הסופר חיים באר מתנצל: “לא ישן מהיגון שגרמתי להורים השכולים”

הסופר חיים באר התנצל היום (רביעי) על שכינה את הציבור הציוני-דתי “סרטן”.

רושמים לגני הילדים ובתי הספר בירושלים? • פה כל המידע שצריך

הסופר התארח בשבוע שעבר לשיחה עם העיתונאי רוני קובן, והזכיר: “לפני כארבע שנים השתלחתי בציונות הדתית ואמרתי שהפכה לסרטן באומה. וחטפתי, והתנצלתי כי אנשים נורא נפגעו, אבל תסתכלו היום ותראו מה קורה לנו ותבינו שצדקתי”.

קובן, שהאזין לו, שתק ולא מחה נגד הדברים.

היום כתב באר בפתח מכתב ההתנצלות שפרסם: “‘אין אדם נתפש על צערו’, קובע הרמב”ם ב’מורה נבוכים’ בבואו ללמד מקצת סנגוריה על איוב שמחוזק מכאוביו התחיל לחרף ולגדף כלפי מעלה”.

הוא הוסיף: “דעת לנבון נקל שבבוקר שמחת-תורה שבו היינו אמורים לזמר בבתי-הכנסת את המילים ‘החַיָל והחוסן למי ולמי’ התמוטטו עלי, כמו על כלל ישראל, השמים. אנחנו, שגדלנו על האמונה הוודאית שמלחמות, ומלחמות קשות, אמנם עוד נכונו לנו כאן, בארץ, לאורך הדרך, אבל פוגרום דוגמת הפוגרומים הרבים מספור שהיו מנת חלקו של עמנו לאורך הדורות, כבר פס ועבר מן העולם, התבדנו ובגדול”

באר מסביר: “בצערי, ביגוני, ובחרדה הנוראה שמא אירוע זה אינו רק מה שהוא עצמו, אלא שמא הוא גם מבשר חלילה את קץ חלום קיומו של הבית השלישי, התחלתי לחרף ולגדף במהלך החיפוש אחר אשמים שבהם נוכל לתלות את הקולר למה שארע לנו”.

לדבריו, “כמי שראשית חינוכו בבית גידולה של הציונות הדתית, כמי שדגל על ערכיה הראשונים של תורה ועבודה, כאבתי מאז מלחמת ששת הימים על השינוי הדרמטי, ובעיני הטרגי, שתנועה זו עברה. היתה לי ציפייה מהציונות הדתית שתהיה גשר בינינו לבין האוצר היהודי הגדול, שתהיה מורה דרך, שתהיה מרכז רוחני, זה פירושו העמוק של השם ‘מזרחי’. ואף עסקתי בכך בזעם, באכזבה עמוקה ובלא מעט עברה בספרי ובשיעורי באקדמיה ובספריות”.

הסופר מבהיר עוד: “החשבון שצריך להתקיים עם מהלכיה הפוליטיים של הציונות הדתית, שהיא באמת ובתמים זו שנושאת על גבה את האחריות לזיקת העומק של החברה הישראלית אל היהדות שמתוכו צמחה ובתפקידה המרכזי בעתיד שהוא גורלי ודרמטי. כל חיי אני סבור כי בלעדי קיומה של הציונות הדתית אין כל הצדקה לקיום של חברה ישראלית חילונית שניתקה עצמה ביודעין מהבסיס-האם היהודי שלה.

“החשבון הזה הוא קריטי לקיומנו. אבל החשבון הזה צריך להיעשות באחריות, במתינות, מתוך הקשבה הדדית, מתוך דו שיח ולא בסיסמאות, בהטחת אשמה ובבוטות. זה דיון שצריך להיות נתון בידי אנשי דעת ותרבות, על ידי הוגי דעות ולא על ידי אנשי פוליטיקה, בוודאי אחראיים ומיושבי-דעת מאלו של היום. יתר על כן הוא חייב להידחות לימים פחות כואבים”, מוסיף באר.

“אני מודה ומתוודה שחטאתי, שעוויתי, שפשעתי. הדברים בשמי שנאמרו במפגש סגור ושמתרוצצים ברשתות ומושמעים מפיהם של מעצבי דעת קהל ועיתונאים אמנם נערכו ושובשו והותאמו לצרכי ההתנגחות, ואם יורשה לי לומר ‘עשו עלי סיבוב’, אבל לא בזה העניין אלא באמירה הפשוטה והישירה שאני מצטער בכל לבי הן על הדברים והן העל חלקי הדברים שלא היו צריכים לא להיאמר ובוודאי שלא בדרך שנאמרו”.

באר מדגיש כי הוא מבקש להתנצל במיוחד בפני המשפחות השכולות בציבור הציוני-דתי. “במיוחד אני מיצר וכואב ודואב וגם לא ישן בלילות על הכאב והצער והיגון שהוספתי על יגונם של ההורים השכולים בני הציונות הדתית שבניהם נפלו בחזית. מהם ומהלוחמים הממשיכים להילחם אני מבקש סליחה ומחילה ומקווה שיקיים בי ‘מודה ועוזב ירוחם’. ושמא צדק אחיו רודף השלום של משה שעליו נאמר ‘וידום אהרן'”.

דבריו של באר בשיחה גררו סערה.

משה מורנו, אביו של רס”ר (במיל’) איתי מורנו הי”ד, שנפל במלחמה ברצועת עזה, ואחיו של הלוחם האגדי סא”ל עמנואל מורנו הי”ד, שנפל במלחמת לבנון השנייה, הגיב לסופר: “תתבייש ותשפיל מבט. למי אתה קורא סרטן? לבן הקדוש שלי, לוחם מגלן, שנפל לפני חודשיים בזיקים, תוך כדי הסתערות וחיסול של נאצים שאמורים היו לבוא אלייך ואל משפחתך הביתה?.

“אולי אתה קורא סרטן לאחי, גיבור ישראל סגן אלוף עמנואל מורנו, שהקריב את חייו למענך? תתבייש ותשפיל מבט. כשאתה יושב בבתי קפה עם החברים ההזויים שלך, שבגלל הדעות המטופשות שלכם, הילדים שלנו נהרגו.

“תזכור שמעל 45 אחוז מהנופלים במלחמה הזאת באים מהמגזר שאתה קורא לו סרטן!”.

גם פרשן חדשות 12, עמית סגל, מתח ביקורת על דברי הסופר: “אשתו אמרה שהוא התכוון להנהגה של מפלגת הציונות הדתית אלא שכשהוא אמר את הדברים המקוריים למפלגה קראו ימינה בכלל. היא גם טענה שדבריו הוצאו מהקשרם וקשה לי להבין איך אפשר להוציא אותם מהקשרם”.

הוא הוסיף: “מאוד כואב לראות את הדברים מאדם שהעבודה שלו היא מלים. הוא יודע היטב ובכלי העבודה שלו יש מלים יותר עדינות מ’סרטן’. אני מבין שהפחד של חיים באר ודומיו הוא שפתאום המונופול שציירו לעצמם שהם המדינה והאחרים הם הפרזיטים – זה לא נכון.

“חיים באר הוא טפיל על גבו של הציבור הדתי לאומי פעמיים. כבר ארבעים שנה הוא כותב על הציונות הדתית אותו דבר שהיא ‘כת קוקניקית אלימה ומשיחית’. ובנוסף, מי מתעניין בחיבוטי הנפש שלו? רק הדוסים”.