תושב בארי שאשתו ובנו נרצחו: “לגבי עזה אני יותר קשוח מבן גביר”

אבידע בכר, תושב קיבוץ בארי שאיבד את רעייתו ובנו, קרא היום (חמישי), בריאיון לרדיו 103FM, להגליית תושבי רצועת עזה.

בפתח הריאיון סיפר על השיקום שלו מהפציעה ב-7 באוקטובר: “הייתי על שתיים אבל מהר מאוד הורידו לי אחת, אבל כרגע אני עם הפרוטזה. רובוטריק.

“זה להתחיל להבין שאתה הולך על משהו שהוא לא טבעי, אבל מאמין שמהר מאוד יהפוך להיות טבעי וחלק מהחיים. זה אירוע קשוח. רגל ימין מעל הברך, רגל שמאל ירויה, בשלבי סגירה אחרונים. הפרוטזה כרגע זה משהו שהוא מדהים, הטכנולוגיות מדהימות. ברכיים אלקטרוניות, לומדות אותך, לומד לאט לאט להשתמש בהם, אפליקציה לכל דבר, ואתה מתחיל לסגל הליכה ולהתרגל. אנחנו ארבעה חודשים מתאמנים רק על רגל אחת, ופתאום מחזירים לך את שיווי המשקל, אז כן, זה קשוח”.

בכר סיפר על האופניים שלו, שנמצאו ברצועת עזה: “את החטופים לא מצאו בעזה, את האופניים שלי מצאו. אופניים כמו שהיו לי לא שייכות למישהו עזתי, אז מהר מאוד הביאו אותם ל’מדווש’, חנות אופניים גדולה, ושם מכירים את האופניים והביאו לי אותם. חוץ מפנצ’ר הם חזרו תקינים”.

על מצבו ומצב בתו סיפר: “אני בסדר, בשיקום. קם להתאמן כל בוקר, קצת ריפוי בעיסוק, בסדר גמור. הדר מצוין, במלון, הרבה צלקות על הרגל, אבל היא חזרה לעצמה, לפחות גופנית, היא רצה עם החברות שלה. פשוט מדהים. פתחו להם בתי ספר בעין גדי ובים המלח, האמת היא שהבת שלי כרגע לא הולכת לבית הספר, היא מוצאת דברים אחרים לעשות כרגע. מקווה שהיא תחזור בקרוב לבית הספר, לשגרת הלימודים, החברים”.

בכר התבטא גם על המערכה ברצועת עזה, כי  כי יש לו “הרבה מאוד תסכול. אתה מבין שבמלחמה הזו, לפחות איך שאני מבין אותה מהצד, אין בה אסטרטגיה. אין בה משהו שאתה אומר ‘אנחנו רוצים לנקות את הרצועה ממש’, אתה רואה היום בטלוויזיה שחמאס משתלט על צפון הרצועה. צריך להעיף את כולם משם, זה שכנים שאנחנו לא יכולים לסבול יותר. השכנים האלה, אולי בדרום אפריקה צריכים לעשות מדינה פלסטינית, אבל בטוח לא כאן. אני אעזור להם.

“יש פתרון סופי בכל מיני דרכים, גם הגליה זה פתרון. מדינת ישראל חייבת לעודד הגירה, להחליט שאין שם שום דבר, היא חייבת, אחרת זכות הקיום שלה בערפל. לגרש אותם פיזית, שלא יהיה שם אחד”.

המגיש ינון מגל השיב לבכר ואמר לו כי במקרה של צעד כזה, כל העולם יהיה נגד ישראל.

בכר השיב: “אבל אם זה היה הפוך אז 2.5 מיליון איש האלה היו הורגים בשנייה 10 מיליון איש. זה צביעות של העולם, ובדבר הזה חייבים להיות מאוד מאוד נחושים, כי אם ישראל תשדר שאנחנו הולכים לפתרון של הגליה או השמדה, בסוף העולם לא ייתן לזה לקרות ונמצא פתרון אחר.

“אם היינו הורגים ביום השני למלחמה 800 אלף, זה היה נראה אחרת, ברור. אני מתוסכל מאוד. אני חושב שהרבה אנשים גם בקיבוץ חושבים כמוני, יש כאלה שלא יחזרו לקיבוץ, למרות שהמקום הזה גן עדן. אנחנו רוצים לחזור לשם, רק צריך שהצבא יעשה את העבודה והמדינה תנקוט אסטרטגיה ולא ינהלו טקטיקה דרך חלון כזה או אחר”.

כשנשאל אם הוא מאמין במטרת המלחמה למיטוט החמאס ופירוז הרצועה אמר: “אני לא מאמין לזה, אני מאמין שמי שברצועת עזה לא יהפוך להיות ציוני וכנראה תמיד ירצה להשמיד אותי. אם יש דבר אחד בתנ”ך שכתוב, שמי שבא להורגך השכם להורגו. אנחנו נחטוף, ואם לא טוב לנו היום, כנראה לא מספיק רע לנו, אז יהיה בהמשך עוד יותר רע. אני חושב שאנחנו לא יכולים למצמץ.

“כל מדינות ערב מסתכלות על עזה, יו”ש מסתכלים על עזה ורואים איך ישראל נוקטת שם. אסור לנו למצמץ. דיברנו על הרצועה, לא דיברנו על ערביי ישראל. לגבי עזה אני יותר קשוח מבן גביר. אני עדיין בצד השמאלי של הפוליטיקה”.