ד”ר רונן ברגמן, עיתונאי הניו יורק טיימס וידיעות אחרונות, שוחח עם שרון כידון ב-ynet וסיפר על הפעילות של צה”ל בגדר הגבול שנפרצה ב-7 באוקטובר – ועל הדיווח שהופעל נוהל חינבעל.
נתקלתם בבעיה ברישום לגן ילדים, בתי ספר וסמינרים? • כל המידע כאן
“לחיל האוויר היו רק שני מסוקים בכוננות”, שחזר ברגמן, “עד שהם מגיעים ועד שהם מבינים מי נגד מי וצריך להגיד שהיחידות עצמן שהיו אמורות לכוון איפה לתקוף, חלקן נכבשו על ידי אויב ופה גם הטייסים, כמו בור הפיקוד בקריה בפיקוד דרום, עוברים לאמצעים חליפיים. רשתות חברתיות, קבוצות ווטסאפ, מתקשרים לאנשים שינסו לעזור להם להפריד בין עמית לאויב.
“יש פה קושי מאוד גדול, בעיקר כשיש מטוסי קרב שחגים בגובה רב, צריכים לאפיין להם איפה לזרוק את הפצצות”.
הוא הוסיף: “היה ניסיון, אבל הניסיון הזה, גם הוא היה בחלקו עקר בגלל ערפל הקרב. ערפל הקרב וחוסר המוכנות של צה”ל לקרב בתוך מדינת ישראל וזה אולי הדבר הכי קשה בכל העניין. לצה”ל לא הייתה תכנית מלחמה בתוך שטח ישראל. המחשבה הזו שהחמאס יצליח להעביר 2,000 נוח’בה את הגדר ובעצם לפרוץ את הגדר, למה הדבר דומה – כאילו שלקחו את קו הגבול והעתיקו אותו איזה 7 ק”מ מזרחה, כאילו ישראל היא בתוך עזה.
“אף אחד לא דמיין את זה, אף אחד לא תרגל את זה ואף אחד לא חשב את זה. כל מה שקשור למלחמה ממש על הבית על דרום הארץ, כל זה לא תרגלו ומזה נובע כל השוני”.
כשנשאל על הדיווח לפיו הופעל נוהל חניבעל – אמר: “אנחנו לפני כשבועיים חשפנו את השיחה, הריאיון עם ברק חירם, ששם הוא מדבר על הרעיון של הפעלת נוהל חניבעל בלי שקוראים לזה ככה, על ההפעלה של הנוהל בקיבוץ בארי. אבל זה סיפור אחר, מסוים וממוקד לאותו רגע, אז אני שם אותו רגע בצד.
“אבל מה שקורה ב-7 לחודש, זה שבסביבות הצהריים מבינים בפיקוד שגדר הגבול פרוצה לחלוטין, בעשרות מקומות ודרכה יש כניסה ויציאה של אנשים בלי שום בעיה. בשלב הזה מגיעים כל המסתננים האלה.
“החשיבות העליונה היא קודם כל להפסיק את התנועה הזו כדי להפסיק כניסה של כוחות או נסיגה של כוחות, כדי שיהיה אפשר להשתלט על כל האיזורים שבהם יש לחימה בתוך המדינה. פה מתקבלת החלטה מאוד קשה שמקבלת ביטוי בפקודות, שהיא להורות לעצור בכל מחיר את התנועה הזו, או במילים של הפקודה, ‘אין לאפשר נסיגה של כוחות אויב לתוך שטח הרצועה ויש לעצור על ניסיון כזה בכל מחיר’.
“המילים האלו של בכל מחיר הן כמעט העתק הדבק של נוהל חניבעל המקורי שבעצם אומר שיש מצב שצריך לפתור אותו וצריך לפתור אותו בכח הזרוע גם בסיכון חייהם של חטופים”.
כשנשאל אם כתוצאה מהפעלת הנוהל נהרגו חטופים השיב: “ההערכה בצה”ל היא שזה בשעות שכבר נעמדו שם כטב”מים שיודעים לירות ומסוקי קרב. הם עמדו לאורך הקו, קו הגבול ובאמת התחילו לירות על כל מה שזז והם ידעו שהם יורים באיזה שהוא סיכון שברכבים יש בהם גם חטופים. בסך הכל, הערכה בצה”ל היא שהרגו 1,000 נוחב’ה בטווח הזה בלבד, מספר עצום. בימים שאחרי, יצאו יחידות מיוחדות ואספו גופות ורכבים.
“בטווח הזה מצאו בין 70 ל-90 רכבים של נו’חבה שניסו לחזור לעזה. תחשבו על המספרים, זה רק אלו שצלפו עליהם. בתוכם היו הרבה מאוד גופות, כולן חזרו לישראל, רובן הגדול היה של נוח’בה, אבל לא רק. בלי להיכנס לוויכוח הערכי והמבצעי שיש פה, אני כרגע ברשותך אשאיר לאחרים לנהל”.