אתמול זעקה כותרת באחד מעיתוני החילונים: “חרדים זועמים”.
כן. בזו הלשון. החרדים זועמים.
כולם. כולם זועמים.
על מה? נחרדתי.
הכתבה לא השאירה את השאלה ללא מענה. החרדים זועמים על בנימין נתניהו ושלדון אדלסון שאכלו, כך על פי הכתבה, במסעדה המגישה, בין היתר, שרימפסים וחזיר.
לקראת סוף הכתבה התרווחתי בנחת על הכיסא, שכן הופיע שם מפורשות: החרדים דורשים התנצלות מנתניהו והתחייבות שמעשה זה לא יחזור על עצמו.
אז יש לי משהו להגיד לכל עורכי העיתון ולכתב הנכבד.
החרדים אכן זועמים. אבל ממש לא על נתניהו ולא על אדלסון, וגם לא על החזיר שנאכל (או לא נאכל) שם.
הם זועמים על החרדים ששותפים להלבנות הון בהברחות ענק שקשורות לסחר בסמים.
הם זועמים על בלדר סמים של קוקאין נוזלי שהוסלק בתוך בגדים ומשתייך לחסידות מסוימת.
הם זועמים על חרדים שהרימו יד בהשחתת ספרי קודש בגבעת פוניבז’, והכל בשם “כבוד התורה” של העומד בראש הפלג אליו הם משתייכים.
הם זועמים על חרדי שביצע מעשים מגונים בילדים של השכנים שלו, ואחד ה’עסקנים’ ה’בכירים’ השתיק את הפרשה כי המתעלל קשור למשפחה ידועה.
הם זועמים על חרדים שנתנו שוחד בשביל לסגור עסקה מפוקפקת שכולה נהנתנות ופריקת עול.
והם זועמים על עורך עיתון, או כתב אחד, שיש לו “חרדי להשכיר” אשר בכל פעם שיש ‘חור’ בעיתון בגלל כתבה שלא נכנסה או פרשיה שעדיין אסורה בפרסום, אפשר להתקשר אליו ולכתוב בשמו משהו על החרדים.
וכמובן לטעון מידית שמדובר בכל החרדים. ואם להם מותר, אז גם לי.
•
אז הנה, נעשה את זה כמו שצריך: אני, מיכה, בן ברוך דוד ויהודית שולם, מתכבד לכתוב בשם כל החרדים כולם:
כל מילה כאן היא למעשה קולם של מעל מליון איש ואישה. כל הדעות, המינוחים, הטענות, הזעם, התסכול, הקללות, הטעויות, הלשון הרע, ההכפשות וכל מה שבא לכם, הכל זה אוטומטית “כל החרדים”.
ושנתניהו יאכל כמה חזיר שבא לו.
הוא והחרדי להשכיר שמספק כותרות לתיאבון בשביל למצוא חן בעיני עורך של כלי תקשורת, יקבלו את העונש מבורא עולם.
אחי החרדים, שתפו את הטור הזה עם כל חילוני שאתם מכירים (וגם אם כאלה שאתם לא מכירים). תבהירו לכל העולם שיש אצלנו, החרדים, כאלה שאוהבים את הזולת, את אלה שמקפידים על כבוד הבריות, כאלה שמבקשים סליחה בערב יום כיפור. עובדים את באלוקים באמת ובתמים.
ולפעמים חלקם זועמים, ולפעמים חלקם לא. לפעמים חלקם מתראיינים. ולפעמים חלקם לא.
יש דרך אחת לגרום לנתניהו להפסיק לאכול חזיר: לגשת אליו באופן אישי (תוך כדי לימוד ושינון הלכות הלבנת פנים) ולהסביר לו את חומרת העניין (תוך כדי הפעלת שיקול דעת בנושא “כשם שמצווה לאמר דבר הנשמע…”).
אין שום היתר להתראיין לכלי תקשורת ולטעון בגרון ניחר שהחרדים זועמים.
שום היתר.
כולי תקווה שביום כיפור זה, נחתם לחיים טובים ומאושרים.
חיים שלא נזעם על אף אחד, לא מבית ולא מחוץ.
ושחרדים באמת יחרדו לדבר ה’ ולא לכותרת זו או אחרת בעיתון.
שלכם באהבה גדולה,
מיכה שולם (חרדי).
תגובות, בקשות סליחה, אמרות כנף והתחייבויות בשם המגזר החרדי/חילוני כולו, ניתן לשלוח למייל: [email protected]