משפחות מכפר חב”ד בעלות ההכנסה הכי גבוהה בציבור החרדי

ממחקר חדש שבדק את תעסוקת הציבור החרדי לפי זרמים ויישובים עולה, כי 87% מהנשים החרדיות הצעירות עובדות. מדובר בנתון גבוה אפילו משיעור התעסוקה של נשים יהודיות לא חרדיות בגילאי העבודה העיקריים שעומד על 83%.

מזהים שהילד מוכשר מאד? תזניקו אותו קדימה עם קורסים לחרדים

עוד עלה במחקר, כי היישוב שבו ההכנסה הגבוהה ביותר למשפחה חרדית מעבודה הוא כפר חב”ד, כאשר ההכנסה בו כפולה מזו של משפחה חרדית בצפת, שבה ההכנסה הממוצעת הנמוכה ביותר.

את נתוני המחקר, שבוצע על ידי חוקרי המכון החרדי למחקרי מדיניות, פרסם שחר אילן ב’כלכליסט’. המחקר פיתח אלגוריתם מבוסס למידת מכונה לניתוח הנתונים המינהליים של רשות המסים שאיפשר לחקור את שוק העבודה החרדי ברמת היישוב והזרם.

על פי נתוני הלמ”ס, שיעור התעסוקה של גברים חרדים (גילאי 64-25), עלה בשנה האחרונה ל־56% לאחר ששנים דשדש סביב 52%. זאת לעומת 87% בקרב יהודים לא חרדים. שיעור התעסוקה של נשים חרדיות הגיע ל־81%, רק מעט פחות מאשר 83% בקרב יהודיות לא חרדיות.

שיעור התעסוקה של גברים ליטאיים הגיע ב־2021 ל־44% בלבד, של גברים ספרדים ל־55%, חסידים 56% ומוליכים ללא עוררין הגברים של חסידות חב”ד עם 68%.

“לחב”ד מסורת ארוכה של מעורבות בחברה הכללית, כולל עבודה ולעתים גם שירות צבאי”, נכתב בדו”ח.

עוד נתונים בדו”ח: שיעור התעסוקה של נשים חסידיות הגיע ב־2021 ל־73% בלבד לעומת 82% בקרב נשים ליטאיות, 81% בקרב הספרדיות ו־78% בחב”ד.

בקרב הגברים החרדים שיעורי התעסוקה הגבוהים ביותר נרשמו בלוד (71%) ובקריית מלאכי (69%), אולי בשל כמות גדולה של אנשי חב”ד בשני היישובים.

שיעורי התעסוקה הנמוכים ביותר נרשמו במודיעין עילית ובירושלים (41%), כנראה בגלל נוכחות גבוהה של ליטאים ואנשי העדה החרדית בירושלים. בקרב נשים שיעורי התעסוקה הנמוכים ביותר נמדדו בבית שמש (67%), שבה ריכוז גבוה של אנשי העדה החרדית וקהילות חסידיות.

ברוב היישובים החרדיים שיעור התעסוקה של נשים חרדיות דומה ועומד על כ־80%. לשם השוואה, שיעור התעסוקה הממוצע של נשים ב־OECD עומד על 65%, כלומר לפחות בהיבט הזה שילוב נשים חרדיות בעבודה הוא הצלחה גדולה מאוד של מדיניות התעסוקה של הממשלה.

פער השכר השנתי בין נשים חרדיות ונשים יהודיות לא חרדיות עומד על 50%, כלומר הן משתכרות שני שלישים. הפער נובע בעיקר מעבודה במשרות חלקיות. אצל הגברים הפער הוא 117%, כלומר הם משתכרים פחות מחצי מהגברים היהודים הלא חרדים והפער נובע בעיקר משכר שעתי נמוך.

בעוד גברים יהודים לא חרדים מועסקים 43 שעות בשבוע, גברים חרדים עובדים 34 שעות. בקרב הנשים זה 36 שעות שבועיות אצל יהודיות לא חרדיות מול 30 שעות אצל החרדיות.

המחקר מגלה פערים גדולים בין יישובים שונים: משפחות חרדיות מכפר חב”ד ומפתח תקווה הן בעלות ההכנסה הגבוהה ביותר מעבודה (16.2 אלף שקל ברוטו ו־15.5 אלף שקל ברוטו, בהתאמה); ואילו משפחות חרדיות מצפת ומאופקים הן בעלות ההכנסה הנמוכה ביותר (8,200 שקל ברוטו ו־8,500 שקל ברוטו, בהתאמה).

מדובר בהכנסה מעבודה בלבד, לא כולל קצבת כולל וקצבאות רווחה.

ההכנסה הממוצעת מעבודה של משפחה חרדית בארץ עומדתעל  12.3 אלף שקל ברוטו לחודש ושל משפחה יהודית לא חרדית יתר מכפולה – 27.5 אלף שקל ברוטו לחודש.