סגן ניצב ארקדי שוסטר, קצין אג”ם במרחב נגב, שלקח חלק בפעולת ההצלה של רחל מאופקים, שחזר היום (רביעי) – בשיחה עם ‘קלמן ליברמן’ ברשת ב’ – את השעות המתוחות בבית עם המחבלים.
מתי הבחירות לעירייה? היכן מבררים אם אני רשום בפנקס הבוחרים?
רחל אדרי, שקיבלה את הכינוי “רחל מאופקים”, התפרסמה לאחר שנודע כי כיבדה מחבלים שפרצו לביתה ב-7 באוקטובר בעוגיות.
שוסטר, קצין ביחידה שאינה מתמחה בשחרור וחילוץ בני ערובה – מצא עצמו מנהל מו”מ של כ-20 שעות עם מחבלי חמאס.
“ראיתי באחת הקבוצות (ברשת) שיש היתקלות באופקים, לקחתי רובה M16 ויצאתי לשם. כשהבנתי איפה יש מוקד ירי רצתי לכיוונו. ראיתי גופות של שוטרים והבנתי שיש מחבלים בתוך הבית. עוד לא היה ברור לי של מי הבית, קצין שהגיע למקום סיפר שזה הבית של ההורים שלו וביקש מאתנו להיזהר. זינקנו לעבר הבית תוך חילופי אש עם לוחמי יס”מ – פרצנו את החלון, הייתה זירת לחימה משמעותית בחצר”.
כשנכנס לתוך הבית, פגש הקצין את המחבלים לראשונה: “אני מתחיל לצעוד יחד עם שוטר נוסף בתוך הבית, ולפתע שמעתי משפט בעברית: ‘חבר’ה, תיזהרו, יש פה מחבלים'”, שחזר. “אני מתחיל לנהל שיח בסיסי עם המחבלים. אחד המחבלים ירד במדרגות עם רחל, החזיק את היד שלו על הצוואר שלה עם רימון רסס. מחבל נוסף הגיע כדי לחפות כשהוא מכוון את הקלצ’ניקוב שלו עליי.
“רחל הייתה מאוד מבוהלת, אבודה, היא לא נראתה טוב. הייתה לה נפילת סוכר והייתי צריך להיכנס ולתת לה משהו מתוק”, סיפר. “היה בנינו משא ומתן על כל דבר פשוט. בכל רגע נתון מישהו יכול היה לירות בי, אבל פחות חשבתי על זה באותו הרגע. הם רצו לצאת לכיוון רצועת עזה עם בני ערובה, בכל פעם העברתי נושא שיחה. ידעתי שאני חורג מהנוהל – אני לא אמור להיות חשוף ולסכן את עצמי”.
רק לאחר כ-20 שעות, כאמור, הגיעו לוחמי ימ”מ והשתלטו על הבית: “הצוות הסתער באומץ לב מטורף תוך חילופי אש ורימונים. אחרי זמן מה ראיתי את הלוחמים מוציאים החוצה את דוד ורחל. אני לא יודע איך הייתי מתנהג במקום בני הזוג אדרי, הם אנשים אמיצים וטובים שעמדו בזה בגבורה”.