יש שטועים בהבנת מושג השמחה. היא לא קלות ראש אלא עניין רציני

כבר יותר מארבעה חודשים אנחנו מחכים ומייחלים לשמחת הניצחון. בזירות הלחימה ברחבי רצועת עזה חיילינו נוחלים ניצחונות מובהקים, מצליחים לחסל אלפי מרצחים, להשתלט על מפקדותיהם ולהשמיד את התשתיות העצומות שבנו במשך שנים.

ועדיין אנו מצפים לניצחון הסופי והשלם.

חכמינו קבעו: “משנכנס אדר מרבים בשמחה”. אף נקבע בהלכה שאם יש ליהודי סכסוך עם גוי, ישתדל לקבוע את המשפט בחודש אדר, שבו מזלם של ישראל גובר. אם כן, בהיכנסנו לחודש אדר זה הזמן לצפות להשלמת המלאכה ולהכרעת האויב.

השנה יש לנו שני חודשי אדר, וזו שמחה כפולה. הרבי מליובאוויטש התבטא שכאשר יש שני חודשי אדר, יש לנו למעשה שישים יום של אדר, וכל עניין שלילי ומצער ‘מתבטל בשישים’. אם כן, זה הזמן להתעודד ולצפות לשמחה הגדולה.

השמח – מנצח

תשאלו איך אפשר לשמוח כשבנינו היקרים מחרפים את נפשם בקרבות קשים. איך אפשר לשמוח כשיותר ממאה חטופים שוהים כבר ימים רבים כל-כך בשבי המחבלים האכזרים. איך אפשר לשמוח כשמאות אלפי יהודים פונו מביתם, בדרום ובצפון, ואינם יודעים מתי יוכלו לשוב.

אלא שאנשים טועים בהבנת מושג השמחה. יש המזהים אותה עם קלילות, צחוקים ו’עשיית שמח’. זו איננה שמחה. להפך, לעיתים זה ניסיון מלאכותי לחפות על העדר השמחה באמצעות מה שמתחזה לשמחה.

השמחה אינה קלות ראש אלא עניין רציני ביותר. זו אנרגייה פנימית, שלמות נפשית, ראייה אופטימית ואמונה בטוב. אדם שיש בליבו תחושות כאלה יוצא לאתגרי החיים מתוך מרץ וביטחון, אינו נרתע מקשיים, ואכן מצליח במעשיו.

בע”ה כשחיילינו יחזרו אחרי הניצחון על האויב – תהיה שמחה גדולה. זו שמחה שבאה אחרי הניצחון. אבל האמת היא שלא המנצח שמח אלא השמח – מנצח! השמחה היא המביאה את הניצחון. בימים האלה אנחנו נדרשים להרבות בשמחה פנימית ואמיתית, שתעניק עוצמה לעם ישראל וממנה יבוא הניצחון השלם.

מהי שמחה אמיתית? למשל, לשמח מישהו אחר. לקום בבוקר ולחשוב איך לשמח את הזולת. להתהלך עם מחשבה ומוּדעוּת איך עושים דבר מה שישמח את ליבו של יהודי שני. ואנחנו יודעים היטב מה יכול להביא שמחה לזולת. אחד ישמח ממילה טובה ומהתעניינות בשלומו. השני יתמלא שמחה אם נעזור לו לתקן משהו בבית. השלישי ישמח לקבל מתנה כלשהי. והרביעי יעלה חיוך על שפתיו למשמע בדיחה חביבה.

לשמח את הזולת

מי שעובדים עם ציבור אינם צריכים להתאמץ יותר מדיי. חיוך חם, אכפתיות, תחושה שאתם באמת רוצים לעזור לפונה – והוא קורן מאושר. צוותי חינוך יכולים להרנין את לב התלמידים באמירת מילת שבח, בציון תכונה טובה שניחנו בה, בהתעניינות בנעשה אצלם.

כל אלה דברים קטנים ופשוטים שיכולים להיעשות במהלך החיים השגרתי. על-אחת-כמה-וכמה אם רוצים לחשוב על שכנים שהפרוטה אינה מצויה בכיסם ולשמח את ליבם במשהו שאין הם מרשים לעצמם לקנותו. נשמח איש את רעהו ונזכה שהחודשים האלה יהיו ימי ששון ושמחה בגלוי.