רבים יכנו זאת צרות של עשירים, אבל מדובר בצרות לא פשוטות, שפעמים קרובות מתדרדרות לסכסוכי ירושה מכוערים וממושכים.
כך כמעט קרה לאחרונה, כשנודע לשלושה אחים כי הוריהם המנוחים והמבוססים, לא הותירו אחריהם צוואה. מה שההורים כן הותירו, היו שש דירות במרכז הארץ, בשווי כולל של 11 מיליון שקלים, וכן יותר מ-800 אלף שקלים שנצברו בחשבונות הבנק שלהם.
לדברי עורכי הדין אמיר סטרול ושי חלפון, שנשכרו על ידי האחים כדי לפתור את הפלונטר, על פי חוק, כאשר לא קיימת צוואה, או כשצוואה קיימת נפסלת, נעשית חלוקה שוויונית בין היורשים הטבעיים.
לדבריהם, במקרה שכזה, שבו כל שלושת ילדי בני הזוג בחיים, ומהווים את יורשיהם הטבעיים היחידים – עיזבון ההורים אמור להתחלק שווה בשווה ביניהם.
לדברי עורכי הדין חלפון וסטרול, העברת דירה בירושה אינה נחשבת כאירוע מחייב בתשלום מס, אך מכירת 6 דירות השייכות לזוג הורים, לצורך חלוקת ערכן בין יורשיהם, נחשבת בהחלט כאירוע המחייב תשלום מס שבח, משום שמדובר ביותר מדירה אחת, הפטורה מתשלום מס שכזה.
לדברי עוה”ד סטרול וחלפון, כבר בשלבים ההתחלתיים התגלתה המורכבות שבחלוקת הנכסים. מן הסתם, לא כל הדירות שוות בערכן. עצם מכירתן, תגרור תשלום של לפחות 25% מס שבח ממרכיב הרווח, וכן ייתכן שיחולו היטלי השבחה לא מבוטלים – שבסך כולל עלולים להגיע למיליוני שקלים.
אתגר נוסף שעמד בפני האחים, נעוץ בהוראה שאוסרת להביא סכומי כסף מחוץ לעיזבון, כדי לבצע פיצול של הדירות בין יורשים. “ניתן להשתמש רק בסכומים מתוך העיזבון כדי שהפיצול לא יוגדר כאירוע שיש לשלם בגינו מס”, מסבירים עורכי הדין חלפון וסטרול.
כאמור, שוויים של ששת נכסי העיזבון שונה, ובמצב שכזה, אם אחד מהיורשים יקבל נכס בעל שווי גבוה יותר מנכסו של יורש אחר, עלולה לקום דרישה לפיצוי אותו יורש שערך נכסו נמוך יותר. כדי להימנע מאירוע מס, לא ניתן לכלול בחוזה בין הצדדים כספים שאינם מתוך נכסי העיזבון והדבר עלול להקשות מאד על ההליך, לעיתים עד כדי סיכולו.
לדברי עוה”ד סטרול וחלפון, אמנם בהסכמת היורשים ניתן לחלק את נכסי העזבון באופן לא שוויוני לחלוטין, אך מעטים הם האנשים שיהיו מוכנים לחלק נכסים באופן כזה, בוודאי כשמדובר בסכומים גדולים כל כך.
כדי לפתור את הסוגייה המורכבת, נשכרו שירותיו של שמאי, במטרה לבצע שמאות לכלל הדירות, ולערוך איזונים כלכליים מתוך כספי העיזבון.
על פי השמאות שהוסכמה על ידי כל האחים, חלקו של כל צד ממסת נכסי מקרקעי העיזבון הועמד על 3,666,666 שקלים.
“על פי ההסכם שערכנו עבורם”, מספרים עוה”ד סטרול וחלפון, “אח אחד קיבל דירה ברמת גן בשווי של 2.7 מיליון שקלים ודירה בשווי 1.1 מיליון שקלים בפתח תקווה”.
לדבריהם, אחות נוספת קיבלה דירה ברמת גן בשווי 1.3 מיליון שקלים ודירה נוספת ברמת גן בשווי 2.4 מיליון שקלים. האחות השלישית זכתה לדירה ברמת גן בשווי 2.1 מיליון שקלים, ודירה נוספת ברמת גן בשווי 1.4 מיליון שקלים.
לדברי עוה”ד חלפון וסטרול, נעשה שימוש בכספים שנצברו בחשבונות הבנק של ההורים המנוחים, כדי ליצור את האיזונים בין האחים, עד ליצירת מצב שבו כל אחד מהאחים מקבל בדיוק את שווי העיזבון המגיע לו.
829,269 שקלים שנמצאו בחשבונות הבנק של המנוחים, חולקו בין האחים, כך שכל אח קיבל נכסי עזבון בשווי של כ-3,943,089 שקלים – דהיינו, חלוקה שווה של נכסי העיזבון בלי שהחלוקה תהווה אירוע מס.
לדברי עוה”ד סטרול וחלפון, מעת הפיצול, כל יורש רשאי לעשות בדירות שקיבל כאוות נפשו, להשכירן ולנהלן ללא חשש שמי מהיורשים יחפוץ לפרק את העיזבון ויחיל על כולם אירוע מס בעל כורחם.
“בסופו של דבר, היורשים הצליחו לגשר בעזרתנו על פערי השווי בין הנכסים השונים, ושומרים עד עצם היום על קשר משפחתי חם”, אומרים עוה”ד סטרול וחלפון, “וזאת בניגוד למשפחות אחרות שירשו נכסים במיליונים – ולא מדברות יותר אחת עם השנייה”.
האם קיים פתרון חלוקתי בין אחים, גם כאשר אין אפשרות לחלוקה כה מדויקת של העיזבון?
לדברי עורכי הדין סטרול וחלפון, במקרים שבהם לא ניתן לחלק את העיזבון בצורה שווה, משום שאין מספיק כסף בעיזבון, ניתן לרשום את הנכסים על שם כל היורשים ולהחליט על דרך פעולה שתיטיב עם כולם למשך תקופה מסוימת כדי להשיא רווחים ולאחר מכן, לממש את נכסי העיזבון, תוך ביצוע תכנון מס מיטבי עבורם.
ניתן למנות עורכי דין לשם ניהול הנכסים על מנת שידאגו לזכויותיהם של היורשים וחלוקה שווה והוגנת ביניהם עד לסיום מימוש הנכסים וחלוקת שוויונית של כל הכספים.