזו.

ענת: אבל זה נכון שזו ‘עובדה’? זה משהו שקורה שם בש”ס, אני שומעת…

שרי: אנחנו העיתונאים מריחים את זה, נתניהו לא חש בריח הזה.

ענת: אז הוא יתנגש בקיר בסופו של יום? הוא כאילו יום אחד יקום בבוקר וימצא את עצמו בלי ממשלה?

שרי: תראי, עד היום הוא הוכיח, שיש לו מזל. כשהוא רק מריח איזשהו משהו מהכיוון של אופיר אקוניס, בום מוצא לו תפקיד. כשהוא מריח משהו מכיוון אביגדור ליברמן אז אם גנץ ואייזנקוט יפרשו הוא יכניס אותו לקבינט המצומצם ולממשלה שלו. פוליטית יש לו תמיד את החוש. כנראה שהוא חש שש”ס לא לגמרי סגורה על המהלך. גם ליברמן חש את זה, ואיך אני יודעת? כי הוא התחיל שוב, בשבוע האחרון, לדבר נגד החרדים, מה שהוא נמנע מלעשות תקופה ארוכה.

במילים אחרות: הוא מרגיש שלאריה דרעי אין את האומץ לפרק יחד איתו את הממשלה. ונתניהו יודע, בפוליטיקה אני חושבת שהוא גאון ואין לו מחליף, הוא מרגיש בדיוק איפה צריך לכבות את השריפה הבאה.

אלי: בעצם, ענת, אני לוקח את הדברים של שרי כשאלה אליך, כי שרי בעצם אומרת שבסופו של יום, גם אחרי השבעה באוקטובר וגם אחרי האירועים שראינו, נתניהו יודע שהבסיס הפוליטי לקיומו זו הברית הזו בין הליכוד, המתנחלים, הבן גביריסטים והחרדים. וכל עוד הוא מצליח לקיים את הברית הזאת, אז זו ברית שנהנית מאיזה שהוא רוב, גם אם רוב דחוק. והשאלה אם יכול להיות שבעצם הברית הזו סביב, לא יודע מה, חוק הגיוס, איומי הקיצוצים לחרדים שבצד השני מאד רוצים לעשות, הברית הזו נשמרת.

ענת: לא, אני מבינה, רק שאני מנסה ללכת לרובד אחר לגמרי. אני מנסה לחשוב על הרובד שהתחיל בשבעה באוקטובר בשש וחצי בבוקר, והאם לא קרה משהו בקרבנו, גם בשדה הפוליטי. ומה שאתם אומרים בעצם זה שלא קרה כלום, נתניהו כמנהגו נוהג, הוא יתן תופינים למי שפוזל רגע החוצה, מי שמעז להגיד משהו יותר ערכי בקשר לשבעה באוקטובר ובקשר לאיך אנחנו מתנהלים מאז, מי שמדבר על בואו לא נסית, מי שמדבר על אחדות, על כל מיני דברים כאלו – הוא אומר לא, אני ממשיך במשחק הפוליטי שלי, אני לא שיניתי כהוא זה ממעשי, לא קרה שום דבר בשבעה באוקטובר בשש וחצי בבוקר, שש עשרים ושמונה בבוקר, אני, כאילו, מתנהל בשדה הפוליטי כמו שהתנהלתי קודם בשדה הפוליטי. ובעיני זה משהו מאד פסול, ברמה הערכית.

שוב, זה לא קשור ל’בעד ביבי’ או ‘נגד ביבי’, זה קשור לאיזשהו סוג של יושרה כלפי הציבור, כלפי העם וכלפי 134 חטופים שעדיין נמצאים בשבי של החמאס, כלפי 1400 אנשים שנרצחו באותה שבת ארורה, כלפי עשרות אלפים שמפונים מהבתים שלהם גם בדרום וגם בצפון וכלפי כולנו, כלפי כל המדינה. לא משנה מאיזה צבע אנחנו, אם יש לנו כיפה על הראש או אין לנו שביס על הראש, לא משנה מאיזה ישוב אנחנו, לא משנה מאיזה עיר אנחנו לא משנה כלום. האם אין שום אחריות, לעצור רגע ולהגיד ‘היה כאן אירוע דרמטי וזה קרה אצלי במשמרת’?

שרי: ענת, זה מה זה מתוק מה שאת אומרת, אבל אני מנסה מהשביעי באוקטובר בשש וחצי בבוקר, כלומר לא משש וחצי כי אני חרדית, אז לא ידעתי על זה עד הלילה, אבל אני מנסה מאותו לילה למצוא מפלגה, שלא מדברת פוליטיקה ואני לצערי לא מוצאת. יאיר לפיד כמעט בכל מסיבת עיתונאים שהוא מכנס ובכל ישיבת סיעה מדבר נגד הממשלה הנוכחית, מירב מיכאלי כנ”ל, אפילו גנץ ואייזנקוט שהיו מתוקים ונכנסו לממשלת אחדות…

ביתאן: בל”ד לא מדברים פוליטיקה בכלל…

שרי: אז לא יצא לי בעוונותי להגיע למסיבות העיתונאים שלהם כי צפוף בימי שני, אבל אגב, ערביי ישראל באמת מתנהגים באצילות, אפילו ראיתי אותם בכנסת נכנסים למסיבות עיתונאים של חטופים. אבל הם הרי לא יהיו בממשלה הבאה ולא בהם אנחנו מתרכזים, ולכן מה שאני אומרת זה שאני לא מוצאת מישהו שלא מדבר על פוליטיקה. בהתחלה עשו את זה בצורה נחמדה ואמרו ‘אני לא מדבר על פוליטיקה, אבל…’ והתחילו לדבר על פוליטיקה.

ענת: אבל יש ראש ממשלה, שעל שמו הכל רשום!

שרי: אני מסתכלת על כל המפלגות, אפילו גנץ ואייזנקוט שכן נכנסו לממשלה והיו בסדר ונחמדים ותוגמלו על זה בסקרים, אפילו מהם אני שומעת יריות נגד הממשלה בה הם חברים. ואגב, את זה אני הכי פחות אוהבת מהכל, כי אם אתה נמצא בחוץ ואתה אופוזיציה ולוחם, ניחא. אבל אם אתה בתוך הממשלה ויורה חיצים נגד ראש הממשלה אז זה לא ממש נראה כמו זמן חירום.

ביתאן: אבל שרי, גם בן גביר מפגין נגד הממשלה, וגם סמוטריץ’.

ענת: נתניהו עשה להם ברז נוראי, בואי.

שרי: אנחנו לא בגן, דיבר איתם לא דיבר איתם. דברים סוכמו בקבינט המצומצם, יותר מזה, נתניהו שמר להם על שלישיה, הוא לא הכניס את ליברמן מה שיכל מאד לשפר אותו פוליטית.

ביתאן: טוב, אנחנו מסיימים.

שרי: בגדול, הסכמנו…

ביתאן: כן, בגדול יש הסכמה אבל יש עוד על מה לדון…