משרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי, הממונה על תחום הצעירים במדינת ישראל – גילאי 34-18 – מפרסם, בשיתוף עם מכון מאיירס-ג’וינט-ברוקדייל, את ‘שנתון צעירים בישראל 2023’.
מזהים שהילד מוכשר מאד? תזניקו אותו קדימה עם קורסים לחרדים
השנתון נועד לבסס מסד נתונים יציב ואמין, שיאפשר לגופים העוסקים בנושא לפתח ולטייב תוכניות ושירותים לקידום אוכלוסיית הצעירים, המהווה 23.6% מאוכלוסיית מדינת ישראל ונמצאת בימים אלו בחזית הלחימה, השכול ומעשה התקומה.
השנתון החדש מאפשר למשתמשים בו לקבל את הנתונים העדכניים ביותר שיש כיום על אוכלוסיית הצעירים בתחומים: בריאות, רווחה, איכות חיים, פשיעה ואלימות, מעורבות פוליטית, השכלה, תעסוקה, שירות צבאי, שירות לאומי-אזרחי, וכן על מאפיינים דמוגרפיים של הצעירים.
השנתון מתבסס על נתונים מאומדני האוכלוסין, מהשנתון הסטטיסטי לישראל של הלמ”ס, מסקרים שוטפים של הלמ”ס – סקר כוח אדם, סקר הוצאות משק הבית, הסקר החברתי, סקר ביטחון אישי, סקר מיומנויות בוגרים, מקבצים מנהליים של נתוני פשיעה ואלימות, ועל נתוני נבחנים במבחן הפסיכומטרי ובמבחן יע”ל.
ממצאים ומגמות נבחרות:
– מספרם של בני 34-18 בישראל עמד בסוף שנת 2021 על כ-2.2 מיליון נפש (23.6% מאוכלוסיית ישראל)
– אחוז הצעירים היהודים מכלל האוכלוסייה ירד בין השנים 2000 ל-2021 מ-26.0% ל-22.1%, בעוד אחוז הצעירים הערבים עלה בשנים אלה מ-28.8% ל-29.4%
– אחוז הגברים הרווקים בגילי 24-18 היה גבוה מאחוז הנשים הרווקות בגילים אלו בקרב כלל הצעירים, ופער זה הצטמצם עם השנים (מ-16 נקודות האחוז בשנת 2001 ל-6.7 נקודות האחוז בשנת 2021).
– בקרב צעירים יהודים בגילי 29-25 חלה ירידה בשיעור הגירושין (בקרב הגברים למשל חלה ירידה מ-16.0% בשנת 2000 ל-10.8% בשנת 2021) בעוד בקרב הצעירים המוסלמים באותם גילים חלה באותן שנים עלייה בשיעור הגירושין (בקרב הגברים למשל מ-8.0% ל-14%).
– ישנה מגמת ירידה במספר הילדים הממוצע בשנים 2021-2001. בקרב נשים יהודיות ואחרות למשל חלה ירידה מ-0.86 ל-0.78 ובקרב נשים ערביות מ-1.64 ל-1.07.
– ישנה מגמת עלייה באחוז הצעירים בגילאי 34-25 בעלי תעודת בגרות או תעודה גבוהה יותר, מ-63.4% בשנת 2001 ל-76.3% בשנת 2021, ובכל השנים אחוז הנשים המשכילות היה גבוה מאחוז הגברים המשכילים. עם זאת, אחוז בעלי ההשכלה הגבוהה בקרב הצעירים בישראל היה בשנת 2021 נמוך מהאחוז הממוצע במדינות ה-OECD, בעיקר בקרב הגברים (27.1% לעומת 35.6%, בהתאמה). להשכלה נמצאה השפעה חיובית על גובה השכר
– אחוז הצעירים בגילאי 24-18 שאינם עובדים ואינם לומדים עמד בשנת 2021 על 22.1%, גבוה מהאחוז הממוצע במדינות ה-OECD שעמד באותה שנה על 16.1%.
– אחוז הנשים בגילאי 34-18 המועסקות היה בשנת 2021 גבוה מאחוז הגברים המועסקים בקרב צעירים ‘יהודים ואחרים’ (82.1% לעומת 76.9%) ובקרב צעירים חרדים (83.2% לעומת 42.8%). בקרב צעירים ערבים היה המצב הפוך (42.3% מהנשים לעומת 68.5% מהגברים היו מועסקים).
– אחוז הצעירים בגילאי 34-18 החיים במשפחות מתחת לקו העוני היה בשנת 2021 גבוה יותר בקרב צעירים חרדים (42.4%) וצעירים ערבים (39.4%) לעומת בקרב כלל הצעירים היהודים ואחרים (14.6%). יותר מחמישית מכלל הצעירים (34-18) דיווחו שאינם מצליחים לכסות הוצאות על צרכים בסיסיים
– האמון של צעירים בגילאי 34-20 בכנסת, בממשלה ובמערכת המשפט פחת בין שנת 2015 לשנת 2021. כך למשל, האמון של צעירים במערכת המשפט פחת מ-60.1% ל-50.3%. לעומת זאת האמון במשטרה, ברשות המקומית ובצה”ל גבר – האמון ברשות המקומית למשל עלה מ-60.0% ל-66.4%. עם זאת, למרות העלייה באמון של צעירים במשטרה וברשות המקומית, חלה ירידה בהערכת התפקוד של המוסדות האלה, למשל מ-62.3% ל-60.9% בנוגע לרשות המקומית
יצחק וסרלאוף, שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי: “הצעירים בישראל הם משאב הצמיחה החשוב ביותר שיש לחברה הישראלית. ‘שנתון הצעירים בישראל’ שאנו חושפים היום מציג תמונת ראי חשובה על האתגרים העומדים בפניהם ומספק מסד נתונים חיוני, יציב ואמין לכלל הגופים הפועלים למענם. נמשיך לפעול בנחישות עם שותפינו הממשלתיים והאזרחיים על מנת לקדם את מיטב בנינו ובנותינו הנמצאים בחזית הלחימה והתקומה הישראלית”.