שר הביטחון יואב גלנט קיים היום (ראשון) ביקור בחטיבה 11, יחד עם מפקד אוגדה 99 תת-אלוף ברק חירם ומפקד החטיבה אלוף-משנה נדב מייסלס.
נתקלתם בבעיה ברישום לגן ילדים, בתי ספר וסמינרים? • כל המידע כאן
השר שוחח עם המפקדים והלוחמים שיצאו לפני מספר ימים מרצועת עזה, וקיבל סקירה על פעילות החטיבה בפעולה הקרקעית בסג’עייה, במערב העיר עזה ובמחנות המרכז.
גלנט אמר ללוחמים: “עקבתי אחר הפעולה של החטיבה לאורך כל שלבי המלחמה, בצד המערבי, בסג’עייה, במחנות המרכז ובמרחבים אחרים. בזכות מה שאתם עשיתם ועושים, בימים אלה אנחנו מקיימים תהליך של מו”מ כדי להביא לשחרור חטופים. המחבלים שנהנים ממכוניות פאר, מטוסים ומלונות, מנסים להקשיח את העמדות. מי שנמצא בשטח, יודע טוב מאוד מה קורה – מאות מחבלים נכנעים, אלפים נהרגים, הורסים את מחסני האמל”ח, מחבלים נכנעים היום, אתמול – מעל הקרקע ומתחת לקרקע, לא דברים מובנים מאליהם, זה קורה בזכות הפעולות שלכם, של החברים שלכם”.
הוא הצהיר: “את המלחמה הזאת, אי אפשר לסיים בנקודות, רק ב’נוקאאוט’. אנחנו את החמאס חייבים לחסל, אם אנחנו רוצים לחיות במקום הזה, צריך שידע כל מחבל, ברדיוס של מאות קילומטרים ממדינת ישראל, שכנגד מעשה מהסוג הזה שנעשה, יש רק תוצאה אחת – זה חיסול היכולת הצבאית והשלטונית של החמאס.
“כל עוד יש לנו חטופים ברצועת עזה, אין לנו זכות מוסרית להפסיק לחפש את הנשים, את הילדים, את החיילים שנמצאים שם – אנחנו צריכים ללכת עד הסוף. והחיפוש והפעולה הוא לא בהכרח מביא רק לתוצאה מבצעית, הוא גם מביא לזה שבקצה מוכנים לדבר איתנו. זה ההבדל בין המצבים שהיינו בהם לפני שנים לבין המצב עכשיו – הבאנו 110 חטופים לשטח ישראל במו”מ, כתוצאה מזה שהצד השני היה צריך שקט, היה צריך שיפסיקו לחסל אותו, שחטיבה 11 תפסיק לפגוע בו, וחטיבות אחרות. התוצאה היא – הוא מוכן לדבר איתנו. ולכן את הלחץ הזה אנחנו נלך ונעמיק ונמשיך – זה קורה עכשיו”.
גלנט ציין עוד: “במרחב ח’אן יונס המערבי נכענים הרבה מאוד מחבלים, גם במקומות אחרים, וזה ילך ויתגבר ואתם תראו את זה, אנחנו כולנו נראה את זה בימים הקרובים כי אין לנו שום אלטרנטיבה. ואני רוצה לומר לכם עוד משהו, אני יודע שכולם באווירה של עצירה, התרעננות, הולכים, חוזרים הביתה – אנחנו מאוד דואגים לאנשי המילואים, העברנו תקציב של מילארדים בממשלה, זה ילך לשכירים, ילך לעצמאים, לסיוע למשפחות, לסיוע לילדים”.
לדבריו, “צה”ל הוכיח פעם נוספת שכאשר הוא מחליט לבצע משימה אין מי שיעצור אותו, ושחטיבה של צה”ל ובוודאי אוגדה של צה”ל, מתחילה לנוע בצפון הרצועה היא יכולה לעבור את כל הרצועה גם אם זה לוקח קצת זמן, ויש קרבות. בקצה התוצאה היא מאוד ברורה – ההבדל בין המחבל שנמצא בצפון הרצועה, בבית לאהיה, בבית חאנון או בסג’עייה, לבין זה שנמצא בדרום – זה רק מה צה”ל ייעשה, אין מי שיעזור לו חוץ מזה. אם צה”ל יפעל, הגדוד יתפרק ומהחבל יחוסל. ויש לו שתי אפשרויות – או שהוא נכנע או שהוא מסיים את זה במוות, אין אפשרות שלישית. לכן, זאת המשימה של צה”ל, זאת היכולת של צה”ל”.