הדיון בהאג: ישראל השיבה לטענות של דרום אפריקה על “רצח עם”

אחרי יום שלם בו טענה דרום אפריקה טיעונים שקריים נגד ישראל בדיון בתביעתה בבית הדין הבינלאומי בהאג: נציגי ישראל משיבים היום (שישי) ומציגים את האמת.

בראש צוות המומחים של ישראל עומד פרופ’ מלקולם שאו – מומחה בריטי בעל שם עולמי למשפט בין-לאומי, ובעל ניסיון בייצוג בבית הדין הגבוה לצדק. עוד יטענו מטעם הצוות המשפטי הישראלי: ד”ר טל בקר, ד”ר גלית רג’ואן, ד”ר עמרי סנדר, ד”ר כריסטופר סטייקר וד”ר גיל-עד נועם.

עו”ד טל בקר, היועץ המשפטי של משרד החוץ, פתח את הצגת התשובה הישראלית: “בהינתן ההיסטוריה של העם היהודי, זה לא מפתיע שישראל הייתה אחת מהמדינות הראשונות לאמץ את האמנה למניעת רצח עם. בשביל אנשים מסויימים ההבטחה ‘לעולם לא עוד’ היא סלוגן. עבור ישראל, היא החובה המוסרית הראשונה. הפנייה נגדנו עכשיו היא ניסיון להפוך את המושג במלחמה שמדינת ישראל לא רצתה ולא פתחה בה. זו מלחמה נגד חמאס ונגד הג’יהאד האיסלאמי הפלסטיני וארגונים טרוריסטיים אחרים שהברוטאליות שלהם לא יודעת גבולות.

“כמו בכל מלחמה, הסבל הוא טרגי, הוא שובר לב. המציאות הקשה של העוינות שגורמת לסבל קשה אצל האזרחים היא תחת הניסיון של חמאס למקסם את הסבל האזרחי ברצועה, בעוד ישראל מנסה להביא אותו למינימום”.

הוא תיאר את זוועות חמאס ואת יום הטבח: “ההצעה לבית המשפט היא עיוות משפטי ומציאותי. ב-7 באוקטובר, בזמן חג יהודי, אלפי מחבלי חמאס ואחרים פלשו לישראל מהים, מהיבשה ומהאוויר. תחת ירי של אלפי רקטות, בוצעו טבח, גרימת מומים ומעשי אונס. הם עינו ילדים מול הורים והורים מול ילדים, שרפו תינוקות בחיים ואנסו בשיטתיות נשים, גברים וילדים. 1,200 נרצחו, 240 נחטפו כולל תינוקות, קשישים, שורדי שואה ואנשים עם מוגבלות.

“אם ישנן פעולות שניתן לתארן כרצח עם – אז מדובר בפעולות שבוצעו נגד ישראל. אם מדברים על אחריות – זו אחריות המדינות לפעול נגד האג’נדה המוצהרת של חמאס להשמיד את מדינת ישראל, שאותה אין הם שומרים בסוד”.

בקר תיאר את רגעיה האחרונים של משפחה מקיבוץ ניר עוז שנשרפה בחיים, והשמיע מחבל חמאס שהתקשר למשפחתו מקיבוץ מפלסים וסיפר בגאווה כי רצח במו ידיו עשרה ישראלים.

בהמשך הציג תמונות של החטופים, כולל התינוק כפיר ביבס. “חמאס השתמש בהפסקת האש כדי להתחמש מחדש”.

על התובעת, דרום אפריקה, אמר: “דרום אפריקה מתגאה בקשריה עם חמאס. הם מתארים את הסבל של עזה ככזה שלא נראה מעולם – כאילו לא היו מלחמות בעולם. לצערנו, מה שבאמת לא ניתן להשוואה הוא השימוש של חמאס באזרחים כמגינים אנושיים.

“אם חמאס ינטוש את אסטרטגיית השימוש באזרחים כמגינים אנושיים, ישחרר את החטופים ויתפרק מנשקו – הסבל ייגמר. בתביעה נשמע כאילו אין מלחמה משני כיוונים, אלא רק שישראל תוקפת בעזה. הם מתארים הרס של מבנים, אבל מבלי לספר שאותם מבנים היו בשימוש צבאי. הם מספרים על משבר הומניטרי בעזה, אבל לא מספרים שחמאס גונב ציוד הומניטרי. לפי דרום אפריקה, אין פצצות בבתי ספר, אין ירי מתוך בתי אזרחים ומוסדות בינלאומיים, אין מנהרות טרור, יש רק את המלחמה של ישראל”.

הוא הדגיש: “ישראל מחויבת לחוק, אך היא פועלת מול אי ציות החוק של חמאס. היא מנסה להיות אנושית מול האי-אנושיות של חמאס. ראש הממשלה נתניהו אף הצהיר השבוע ‘ישראל נלחמת בטרוריסטים של חמאס, לא באזרחים הפלסטינים. אם יש איום על חיי האזרחים בעזה הוא נובע מכך שהם חיים תחת שלטון של ארגון שמתעלם מחייהם. לחמאס לא אכפת מאזרחים ישראלים, פלסטינים או ערבים באזור. האמנה למניעת רצח עם היא הבטחה כנה לעם היהודי ולכולם ‘לעולם לא עוד’. אם המונח ‘רצח עם’ יכול להיות כל כך מעוות כפי שעושה דרום אפריקה, האמנה הופכת לכתב אמנה אגרסיבי שמגן על טרור שמתחבא מאחורי אזרחים”.

המשפטן הבריטי-יהודי פרופ’ מלקולם שואו, המוביל את ההגנה הישראלית, אמר: “דרום אפריקה, בעתירתה, מצהירה שחשוב להכניס את המילה ‘ג’נוסייד’ במובן הרחב של התנהגותה של ישראל כנגד הפלסטינים, במשך 75 שנה של משטר אפרטהייד. אם אנחנו לא מדברים על ההגזמה, מדוע רק 75? מדוע לא מדברים על 1922, כאשר חבר העמים הצהיר על זכותה של מדינת ישראל להתקיים, או בהצהרת בלפור, לפני כן? ואולי גם הכניסה לארץ ישראל של השבטים הישראלים לפני 3,500 שנה?

“הרי ההקשר המידי לאשמת הג’נוסייד בידי דרום אפריקה, הוא ב-7 באוקטובר, כאשר מחבלי חמאס פשטו על גבולות מדינת ישראל המוכרת ובוצעו זוועות שלא נודעו. האירועים האלה הם אלה שבאמת מהווים את ההקשר שדרום אפריקה הייתה צריכה לדבר עליו, אם היא מדבר על ג’נוסייד, במצב כזה.

“לא היה גבול לדם שחמאס רצה לשפוך. הם עברו מבית לבית, הם שרפו אנשים בחיים, הם הטילו מומים אפילו בתינוקות. למה? כי הם יהודים, כי זו ישראל. המחבלים האלה שנתמכים על-ידי חבריהם בטהרן לעולם לא יעצרו”.

פרופ’ שאו התייחס בין היתר לטיעוני העותרים בדבר ההתבטאויות של חברי הממשלה, וציין כי הן רנדומליות ואינן משקפות את המדיניות הישראלית. “לגבי התיק הזה, יש כאן בסך הכול כמה אמירות רנדומליות שעוזרות לנו לקבוע האם יש או אין לישראל כוונה להרוס באופן מלא או חלקי את העם הפלסטיני (…) ייתכן שחיילים ישראלים עברו על חלק מחוקי המלחמה, אך העבירות הללו ידונו במערכת המשפט הרצינית והאיתנה של מדינת ישראל.

“יש לבחון האם אמירות מסוימות שנאמרו שם תואמות את המדיניות וההחלטות שהתקבלו”, הוסיף פרופ’ שאו והתייחס להתבטאות של של שר המורשת עמיחי אליהו, שאמר כי אחת מהאפשרויות היא להטיל פצצת אטום על עזה. “הבה ונתבונן בכמה ציטוטים שאינם תואמים את מדיניות הממשלה שהוצגו ובמקרה הטוב הן מטעות. ניקח לדוגמה את דבריו של שר המורשת שכלל אינו כלול בתהליך קבלת החלטות והמדיניות של המלחמה. דבריו גונו באופן מיידי על ידי חברי קבינט המלחמה, כמו גם על ידי שרים אחרים ואף על ידי ראש הממשלה”.

\הוא ציין כי צה”ל עושה מאמצים ניכרים כדי למנוע הרג של אזרחים ונתקל בעובדה ש”המחבלים משתמשים באזרחים כמגן אנושי”.

הד”ר גלית רג’ואן, מהמחלקה להליכים בין-לאומיים במשרד המשפטים, הציגה את השימוש של חמאס במתקנים אזרחיים למטרות טרור: “בתי החולים משמשים כמגן, רקטות מוסתרות בחדרי ילדים”.

כעבור שלוש שעות תם הדיון בהאג: ישראל ביקשה להסיר את תביעתה של דרום אפריקה מסדר היום ולדחות את הבקשה לצו עצירת הלחימה.

בית הדין צפוי לקבוע את פסיקתו בהקדם האפשרי.